בפעם הראשונה בישראל תוחזק חברה פיננסית גדולה בידי משקיע זר ולא על ידי ישראלים. אתמול (שבת) הודיעה חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד כי הגיעה להסכם עם קרן ההשקעות האמריקאית "ורבורג-פינקס", שתרכוש את השליטה בחברה בתמורה ל-2.5 מיליארד ₪. מדובר על רווח של 273 מיליון ₪ לבנק לאומי המחזיק בחברה, ויחלק דיבידנד של כ-500 מיליון ₪. המכירה היא תוצאה של הרפורמה בשוק האשראי, במסגרתה נאסר על הבנקים בחוק להחזיק גם בחברות אשראי, במטרה להגדיל את התחרות בשוק זה.

מדובר בשינוי שעשוי להיות דרמטי לשוק האשראי הישראלי, וליציבות המערכת הפיננסית בכלל, ונעדר לחלוטין מהדיון הציבורי. את ההשלכות של שליטת גופים זרים בחלק חיוני כל כך בכלכלה הישראלית, מצב שמעולם לא התקיים בישראל, קשה בכלל לצפות. מספר שאלות עולות ביחס למצב זה: מי יפקח על אותן חברות לא ישראליות? כיצד ניתן יהיה לשלוט באותן החברות, ואילו סנקציות ניתן יהיה להפעיל עליהן? וכיצד תשפיע חשיפתו של שוק האשראי בישראל לעולם על היציבות הפיננסית?

לאומי קארד שולטת על כרבע משוק כרטיסי האשראי בישראל, והיא השחקנית הגדולה ביותר בשוק האשראי החוץ בנקאי מבין שלוש חברות כרטיסי האשראי שצריכות להימכר. כדי לאפשר לעסקה להתקדם יצרכו בעלי לאומי קארד לחכות לאישור של בנק ישראל, שאמור לתת את תשובתו תוך מספר חודשים.

בשנת 2016 עבר בכנסת 'חוק שטרום' (על שם ועדה לבחינת שוק האשראי שבראשה עמד עו"ד איתי שטרום), שנועד לעודד תחרות בשוק הבנקאות. החוק קבע כי חברות כרטיסי האשראי יופרדו מהבנקים המחזיקים בהם כיום, במטרה להכניס שחקנים נוספים לשוק האשראי, ולייצר תחרות נוספת, מתוך תקווה שתוביל להורדת מחירים. עם זאת, אין בחוק מנגנון של פיקוח או וידוא שהתוצאה המקווה והמוצהרת שלו – הורדת מחירים – אכן תתרחש בפועל. הדבר היחיד שהיה ברור בחקיקת החוק הוא שבישראל אין כמעט גופים שיוכלו לרכוש מהבנקים את חברות האשראי, והמשמעות היא הכנסת שחקנים זרים לשוק זה.

מעט מאד ידוע כרגע על כוונותיה של קרן ורבורג פינקוס כלפי לאומי קארד. מדובר בקרן שהוקמה לפני 50 שנה, ומחזיקה כ-40 מיליארד דולר בהשקעות ברחבי העולם. מתוך תיק הנכסים שלה, 5 מיליארד דולר מושקעים בתחום הפיננסים, והיא מחזיקה בבנקים, חברות ביטוח וחברות אשראי במדינות שונות בעולם. עם זאת, מדובר בקרן מסוג "פרייווט אקוויטי", שלעתים משקיעות בחברות לטווח קצר. כאשר המשקיע בחברה כלשהי איננו מתכנן להחזיק בחברה לאורך זמן, אלא מעוניין במיקסום הרווחים המידיים שלו בדמות משיכת דיבידנדים גבוהים, החברה עצמה יכולה לשלם את המחיר. כך קרה למשל בתנובה, כשקרן ההשקעות "אייפקס" רכשה אותה בשנת 2007, והרוויחה תוך שלוש שנים מיליארד דולר בדיבידנדים ובעליית ערך המניות, על חשבון פיתוח החברה עצמה. עם זאת, תוך שבע שנים מהרכישה, מכרה קרן אייפקס את תנובה, יצאה ברווח גדול, והשאירה את החברה במצב קשה.

כניסתם של שחקנים בינלאומיים לשוק האשראי הישראלי עשויה לערער את היציבות הפיננסית בישראל. אחת הסיבות שבגללן המערכת הפיננסית הישראלית כמעט ולא ספגה את השפעות המשבר הכלכלי ב-2008 היא העצמאות היחסית שלה: חוסר המעורבות של הבנקים והגופים הפיננסיים הגדולים במערכת הפיננסית הבינלאומית מנע מהמשבר החמור ביותר מאז השפל הגדול לפגוע גם בישראל. זאת כאשר גופים רבים מסוג זה קרסו, תחילה בארה"ב, ולאחר מכן ברחבי העולם. במדינות רבות הובילה קריסת הגופים הבינלאומיים להתרסקות גופים פיננסיים מקומיים, שהיו תלויים באותם הגופים הגדולים. קריסות אלו הובילו לכמעט עשור של מיתון כבד בחלקים גדולים מהעולם.

בבנק ישראל לא מודאגים מהשינוי הפוטנציאלי, וטוענים כי דווקא בכניסה של גורמים זרים לשוק הישראלי יש סיכוי להכניס ניסיון פיננסי של גופים בינלאומיים. הבנק תומך במהלך ההפרדה של כרטיסי האשראי מהבנקים, וחדווה בר, המפקחת על הבנקים, בירכה גם היא את העסקה: "בנק ישראל פועל בנחישות כדי לקדם את הגברת התחרות בבנקאות ביחד עם משרד האוצר ושותפים אחרים. ההתאמות הרגולטוריות שיצר הפיקוח על הבנקים והליווי השוטף שהוא מעניק לכל הגופים הרלוונטיים הביאו לכך שגופים רבים, רציניים ומנוסים מתעניינים ברכישת החברות. העסקה שדווחה מהווה הבעת אמון של גוף בינלאומי משמעותי בכלכלת ישראל, ברפורמה להגברת התחרות בבנקאות, ובחברת לאומי קארד עצמה. אני שבה ומדגישה שהפיקוח על הבנקים ימשיך לתת "רוח גבית" לחברות כרטיסי האשראי כדי להבטיח את התבססותן והתפתחותן כחברות עצמאיות, איתנות וחדשניות, וכדי שהציבור הרחב ייצא נשכר מתוצאות הרפורמה."

שר האוצר משה כחלון בירך על העסקה וקרא לה "צעד ענק תחרות ובשורה ענקית לצרכנים". בהודעה לתקשורת אמר השר כי "מדובר בצעד ענק בדרך לתחרות ושבירת מונופול הבנקים. לאורך כל הדרך היינו נחושים להכניס שחקן שיחולל תחרות בענף והצלחנו לעשות זאת בניגוד לכל התחזיות וההערכות. מקור אשראי חזק, חדש ורענן הוא תשובה תחרותית הולמת לשוק ריכוזי כל כך. התחרות תיטיב עם העסקים הקטנים שסובלים ממחנק אשראי חמור ועם הצרכנים שהחברות יתחרו על כיסם. אני מצפה מבנק ישראל להעניק לקרן רישיון בנק תוך שלושה חודשים בדיוק כפי שסיכמנו, במידה והקרן תרצה בכך כמובן."

המערכת הפיננסית העולמית היא, כידוע, מרחב בלתי יציב בו המשברים הולכים ונהיים תדירים יותר בעשורים האחרונים. כניסתם של שחקנים זרים גדולים לשוק האשראי הישראלי עשויה לחשוף את השוק כולו לסכנות אי יציבות. במשבר הפיננסי העולמי הבא, הסיכויים של הכלכלה הישראלית להיפגע יהיו גבוהים יותר. במידה שקרן ורבורג פינקוס תיפגע ממשבר פיננסי נוסף בארה"ב, גם לאומי קארד תיפגע, ואיתה היציבות הפיננסית בישראל.