בתחילת יוני הצביעו חברי קיבוץ 'בית העמק' נגד קליטתן של משפחות חד הוריות של מבקשי מקלט, ועוררו גל מחאה מוצדק. בסוף השבוע האחרון הצביע הקיבוץ שוב, הפעם בהשתתפות מאסיבית יותר, וברוב קולות הוחלט ששתי משפחות ייקלטו. שקד ברעם, בן בית העמק, חבר בצוות שמוביל את המהלך בקיבוץ, תיאר בפני 'דבר ראשון' את מהלך הדברים.

"מתוך 250 בעלי זכות בחירה 136 חברים הצביעו בעד, 68 נגד, ואחד נמנע" מספר ברעם. חברי הקיבוץ הצביעו בחיוב על קליטה של שתי משפחות חד הוריות עם שני ילדים לשנה, כאשר הקיבוץ מסבסד את החינוך של הילדים, כמה עשרות אלפי שקלים בשנה. לקראת תום התקופה שני הצדדים יבינו לאן רוצים להתקדם, כשהשאיפה, לדברי ברעם, היא "שנרצה ושזה יוכל להמשיך".

מבקשת מקלט, לטינה, מגיעה לקיבוץ סאסא עם בנותיה מיכל וירושלים, לפני כחודשיים (צילום: ד"ר שלומית עופר)

המשפחות עצמן אמורות להגיע בקרוב, "יש את התאריך של תחילת הלימודים בספטמבר, ואנחנו עובדים במרץ כדי לאפשר את זה. הצוות מחפש מקומות עבודה, מרהטים ומשפצים את הבתים, כדי שנהיה מוכנים כמה שיותר מהר ובאופן מיטבי כדי שתוך שלושה שבועות נוכל לארח את אותן משפחות למפגש הדדי והתרשמות, ושמיד אחר כך הן יגיעו."

40 קיבוצים החליטו על קליטה

"כדאי להבין מה קרה בעצם בהצבעה הקודמת", מבקש ברעם להבהיר, לאחר לא מעט ביקורת שספגו, "בסוף השבוע בו היא נערכה נפטרו שלושה אנשים בקיבוץ, אז למרבית האנשים לא היה בכלל קשב לסוגיה, ולא ידעו מה קורה. אבל ההבדל המהותי יותר הוא שההתנגדות בפעם הקודמת היתה קשורה לסוגיות פנימיות של בית העמק. יש סיבות לגיטימיות להתנגד – המשמעויות הפוליטיות או הכלכליות בקיבוץ מופרט, או אידיאולוגית. אבל מה שקרה אלנו בעיקר זה שהציבור חש שהוא לא מעורב במהלך, זה היה ההבדל העיקרי. בחודש שעבר בין שתי ההצבעות הצוות עשה עבודת שטח, תיווכנו את המידע בצורה טובה יותר לחברים."

מאז הכריזה הממשלה על מהלך גירוש, שטרם יצא לפועל משלל סיבות, של מבקשי המקלט למדינה שלישית, רביעית או חזרה לאריתריאה, החלה בתנועה הקיבוצית התארגנות של חברים אשר מטרתה קליטה של כמה מאות מהזרים בקיבוצים ברחבי הארץ.

אבי עופר, מוביל המהלך שמח על ההחלטתה המחודשת של 'בית העמק, ואמר: "החלטתו של קיבוץ בית העמק היתה צפויה מראש וכך גם הערכתי בעבר. לקראת ההצבעה הראשונה לא היתה שיחת קיבוץ ורבים מהחברים חשבו בטעות שהדבר כרוך בעול כספי כבד על הקיבוץ, שאינו עשיר, וכן ניזונו מהדיסאינפורמציה הממשלתית בעניין מבקשי המקלט. לאחר עבודה מסורה של צוות המתנדבים הדברים הובהרו למרבית החברים, והתוצאה המרשימה בהצבעה מדברת בעד עצמה. בית העמק מצטרף לקרוב ל-40 קיבוצים המקבלים מבקשי/ות מקלט, בהם נקלטות בימים אלו משפחות רבות של מבקשות מקלט וילדיהן."

דר' אבי עופר, מוביל היוזמה לקליטת מבקשי המקלט בקיבוצים

ברעם מספר שכדי לעשות נפשות לקליטה, הצוות בו חברים 17 מחברי המשק, "דיברו עם המתנגדים, הבינו מה היה חסר בתהליך הקודם, כתבו מסמך של שאלות ותשובות וגם מסמך עקרוני שמסביר למה בכלל הגענו לזה. את שני המכתבים שלחו לחברים, והציגו אותו לאסיפת החברים, שם גם הציגו רקע על מבקשי המקלט בישראל, מבחינה אנושית ופוליטית. הקשבנו גם לחששות ולהתנגדויות, וזה היה תהליך מכבד ומפרה ומאוד חשוב, המראה את התהליכים הפנימיים בקיבוץ המתחדש."

מה היו הטענות של המתנגדים?
"הטענות הן בעיקר סביב זה שהאנשים האלו הסתננו לישראל, בין אם הקרקע בערה תחת רגליהם או לא, הם הגיעו לכאן באופן לא חוקי. היו מי שהתנגדו תחת זה שהמהלך מכשיר אפשרות לפלסטינים לטעון לזכות השיבה, היו מי שטענו שגם ככה חסרות דירות והיו מי שחששו שכשתסתיים התקופה והקיבוץ יחליט שהספיק לו – שלא נקלע למצב בו נצטרף לפנות בכוח משפחות מביתם ועוד שלל סיבות."

"לקיבוצים באמת יש פריווילגיה"

אתה מכיר את הטענות של תושבות ותושבי דרום ת"א נגד מהלך הקליטה של הקיבוצים?
"אני חשוף לביקורת של תושבי דרום ת"א, חלק מהמטרה שלנו היא גם להקל על המצוקה של התושבות והתושבים. לא נוכל לתקן את כל העולם, אבל אם רק נגיד 'עד שלא נשפר הכל לא נעשה שום דבר', לא יקרה כלום."

אחת הטענות המרכזיות היא כלפי העובדה שלתושבים בדרות ת"א אין בכלל אפשרות להצביע בעד או נגד, מבקשי המקלט פשוט שם, גם בלי שירצו.
"אני מסכים, והטענה שלהם היא גם די ליגיטימית. המדינה בשנים הראשונות לקחה את מי שחצה את הגבול, והביאה אותם באוטובוסים לדרום ת"א, שהתושבים יתמודדו עם הצרה הזו, זה לא לגיטימי. לא פותרים עוול אחד בעוול אחר. לקיבוצים באמת יש פה פריווילגיה, אבל אנחנו גם משלמים בכיסנו, זה לא כמו בדרום ת"א, אבל בסופו של דבר אנחנו מארחים גם בבית שלנו. אני יכול להבין אותם, זה מוריד את ערך הדירות, הם סובלים."

הקליטה בקיבוצים יכולה להיות פתרון למצוקה של תושבי דרום ת"א ומבקשי המקלט לשיטתך?
"זה לא סמלי וזה לא פתרון מלא. עושים כמיטב יכולתנו. רוב הקיבוצים מופרטים היום, וגם השיתופיים עסוקים בשלהם. וגם יש לכל קיבוץ יכולת קליטה אחרת. זה עולם ומלואו לאותן משפחות שמגיעות, זה לא פתרון כולל. את הבעיה יוצרת הממשלה, והפתרון לא יכול לבוא מיוזמה אזרחית קטנה. אם לא יוזמה רחבה מעבר לקיבוצים. 3% מהאוכלוסיה לא יכולים לפתור את הבעיה הזו."

שקד ברעם, חבר בית העמק, ממובילי קליטת מבקשי המקלט בקיבוצו (צילום: באדיבות המרואיין)

יש לך מה למסור לקיבוצים או מושבים השוקלים לקלוט משפחות?
"לדעתי, שתי משפחות, 8 נפשות, לא יכולות לעשות רע לישוב מבוסס וחזק ולקהילה שבוחרת לפתוח את ליבה, אני חושב שזה יכול רק לעשות טוב ולחזק, אם עושים את זה בדרך הנכונה."