במפעל "אמניר מיחזור" מקבוצת נייר חדרה, הממוקם באיזור התעשיה במודיעין, נדרס הבוקר אל מותו מוסטפה חסן מג'ני ג'ומעה, עובד כבן 58 מטייבה, אשר עבד במחסן הלוגיסטי. ככל הנראה הדריסה ארעה בעת שטרקטור שפעל במקום נסע לאחור ופגע בג'ומעה. חובשים ופראמדיקים של מד"א שהגיעו למקום מצאו אותו ללא סימני חיים עם פגיעה רב מערכתית וקבעו את מותו.
מיכאל יעקובוביץ מתנדב זק״א שפלה סיפר: ״מדובר במרכז לוגיסטי לאיסוף נייר באזור התעשיה במודיעין. טרקטור שעובד במקום פגע באחד הפועלים (תושב טייבה) ומותו נקבע בשטח. מתנדבי זק״א שפלה טיפלו בגופת ההרוג בזירה״. ממשטרת ישראל נמסר כי כוח משטרה הגיע למקום ופתח בחקירה. מחקירה ראשונית עולה חשד לפיו מדובר בתאונת עבודה.
5 תאונות דריסה קטלניות בשנתיים
"מתחילת 2016 נמנו על ידינו 5 תאונות דריסה קטלניות שנגרמו מנסיעה לאחור של רכבים כבדים באתרי עבודה" אמרה לדבר ראשון מנהלת 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין', עו"ד הדס תגרי. "בשנה שעברה נהרג בספטמבר סרגי אליושונוק באתר עבודה בכביש 6, ובאוגוסט נהרג מחמד מחאג'נה באתר לסלילת כביש 531. שניהם היו מכוונים שנדרסו במהלך נסיעה לאחור של משאית. ב-2016 נהרגו שני מודדים באתרים של חברת שפיר הנדסה, שנדרסו כשמשאיות נסעו לאחור – ביוני בכביש 6 ליד רכסים ובספטמבר בכביש 531".
תגרי מזכירה כי במשרד העבודה לא מכירים בתאונות דריסה שארעו במהלך העבודה כתאונות עבודה אלא כ'תאונות דרכים'. לדבריה מלבד תאונות הדריסה לאחור ישנן גם תאונות דריסה נוספות במקומות עבודה: "מלגזות וטרקטורונים שהתהפכו, רכבים שהתדרדרו ודרסו את הנהג -מערבל בטון, למשל, שכנראה שכח לשים בלם יד, ודריסות פועלים שעוסקים בעבודות סימון כבישים על ידי רכבים חולפים".
תאונת עבודה או תאונת דרכים?
חשוב להבין את ההבדל בהגדרות בין תאונת דרכים לתאונת עבודה מבחינת הנפגעים ומשפחותיהם. עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה מסביר כי "נניח ויש רכב מסויים, שמוגדר מנועי – כמו מלגזה, משאית, או אפילו רכב גולף – ברגע שרכב מנועי פוגע בפועל והורג אותו – האירוע מוגדר על פי חוק כתאונת דרכים. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע מנגנון של 'ייחוד עילה' – כך שאם נפגעת בתאונת דרכים אתה יכול לתבוע רק לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולא על בסיס שום עילה אחרת. אתה לא יכול לתבוע אף אחד חוץ מאת ביטוח החובה של הרכב.
"הבעיה הזו הכי בולטות דווקא בענף הבניה. שם יש המון כלי רכב דו-ייעודיים, למשל משאבת בטון שמותקנת על משאית, משאית מנוף, מערבל בטון וכו'. אם עובד מבצע יציקה, וחלילה משאבת הבטון נותנת לו מכה – כיון שזה היה ניצול הכוח המכאני של הרכב, גם אז האירוע מוגדר כתאונת דרכים. מבחינת המשפחה – במקרה שהתאונה הוגדרה כ'תאונת דרכים' היא יכולה כאמור להגיש תביעה רק כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב" הוא מסביר את המשמעויות בשטח. "היא לא צריכה להוכיח אשמה של מישהו, רק שקרתה התאונה. אבל לדבר הזה יש מחיר והוא למשל שבמישור של כאב וסבל, עגמת נפש למשפחה – הסכום מוגבל בתקנות ל-43 אלף שקלים בלבד. אם אותה התאונה היתה מוגדרת כתאונת עבודה והתביעה היתה תחת עילה של נזיקין – בית משפט יכול היה לפסוק גם עגמת נפש למשפחה, וגם עבור קיצור תוחלת החיים של ההרוג, וזה עשוי להגיע גם למיליון שקלים ואף יותר – תלוי בגיל ובנסיבות התאונה, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט".
עו"ד אסל מוסיף כי ההתייחסות לתאונות עבודה בהן מעורבים כלי רכב מנועיים כאל 'תאונות דרכים' בלבד, מוביל להישנותן, וכי על פי המידע המגיע אליו מהשטח, מדי שנה יש למעלה מעשר תאונות כאלה. "חוק הנפגעים לתאונות דרכים הוא לא תלוי אשם, ולא מבררים מי היה אשם בתאונה כדי לקבוע את הפיצוי. הדבר הזה יוצר כמה בעיות – כיון שלא בודקים את האשם – במידה ומתרחשת תאונה בחצר מפעל, אף אחד לא נותן את הדין. התיקים האלה גם נופלים בין הכיסאות, כי המשטרה שבאה לחקור אומרת "רגע, זה בחצר מפעל. סמכות החקירה בידי משרד העבודה". אבל משרד העבודה אומר – "לא! האירוע הזה מעורב בו רכב מנועי, והוא בסמכות החקירה של המשטרה. מה יוצא? במצב כזה יוצא מצב שלא חוקרים, אין יישום לקחים ותאונות כאלה חוזרות על עצמן".
דרישה לאחריות משותפת
עו"ד תגרי מביעה עמדה נחרצת – "האחריות על מניעת תאונות אלה מוטלת הן על משרד העבודה והרווחה והן על משרד התחבורה שחלק מההיבטים הנוגעים לתאונות אלה – כגון האפשרות לחייב רכבי עבודה בהתקנת מצלמות רוורס – מצויים באחריותו הבלעדית. לצד זאת, זו אחריותו החוקית של מנהל הבטיחות התעסוקתית במשרד העבודה לפקח על תאונות הדריסה באתרי עבודה, וככל שהדבר נחוץ לדרוש את פעולתם של גורמים רגולטוריים אחרים בנגזרת המונחת לפתחם, אולם ככל הידוע לנו הדבר לא נעשה, וזאת על אף פניותינו החוזרות בנושא זה החל משנת 2016".
בתגובה לשאלת דבר ראשון על פעולות האכיפה שבוצעו במפעל, נמסר ממשרד העבודה כי "מפקח מינהל בטיחות שהגיע למקום חבר לחוקרי המשטרה והחל בבירור נסיבות האירוע. מבדיקה ראשונית עולה כי בעת נסיעה לאחור של טרקטור במפעל, נפגע עובד שהיה במקום. המשך החקירה תיעשה על ידי משטרת ישראל, בליווי מקצועי של מפקחי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית. סיווג האירוע כתאונת דרכים או תאונת עבודה ייעשה עם השלמת החקירה. אסדרתם של כלים הנדסיים, כגון טרקטורים, והטלת חובה להתקין טכנולוגיות בטיחות כגון מצלמות נסיעה לאחור, חיישנים ומכשור אחר, מצויה בסמכות משרד התחבורה".
תשובת משרד התחבורה לשאלה מדוע לא תוקנו תקנות המחייבות התקנת מצלמות בטיחות לנסיעה לאחור בכלי רכב כבדים המשמשים לעבודה לא התקבלה עדיין, ותפורסם לכשתתקבל.
כמו כן, טרם נמסרה תגובת אמניר מבית נייר חדרה.
