שרת המשפטים איילת שקד הודיעה כי בכוונתה לכנס את ועדת השרים לענייני ארכיונים כדי לדון בחשיפת חומרים נוספים על ילדי תימן שלטענת הפעילים והשרה שקד, טרם נחשפו. כינוס הוועדה יתקיים לבקשת "פורום אחיי", ובשיתוף ח"כ נורית קורן (הליכוד) העומדת מזה מעל לשנה בראש הועדה הנוגעת לפרשה. נציגי יתר העמותות העוסקות בנושא יוזמנו לדיונים וזאת מתוך חשש של הפורום שגופים מטעם המדינה מסתירים מידע רלוונטי תחת סעיף ביטחוני.
ע"פ ההודעה שיצאה הבוקר ממשרדה של שקד, הוועדה לענייני ארכיונים תדון האם ישנם חומרים בארכיונים בטחוניים בנוגע לפרשת ילדי תימן שטרם נחשפו. "פרשת ילדי תימן היא פצע מדמם בחברה הישראלית" אמרה שקד. "תחילתו של הליך ריפוי הוא בגילוי ולא בהסתרה, ועלינו מוטלת החובה לעשות הכל לחשוף את הקיים, כפי שהבטחנו".
ע"פ משרד המשפטים, הדיון יתמקד בשתי סוגיות: בירור קיומו של חומר ארכיוני בידי המוסד וכן בארכיון צה"ל בנוגע לפרשת ילדי תימן, כולל פעילות חיל הרפואה בקרב ילדי העולים בשנים 1950-1951. כמו כן שקד ביקשה מגנז המדינה, ד"ר יעקב לזוביק, להכין סקירה על הליך חשיפת החומרים שנערך עד כה. ע"פ "פורום אחיי", ישנם עדיין מספר אירועים שלטענתם לא נחשפו לציבור.
"בשנתיים האחרונות הובלתי, יחד עם אנשי משרד המשפטים, השר צחי הנגבי, ח"כ נורית קורן והעיתונאית רינה מצליח , לחשיפת הארכיונים בנוגע לפרשת ילדי תימן שהוחזקו על ידי ארכיון המדינה" הוסיפה שקד, "לאחרונה, הובהר לי כי ייתכן וישנם חומרים נוספים המצויים בגופי הביטחון, ואני ביקשתי לברר סוגיה זו מכח סמכותי כיו"ר ועדת השרים לענייני ארכיונים."
הארכיונים נפתחים
בסוף דצמבר 2016 , לאחר החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא (בעקבות לחץ של עמותות המשפחות ופעילים חברתיים העוסקים בנושא), נפתחו רוב הארכיונים הנוגעים בפרשה והציבור נחשף למעל חצי מיליון דפים של עדויות, מסמכים ותיקים חסויים אשר שימשו את המדינה בועדות החקירה השונות, ובעיקר – בועדה הממלכתית המרכזית שדנה בנושא לאחר פרשת עוזי משולם משנת 1994. הועדה התכנסה במשך שבע שנים וקבעה ב-2001 שלא היו חטיפות מאורגנות ושבקרב רוב הילדים שהמשפחות מסרו את עדותם לגביהם, נמצאו תעודות הפטירה המאשרות את מותם.
עד היום הוגשו לשלושת ועדות החקירה שנפתחו בנושא, 1033 תיקים של משפחות הטוענות שילדיהן נעלמו. ממסקנות הוועדות עולה ש-93% מהתינוקות נמצאו ללא רוח חיים. 972 נפטרו בארץ, 13 נפטרו בחאשד (מחנה עלייה בתימן), 5 נמצאו ו-56 עלומים. הוועדות לא מצאו בסיס לכך שנעשה אימוץ מסודר של ילדים, אך העבירה ביקורת קשה על התנהלות המוסדות האמונים על הקליטה באותן השנים. בין היתר, נמתחה ביקורת על חוסר הארגון והסדר ששרר במוסדות, היחס המזלזל לעולים, ניהול רשומות רשלני של אימוצים ופטירות ועוד. עם זאת, ביקשה הוועדה הממלכתית לציין כי מספרי העולים החדשים שהגיעו במקבצים גדולים, אל מול כוח העבודה במחנות, היה לא פרופורציונלי באופן קיצוני, במיוחד כשברקע הייתה מלחמה, תקופת צנע וגל עליות המוני.
למרות שקיים מחקר היסטורי ענף הטוען שלא היו חטיפות, ומסקנות הועדות שהראו שרובם המוחלט של הילדים נפטרו, פעילי עמותות ומשפחות רבות רואות בוועדות והמסקנות שלהם כטיוח של המדינה את הפרשה וטוענות עד היום שהמדינה לא חקרה לעומק את הפרשה. עמותת עמר"ם, ממובילות המחאה לחשיפת האמת אודות הפרשה, העלתה בשנים האחרונות לרשת מאות עדויות המספרות את סיפורן של משפחות הטוענות שילדהם נחטפו, למרות שנמסר להם תימןנפטרו.
