הפגנת מחאה יהודית ערבית ייחודית נגד חוק הלאום התקיימה אתמול (שני) בערב ולדברי מארגניה הייתה בעצם שיעור הערבית הגדול בעולם. הארגונים עומדים ביחד, יד ביד, סיכוי, יוזמות קרן אברהם, גבעת חביבה ישראל ונווה שלום, ארגונים משותפים ליהודים וערבים הפועלים לקידום קיום משותף בין יהודים לערבים בישראל, ארגנו במשותף את אירוע המחאה. "אנו מקווים שיהיו הרבה אנשים ואם כן אז זה יהיה שיעור הערבית הכי גדול בהיסטוריה", אמר ל'דבר ראשון' רון גרליץ, מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי לפני תחילת האירוע.
"החוק הזה במובן מאוד עמוק הוא אנטי ישראלי ובשני מובנים", אמר גרליץ. לדבריו הראשון הוא שהחוק חותר תחת מגילת העצמאות, המסמך המכונן של מדינת ישראל ומושג השוויון שנטבע בה פעמיים. "זה לא נעשה בטעות. היו ניסיונות מאוד רציניים מתוך הקואליציה להוסיף את ההבטחה לשוויון והממשלה בלמה את המאמצים האלה. הממשלה עמדה והתנגדה בכל תוקף שההבטחה לשוויון תעמוד כבסיס לכל האזרחים".
המובן השני, "החמור" לדברי גרליץ, "זה המסר של החוק כלפי האזרחים הערבים והניסיון של יהודים וערבים לחיות כאן בצורה טובה. החוק חותר נגד היסודות של הבית המשותף ליהודים וערבים בישראל. במה זה חותר? זה לא שהבית המשותף מאוד פשוט וקל. גם ככה מאוד קשה ולאורך כל השנים החיים של יהודים וערבים במדינה, מערכת היחסים הייתה מסובכת כל הזמן ותמיד מאתגרת. בגלל הסכסוך היהודי פלסטיני ובגלל דברים נוספים. יש כאן ניסיון, לפחות בחלקים גדולים מהאוכלוסיות האלה, למצוא את הדרך לחיות יחד".
"עכשיו שהמדינה באה ואומרת בחוק שצועק שזהו בית רק לקבוצה אחת, זה מעביר מסר מאוד פוגעני לאזרחים הערבים ופוגע באפשרות כן למצוא דרך ולהצליח לחיות יחד על בסיס שוויוני ומשותף. כל דבר בחוק אומר שהבית הזה שייך לקבוצה אחת. הוא אומר לערבים בעצם 'אין לכם חלק ונחלה במקום ההוא'".
יש מי שיטען שגם לפני חוק הלאום ניתן היה לומר את אותם הדברים שאתה מעלה ביחסי הממשלה והציבור הערבי. מה חוק הלאום משנה במציאות? כיצד חיי הערבים צפויים להשתנות בעקבות החוק?
"אפליה הייתה וזה ברור. אבל הייתה איזושהי התקדמות ובעיקר הייתה הבטחה לשוויון. זה מעוגן חזק באתוס של המדינה שהמושג שוויון לא יוסר. אנשים מייחסים ערך לסמלים. במסמך הרשמי של המדינה היא הצהירה כי יהיה שוויון לכל האזרחים. מבחינה פרקטית, להערכתי, יתכן שחוק הלאום לא ישפיע על הפרקטיקה של מערכת היחסים בין הממשלה לאזרחים הערבים. יכול להיות שבנושא השפה הערבית כן תהיה השפעה לרעה. בנושא של השפה הערבית היו התקדמויות בנראות הציבורית ויכול להיות ששינוי במעמד של השפה יפגע לרעה במהלכים שהיו בשנים האחרונות שבהם הייתה יותר ויותר נוכחות של השפה הערבית במרחב הציבורי כולל או במיוחד על-ידי מוסדות ציבור ובמערכות תחבורה ציבורית. בדברים האחרים לא תהיה פגיעה פרקטית. אך אין לדעת איך זה ישפיע על מערכת היחסים. יש פה עוד מכה שהאזרחים הערבים חטפו. לתפיסתם היא מכה מאוד חזקה והשאלה עד כמה מערכת היחסים שגם כך הייתה מאוד שברירית, תחזיק מעמד. מדובר בהתקפה פוליטית כלפי האזרחים הערבים שנים רבות והשאלה היא כמה מערכת היחסים יציבה וכמה היא תוכל לסבול את זה".
"יש פה אופציה אחרת שמערכת היחסים תדרדר לאלימות. יש מקומות אחרים בעולם שיחסי רוב ומיעוט התדרדרו לאלימות קשה עיין ערך יוגוסלביה. האם זה יקרה פה? אני לא יודע. האם זה יכול לקרות פה? זה אפשרי בהחלט. בוא לא נשכח שהיו תקופות שהתחילה אלימות קשה בין יהודים לערבים בתוך מדינת ישראל בקיץ 2014 ובאוקטובר 2015. ביחסים בין קבוצות לאומיות בישראל וגם בעוד מקומות בעולם, היחסים נקבעים לא רק בגלל העניינים המשפטים גרידא. היחסים נקבעים משתפרים או מתדרדרים גם לפי איך שבני הקבוצות תופסים את המצב".
ראש הממשלה אמר אתמול בישיבת הממשלה על רקע הביקורת שמחוק הלאום נעלמת המילה שוויון כי "את שוויון הזכויות האישי של אזרחי ישראל קבענו בשורה של חוקים, לרבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוקים שמבטיחים שוויון מלא בפני החוק, החל בזכות לבחור ולהיבחר לכנסת וכלה בכל זכות אישית אחרת במדינת ישראל". כיצד אתה רואה את הדברים?
"נדמה לי שבחוק כבוד האדם וחירותו השוויון לא מעוגן. אני לא משפטן וזו לא המומחיות שלי. הסוגיה פה היא סמלית. נניח נתניהו צודק והשוויון מעוגן, מה אכפת לו לעגן אותו גם בחוק הלאום. היה ניסיון מאוד רציני גם של מפלגת 'כולנו' ושל חבר הכנסת בגין וגורמים שהיו בעבר בליכוד כמו מרידור להכניס את השוויון. זה לא במקרה לא שם. זה חוק שמגדיר את המדינה בצורה מאוד מקיפה. זו בחירה מאוד מודעת לא לשים את ההבטחה לשוויון. במובן הזה המסר לאזרחים הערבים הוא מסר קטלני יחד עם הורדת מעמד השפה הערבית היא נתפשת כאקט משפיל. ברור שהמדינה לא תתחזק מזה שהיא מורידה את המעמד של השפה הערבית. השילוב הזה כלפי האזרחים הערבים מסביר את התחושות הקשות".
בחוק הלאום, בסעיף השפה הוכנס סעיף קטן המסייג את ההחלטה העדיפה שניתנה לשפה העברית בכך שלשפה הערבית "מעמד מיוחד במדינה" שיוסדר "בחוק".
"בסעיף השני כתוב שמעמד השפה הערבית יוסדר בחוק אך הרי החוק הזה לא נחקק והשאלה מה יהיה כתוב בחוק העתידי. לגבי הסעיף שמגן על השפה הערבית כרגע, בדקנו בסיכוי בקרב משפטנים שעוסקים במעמד השפה הערבית וזה לא כל-כך ברור מה המשמעות של הסעיף של האי-פגיעה. האם האי-פגיעה של המעמד בפועל או שינויים בעקבות פסיקה. נראה שבעתיד, במאבקים הקשורים למעמד השפה, המצב המשפטי החדש יקשה את היכולת לקדם את השפה הערבית. החוק הזה הוריד בפועל את מעמד השפה ויש פה גם פגיעה סמלית במעמד השפה.
יש עוד עניין. נתניהו מבין שיש דבר אחד שישאיר את הימין בשלטון לעוד הרבה מאוד שנים וזה אם הנציגים הערבים לא ישתלבו כחלק מפוטנציאל קואליציה עתידית או כחלק מבסיס התמיכה של הממשלה. אם מוציאים אותם מחוץ לחשבון, כפי שזה קורה מאז רצח רבין, אז אין סיכוי שתקום ממשלה שהיא לא ימנית. נתניהו מבין את זה. יכול להיות שחוק הלאום זה עוד מהלך לעשות דה-לגיטימציה לאזרחים הערבים. אם המסר הוא שהמקום הזה הוא רק של היהודים, זה מסר שגם תומך בזה שערבים לא יכולים להיות חלק מבסיס תמיכה של ממשלה עתידית. יכול להיות שזו מטרה נוספת של חוק הלאום. להגדיר מי בעל הבית פה ומי לא. למי מותר להשפיע פה ולמי לא. הימין מאז רצח רבין בטראומה. ממשלת רבין הייתה ממשלת מיעוט שנסמכה על חברי הכנסת הערבים. הם היו חלק מבסיס התמיכה של הממשלה וזאת הממשלה שעשתה את המהלך מול הפלסטינים. חוק הלאום זה עוד מהלך שהמטרה שלו זה להעביר מסר שלמדינה הזו יש בעל בית אחד וזה היהודים ורק הם יכולים לקבוע את עתיד המדינה. הימין מאוד רוצה לחזק את המושג של רוב יהודי בכנסת ולא רוב אזרחי בכנסת. אם דרוש רוב יהודי אז גמרנו אין סיכוי לשמאל ולמרכז לחזור לשלטון".
