דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דיור

ראיון מיוחד / "מעולם משרד השיכון לא היה כל כך משמעותי למדינת ישראל כמו בימים האלה"

ערב אישור התוכנית הלאומית להצלת הדיור הציבורי התראיין חגי רזניק, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על אתגרים חברתיים, פתרונות יצירתיים, רצון להשאיר חותם וגם על הקושי הגדול להישאר מחובר לאנשים שהחברה שכחה בצד הדרך | "בעיניי כל שקל שמושקע בבינוי חברתי, לאין ערוך יותר שווה מבינוי פיזי"

חגי רזניק ויואב גלנט בתקופתם המשותפת כמנכ"ל ושר במשרד הבינוי והשיכון (ללא קרדיט)
חגי רזניק ויואב גלנט בתקופתם המשותפת כמנכ"ל ושר במשרד הבינוי והשיכון (ללא קרדיט)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

התוכנית הלאומית להצלת הדיור הציבורי של שר הבינוי והשיכון יואב גלנט אושרה שלשום (ראשון) על-ידי הממשלה. פעילי הדיור הציבורי בירכו על הצעד החשוב והבטיחו להמשיך במאבקם. אבל אדם אחד, 'עוף מוזר' כפי שהוא מכנה את עצמו, היה מרוצה במיוחד באותו היום. חגי רזניק שמו ובשנה האחרונה הוא משמש כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון. רגע לפני שהתוכנית אושרה בממשלה, נפגשתי איתו לשיחה, על הדיור הציבורי על היכולת להזיז דברים בממשלה ועל המורשת שהוא יחד עם השר גלנט וסגנו, חבר הכנסת ז'קי לוי, מתכוונים להשאיר במשרד הבינוי והשיכון.

"בעיניי, ואני מאמין בזה בדם ליבי, מעולם משרד השיכון לא היה כל כך משמעותי למדינת ישראל כמו בימים האלה", פותח רזניק את השיחה כשאנחנו יושבים בשלוחה התל אביבית של משרדו מתחת לשלט הענק ששמר ממסיבת העיתונאים בה הושקה תכנית 'לגור בכבוד'. "עם הכניסה של השר גלנט למשרד הבינוי, הקרדיט הוא שלו, הוא החזיר את השם שיכון לשם המשרד. שנים זה היה משרד השיכון והבינוי אבל רצו לדבר על בניה 'קונסטרקשיין' ולא על שיכון 'האוסינג' אז המילה שיכון נעלמה. זה לא סתם. המשרד הזה הוא לא רק משרד מנהלי של תשתיות הוא גם משרד חברתי. כשאתה משכיח מילה אז אתה מטשטש ומעלים אנשים. אתה לא רואה אותם".

היום אנחנו מבצעים תקציב של חצי מיליארד שקל לשיקום פיזי ועוד 100 מיליון שקל לשיקום חברתי: שיפוץ חזיתות, הקמת גני משחקים ושטחים ציבוריים אבל גם לשים חונך לילד שיעזור לו בשיעורי בית או להקים קבוצות לילדים בשעות אחר הצהריים

"במשך עשרות שנים המדינה הזניחה את הדיור הציבורי. הממשלה הקודמת קנתה שש דירות", הוא צועק לעברי ומסמן באצבעותיו את המספר שש. "לא שישים, לא שש מאות. שש דירות". הוא לא מסתפק בנתון העלוב ומסביר את המשמעות שלו "ההתדלדלות של המלאי הובילה להקשחה אכזרית של הקריטריונים לזכאות. כשאין מצאי אז הקריטריונים מוקשחים ועולם הניצול נהיה מלך. כשהמשאב בחוסר אז נוצר ניצול".

למה אתה אומר ניצול?

"ניצול מכל הסוגים. למערכת חסר המשאב, נוצרים תורים של מאות אנשים אז מישהו עומד על הברז ומנצל את הכח. הממתינים מקבלים זכאות על הנייר, אני יכול להיות מקום 400 ולחכות תשע שנים, אז מה שווה הזכאות הזו".

רזניק ממשיך ולא מחכה לשאלה הבאה. "אז השר גלנט זיהה את המצב הזה והחזיר את רכש הדירות. במשרד עושים היום את מה שלא נעשה שנים. יש קרן הדיור הציבורי שכספיה מגיעים מכספי המכר וממנה התחילו לחדש את הרכש". לזכותם של גלנט ורזניק צריך להגיד שתוך זמן קצר הם סימנו את המטרה והחלו לקנות דירות לדיור הציבורי. מתחילת הקדנציה רכש המשרד כ-1,700 דירות חדשות לשיכון הציבורי. זו טיפה בים במושגים של החוסר הקיים היום בדיור הציבורי ועדיין זה כמעט פי 300 ממה שבוצע בקדנציה הקודמת.

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק (ללא קרדיט)
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק (ללא קרדיט)

אתה מתכוון לכספי המכר, אותם כספים שנצברו ממכירת הדירות של הדיור הציבורי לדיירים. הכסף הזה בכלל קיים?

"בשנים שלפני כניסת השר עשו בכסף הזה שימושים שכדאי לבדוק אותם. משרד מבקר המדינה העיר על זה. אבל כן, יש קרן לעבוד איתה והשר חידש את הקרן ונרכשו באמצעותה כ-1,700 דירות אבל עשינו עוד דברים. אנחנו רואים שבאזורי הביקוש במרכז הארץ יש תורים ארוכים מאוד של מאות אנשים. אבל בפריפריה הרחוקה, במקומות כמו מצפה רמון, ירוחם, קרית שמונה ומעלות עומדות דירות ריקות, כי מישהו לא מספיק מסכן כדי לעמוד בקריטריונים. אז הגמשנו את הקריטריונים, שיפצנו 600 דירות בפריפריה ואכלסנו אותן".

רזניק לא עוצר את שטף הדיבור וממשיך מהישג להישג. "נוסף על העניין הזה, חתמנו על הסכם עם הסוכנות היהודית לבניה של 2,650 דירות נוספות לדיור הציבורי. היום אני כבר יכול לומר שכמה מאות מהן כבר נמצאות בבניה. יש פיגומים באשקלון ובתל אביב".

"עשינו עוד משהו שעליו אני גאה מאוד. היום לכל רשת של שתי חנויות פיצה יש מוקד טלפוני. אתה יכול להתקשר למוקד. אבל לדיירי הדיור הציבורי לא היה לאן להתקשר ואיך לפנות. אז הקמנו מוקד *5442 ועשינו קמפיין, לא בתקשורת הארצית, אלא דווקא קמפיין מקומונים וקמפיין של פלאיירים באזורים הרלוונטיים ובשפות הרלוונטיות – אמהרית, ערבית ורוסית. לא חיפשנו לקבל את הפריים טיים בשבילנו. חיפשנו את הפריים טיים שלהם, של האוכלוסייה הרלוונטית. יצרנו מצב שאנשים יכולים להתקשר אלינו למוקד".

ואנשים מתקשרים?

"בטח. המוקד הזה נתן מענה מאוד משמעותי בעיקר בקרב המסתייעים בסיוע בשכר דירה. הם מקבלים בין 700-3,000 שקלים בחודש. בקהל הזה יצרנו גידול של מיצוי זכויות של 20,000 משקי בית. היום יש 165,000 מסתייעים בשכר דירה. ראינו איך הקמפיין שעשינו מביא לגידול במיצוי הזכויות של האנשים. כשאתה עובד בעולם של מיצוי זכויות, ברגע שמישהו עומד בתנאים הוא יקבל את הסיוע שמגיע לו וקופת המדינה תשלם את זה כי היא לא יכולה לעשות הבדל בין אדם לאדם. אני מאוד גאה על זה כי כל משפחה כזו שמקבלת עכשיו 1,000 שקל סיוע, זה יעזור להתמודד עם ההתלבטות אם לשלוח את הילד לחוג או לשים אוכל במקרר. זה מאוד משמעותי".

מפגינים בדרישה לדיור ציבורי. ארכיון 1 ביולי 2013 (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
מפגינים בדרישה לדיור ציבורי. ארכיון 1 ביולי 2013 (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

למרות שתוכנית לגור בכבוד עוסקת בעיקר בדיור הציבורי, רזניק גם מתגאה במה שקורה עם פרויקט שיקום שכונות. "אני זוכר את הסיור הראשון שעשיתי עם השר כשהוא נכנס לתפקיד. עברנו במחוזות של המשרד וראינו אנשי מטה מצוינים. אנשים יקרים שעובדים עם אפס תקציב. היום אנחנו מבצעים תקציב של חצי מיליארד שקל לשיקום פיזי ועוד 100 מיליון שקל לשיקום חברתי. רק כדי להבין מה זה אומר, שיפוץ חזיתות, הקמת גני משחקים ושטחים ציבוריים אבל גם לשים חונך לילד שיעזור לו בשיעורי בית או להקים קבוצות לילדים בשעות אחר הצהריים".

למה בעצם זה במשרד הבינוי?

"בעיניי כל שקל שמושקע בבינוי חברתי, לאין ערוך יותר שווה מבינוי פיזי. תשתיות פיזיות הן חשובות אבל התשתיות החברתיות הן אלה שמאפשרות מוביליות חברתית ומאפשרות לילד להחזיק בחלום. אתה לא יכול רק לצבוע קירות ולשפר חזיתות אתה חייב להשלים את זה עם שינוי עומק בחיים של האנשים".

רזניק דואג במהלך השיחה גם לחלק קרדיטים לכל מי שסייע בהוצאה לפועל של התוכניות השונות. "קח את המשרד לאיכות הסביבה כדוגמא. שיפצנו בית, אבל הדיירים לא משלמים חשמל לחדר המדרגות. הזקנה בקומה השלישית אין לה איך לעלות בחושך. אז יחד עם המשרד להגנת הסביבה התקנו פאנלים סולאריים שיממנו את החשמל המשותף בחדר המדרגות. זה בביצוע".

רזניק כנראה מרגיש את הגאווה משתלטת עליו אז הוא דואג גם לשמור על כבודם של השר וסגנו. "אני חייב לומר באמת שז'קי לוי הוא איש של שיקום שכונות ושל דיור ציבורי ולמדתי ממנו המון בנושא הזה. השר גלנט הוא בעייני גנרל חברתי. וזה נכון שכמי שמגיע מהמקום הזה של דיור ציבורי הנושא הזה של הדיור הציבורי פועם בי וזה הדבר הכי חשוב לי בעולם".

הפגנה על דיור ציבורי מול משרדי עמידר, ארכיון (צילום: אורן רוזן, ויקימדיה קומונס).
הפגנה על דיור ציבורי מול משרדי עמידר, ארכיון (צילום: אורן רוזן, ויקימדיה קומונס).

בשלב מסוים בשיחה אני מחליט לעצור את זרם ההישגים שרזניק מתאר. אני מתקיף את אחת הפעולות המרכזיות שביצע משרד השיכון וזכתה לביקורת רבה – הסכמי הגג. אותם הסכמים עם רשויות מקומיות שלמעשה דוחפים אותן להקים עוד שכונות פרבריות על חשבון חיזוק המרקם העירוני של השכונות הוותיקות ומרכזי הערים.

"רוב הסכמי הגג ברשויות הפריפריאליות, איפה שצריך להכניס את היד לכיס, אני חושב שככל שמסתכלים על ההסכמים המתקדמים אפשר לראות שניתן מענה גם לעניין התעסוקה וגם לעניין המסחר, שני נושאים שהייתה עליהם ביקורת בהסכמים המוקדמים. אם תסתכל על ההסכם של שדרות או של נהריה אתה תראה את ההתפתחות של המענה שניתן בהסכמים הללו. צריך לתת גם את הקרדיט למשרד הכלכלה שנכנס לעסק".

"אין ספק שבתפישה ארוכת טווח המענה למרכזי הערים צריך להיות התחדשות עירונית. לכן הקמנו את הרשות להתחדשות עירונית שתחבר את המשולש של דיירים, רשויות מקומיות וממשלה, אבל אנחנו בהתחלה ועדיין חסרים חלקים שישלימו את המהלך. הקרן להתחדשות עירונית עוד צריכה להיכנס לעבודה, חסר קונספט אחיד להסכמי מסגרת של התחדשות עירונית, יש לנו פיילוט בנושא הזה אבל כדי לקדם אותו אנחנו צריכים גיבוי תקציבי מהאוצר. אתה לא יכול בלי לשלב עתודה לבניה חדשה אבל ברור שאנחנו חייבים לקדם את ההתחדשות העירונית. במקום שבו אין ערך קרקע, אם לא תושלם ההקמה של הקרן להתחדשות עירונית יהיה קשה מאוד לבצע מהלכים של התחדשות עירונית בפריפריה".

אז מה עוצר את הרשות להתחדשות עירונית מלצאת לדרך?

"הקרן הוקמה על פי חוק ואנחנו בתהליך מול משרד האוצר. שר האוצר צריך לחתום על זה שיאפשרו את הפעלת הקרן ואז נוכל להתחיל לרוץ. לפי ההערכות שלי, בקרן יש מאות מיליוני שקלים שמגיעים מאי-עמידה בשיווקי הקרקע. יש יעדים של דיור בר השגה וככל שרמ"י לא עומדת בהם אז חלק מההכנסות של רמ"י יעברו לקרן. אנחנו ערוכים להוציא קולות קוראים בטווח זמן מידי כדי לתמוך בפרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה. ברגע שיהיו תקנות נוכל להתחיל לעבוד".

גלנט מציג את הצפי לרכישת דירות עבור הדיור הציבורי, בדיוני וועדת הכלכלה. (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת).
גלנט מציג את הצפי לרכישת דירות עבור הדיור הציבורי, בדיוני וועדת הכלכלה. (צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת).

רזניק מבקש לחזור לדבר על תכנית 'לגור בכבוד'.

"ראינו מה קורה בעולם. אני לא מדבר על מדינות רווחה אלא על מדינות קפיטליסטיות. בארצות הברית מעל ל-4% ממשקי הבית גרים בדיור ציבורי. אם אנחנו לא נוציא את התוכנית הזו לפועל תוך עשור אנחנו מגיעים ל-1%. זו מציאות של עולם שלישי. התוכנית "היומרנית" שלנו תביא אותנו בסך הכל לרמה של ארצות הברית. תסתכל מה קורה בעולם, בברלין, בטוקיו שם הדיור הציבורי הוא חלק משמעותי מהשוק. הפתרון לדיור הציבורי יכול להיות פתרון למשבר הדיור בכלל".

"זאת תכנית יפה אבל אין לה סיכוי אמיתי לצאת לפועל"

אני מנסה לעצבן אותו אבל רזניק שומר על הממלכתיות שלא מתיישבת עליו בטבעיות. "ביום ראשון היא תעבור בממשלה. אני חושב שמדינת ישראל חייבת בטווח הארוך ליישם את התוכנית הזו כולה. אני מאמין בה מ-א' עד ת'. ברור לי שהיישום יהיה מודולרי ולא הכל קורה מעכשיו לעכשיו אבל זה חזון ריאלי מאוד. עד היום לא הציבו חזון. הצגנו תכנית לדיור ציבורי שלפחות חצי ממנה זה רעיונות יצירתיים להגדלת המלאי. כשמדברים על זכויות תכנוניות בעיניי אין בעיה לוותר על ערכים תכנוניים עבור ערכים חברתיים. אנחנו לא המצאנו את הרעיון של תוספת זכויות בניה ליזמים כדי שיבנו לדיור הציבורי. זה קיים בעולם ואפשר ליישם את זה גם בארץ".

היה במשרד האוצר כלכלן ראשי שאמר שעוני זו בחירה. אני לא יכולתי להישאר אדיש לזה ויצאתי עם טור תגובה. אני חושב שמי שמכיר את המצוקות של האנשים שיודע לדבר איתם מקרוב יכול לראות לאן צריך ללכת מבחינת המדיניות

הוא ממשיך ומפרט את החזון של התוכנית: "אדם שנמצא במקום 400 בתור בירושלים מחכה כבר שנים ועתיד לחכות עוד שנים שתורו יגיע. בינתיים הוא מקבל סיוע בשכר דירה. בין 700 ל-3,000 שקל . אנחנו מציעים להוון את התמיכה הזו, אולי להוסיף לה קצת, הדייר ישלם 700 שקל בחודש שכר דירה ואחרי 25 שנה יש לו דירה. הוצאת אותו מתור הממתינים ואפשרת לאותה משפחה מוביליות חברתית. למה לא לעשות את זה? הרי את הכסף אנחנו כבר מוציאים היום לשכר דירה בשוק. ברשות מקרקעי ישראל יש את קרן השטחים הפתוחים שאני הייתי חבר בהנהלה שלה. לא מזמן מינינו מישהו אחר מהמשרד שיחליף אותי בקרן. הקרן הזו עושה מדשאות ודברים כאלה. זה יפה אבל למה לא לקחת את מאות אלפי השקלים האלה לצורך אקוטי כמו הדיור הציבורי. מעבר לכל זה אני חושב שמדינת ישראל יכולה גם להכניס יד לכיס ולשים כסף תקציבי על דיור ציבורי".

ובכל זאת אני מתעקש. אתה באמת מאמין שבאוצר ילכו עם התוכנית הזו? לא סתם לא בנו פה דירות כל השנים.

"כל התשובות נמצאות. אנחנו רוצים להביא דיון אחראי. כזה שיישמו. אז אנחנו מביאים כל מיני פתרונות עם כל מיני מקורות. בסוף הערך של לדאוג לאוכלוסייה חלשה הוא לא ערך פחות מלהוריד את מחירי הדיור. היום באוצר עושים מה שלא עשו שנים כדי להוריד את מחירי הדיור. זה נעשה בצורה יפה. אנחנו מסייעים בעניין הזה אבל אנחנו חייבים גם לעשות את מה שצריך בשביל האוכלוסייה שלא רואים אותה. בסופו של דבר אנחנו עובדים על להטמיע את ההבנה שהדיור הציבורי צריך להיות חלק מהפתרון של בעיית הדיור. אבל אני רואה היום מול העיניים את תור הממתינים הקיים ואני רוצה לתת להם מענה. יש 3,500 ממתינים זכאים. עליהם תוסיף 30,000 של משרד הקליטה ו-160,000 מקבלי סיוע בשכר דירה. אני רוצה להציל את המשפחות האלה. כל משפחה כזו זה הצלת נפשות. נכון שעדיף לכוון רחוק אבל הבעיה של היום מונחת מול העיניים שלנו. בוא נתמודד איתה".

למה לקח לכם כל כך הרבה זמן בתוך הקדנציה כדי להציג את התוכנית?

"קודם כל ביחס למה שנעשה בקדנציות קודמות עשינו מה שלא עשו פה עשרות שנים", אומר רזניק שאת נעוריו בילה בקיבוץ רביבים ומצטט מהסרט 'מבצע סבתא'. "איך אומר קרמבו לסרג'יו? 'תתחיל הכי מהר שלך ואז תגביר'. אז אחרי שהכפלנו במאות אחוזים את הבניה לטובת הדיור הציבורי התגבשה אצלנו ההבנה שבסופו של דבר אם לא נגבש תכנית מתכללת שתחייב גם את הבאים אחרינו, אז פעלנו בחוסר אחריות. זאת המורשת שאנחנו רוצים להשאיר אחרינו. אנחנו רוצים לקבע את התפישה שחייבים לטפל בדיור הציבורי גם לשר הבא שיגיע. זו לא התוכנית לקדנציה הזאת אלא המורשת לקדנציות הבאות".

הרקע של רזניק

לרזניק סיפור אישי לא רגיל. הוא גדל בירושלים, ילד שלישי למשפחה לא מתפקדת. הוא מספר בגלוי על ההתעללות שספגו הוא ואחיו מאביו ועל אמו שסבלה מדיכאון ולא תפקדה. בצו בית משפט הוצא מהבית והתגלגל בין מוסדות שונים עד שהגיע לחברת הנוער של קיבוץ רביבים. שם נשאר, התקבל לחברות ובהמשך הפך גם למזכיר הקיבוץ ולמנכ"ל המועצה האזורית. את גלנט הכיר כאוגדונר שלקח אותו תחת חסותו כשהיה חייל בודד. רזניק מודה על המזל ששפר עליו ויודע שסיפור ההצלחה שלו לא מייצג את העתיד שממתין לרוב הילדים שגדלים במשפחות מוחלשות.

"ההיכרות שלי, מעבר לסיפור האישי שלי, היא מהמקרים הפרטיים. כשאתה מגיע מהמקרים הפרטיים ומבין את הגזירה הנדרשת לעיצוב המדיניות זה הדבר החשוב ביותר. היה במשרד האוצר כלכלן ראשי שאמר שעוני זו בחירה. אני לא יכולתי להישאר אדיש לזה ויצאתי עם טור תגובה. אני חושב שמי שמכיר את המצוקות של האנשים שיודע לדבר איתם מקרוב יכול לראות לאן צריך ללכת מבחינת המדיניות".

כאמור, רזניק הוא לא מנכ"ל משרד ממשלתי טיפוסי. הוא מכיר את פעילי הדיור הציבורי בשמות הפרטיים. תצפית על המפגש שלו איתן (מדובר בעיקר בפעילות נשים שמובילות את המאבק של הדיור הציבורי) מעידה על כך שגם הן מכירות אותו היטב. "משרת ציבור שיכול לשנות את החיים של אדם אחד ולא עושה את זה שלא יהיה משרת ציבור. אני מקבל מאות פניות בחודש, יש לי מערך שעוזר לי להתמודד איתן ולעזור איפה שאנחנו יכולים. זה לא פשוט כי אתה צריך להיות מסוגל להסתכל גם על התמונה הגדולה של המדיניות הכוללת ולא להישאב למקרי הפרט. אבל בשורה התחתונה זה עוזר לי להבין מה אני עושה ולמה אני עושה. שלטון שלא מצליח להיות קשוב לפרט לא יכול לקבל את ההחלטות הדרושות".

אני שואל אותו אם הוא מרגיש זר לתפקיד. אם יש לו שפה משותפת עם מנכ"לים של משרדי ממשלה אחרים שהגיעו ברובם מרקע מאוד שונה משלו. "שדירת המנכ"לים של משרדי הממשלה הם אנשים ראויים. כשאני מביא עניין חברתי יש קשב. אבל השלטון נוטה לא לשמוע את האוכלוסייה החלשה. זו תפישת עולם שאומרת 'בוא נצמיח את הכלכלה ולא נדבר על איך מחלקים את הפירות'. זו תפישה כלכלית. אנחנו חיים בחברה הומנית שבה אנחנו חייבים להצליח להסתכל על הפרט שנמצא מעבר למספרים ולסטטיסטיקות. אני יודע שאני עוף מוזר בשירות הציבורי. לא גדלתי באותם המקומות ולא פשוט לאכול אותי. אבל אני חייב להצליח לחיות בהגמוניה עם המערכת הזאת. לפעמים אני צריך לתקוף כשצריך. יש בעיה בהחלט באיך שהמדיניות לטיפול בציבור החלש שמה טלאים ולא מסתכלת קדימה. איך מחפשים לתת, לא סעד, אבל לא בהכרח להצמיח אותו ולהפוך אותו לציבור שמסוגל גם לתרום ולתת חזרה. איך המדינה מאפשרת מוביליות וצרכים בסיסיים שתאפשר לאנשים להתפתח".

באשר לפער בין התפישות החברתיות שהוא מוביל לבין הממשלה הימנית שבה הוא משרת הוא אומר "אני מנכ"ל מבצע. אני צריך לבצע את המדיניות של הממשלה. אני לא נבחר ציבור ולא מתיימר. יש לי תפישות שלי אבל יש לי אחריות לתפקיד. מי שלא מוכן לעמוד בזה לא יוכל להיות בתפקיד ממלכתי. בתוך העולם הזה אני יכול להגיד שיש חלקים במדיניות הממשלה שמיטיבים עם הציבור. גם מה שנעשה פה בהובלת השר גלנט במשרד השיכון אבל גם במקומות אחרים. גם מחיר למשתכן של שר האוצר, גם העלאת שכר החיילים שהוא ביצע, אלו פעולות חברתיות ראויות. האוצר בהחלט שותף לחלק מהמהלכים שלנו. לא הכל חלק ולא הכל פונפונים אבל אנחנו בסופו של דבר מגיעים להסכמות ולהבנות. ברגע שלא נצליח להגיע להסכמות כאלה נבין שאנחנו כנראה לא במקום הנכון".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!