המטבע האיראני צנח אתמול (שני) לשפל חדש, שבוע לפני חידוש הסנקציות הכלכליות מצד ארה"ב כחלק מפירוק הסכם הפיקוח על תכנית הגרעין האיראנית באופן שמגביר את החששות באיראן מפני משבר כלכלי חריף והתגברות המחאה האזרחית במדינה. כבר בחודש שעבר התנגשו מפגינים עם כוחות משטרה מחוץ לפרלמנט בטהראן במשך שלושה ימי הפגנות שהחלו עם צניחת שווי המטבע המקומי, הריאל, ל-90,000 לדולר. ההפגנות הן המשך למחאות שהיו בדצמבר 2017 וינואר 2018 ושבמהלכן נהרגו 25 מפגינים וקרוב ל-5,000 נעצרו.

ההחלטה של ממשל טראמפ להחזיר את הסנקציות על איראן דוחפת כלפי מטה את הריאל האיראני מכמה סיבות. משקיעים, שצופים ירידה בביקוש למוצרים איראניים ולכן ירידה בהיקף הרווחים של חברות איראניות, יקטינו את היקף הפעילות שלהם במדינה. לכל אלה מתווספות גם סנקציות אמריקניות על חברות או גופים שיסחרו עם איראן. לכן, הביקוש למטבע האיראני ירד וגורם לירידה בערך המטבע מול הדולר.

אם ערך המטבע ימשיך לצנוח ככה, אף אחד לא יודע להגיד מה יקרה. אני חושב שאנשים צריכים להפסיק לקנות דברים לפרק זמן מסויים. אם אנשים לא יצרכו, המחירים יירדו

בעוד שהתופעה הראשונה גורמת להחלשת הריאל, חוסר היציבות של המטבע, כלומר הקצב הגבוה בו הוא מאבד את ערכו מול הדולר, גורם לתושבי איראן שלא לרצות להחזיק בו. אזרח איראני שלא יודע מה יהיה ערך הכסף שלו בריאל בשבוע הבא יעדיף להחזיק דולרים אמריקאים במקום. לכן, בשבועות האחרונים מוכרים איראנים רבים את הריאל ומחליפים אותו במטבע זר. מכירה המונית של המטבע תורמת עוד לירידת ערכו.

בשבת צנח הערך ל-98,000 לדולר, בראשון המשיך בנפילה לעבר שווי של 116,000 לדולר ואתמול כבר צנח ערך המטבע לשווי של 122,000 לדולר בשוק השחור המשגשג. השער הרשמי אמנם עומד על 44,000 ריאל לדולאר (ועמד על 35,000 בתחילת השנה) אולם הוא זמין רק לעסקים עם אישורי ייצוא וייבוא וכמעט שאין לו משמעות שעה שהעם האיראני רואה את חיסכונותיו מתדלדלים ובעלי החנויות מדווחים על פחות ופחות סחורות שיש להם למכור או מסרבים למכור סחורות ששווין אינו ברור. במצב הזה, ברור מדוע רבים חוששים כי המצב רק יילך ויחמיר עם חידוש הסנקציות האמריקניות.

תמונה שצולמה על ידי אחד המפגינים והוברחה אל מחוץ לאיראן. הפגנה של סטודנטים באוניברסיטת טהארן ביום שבת 30.12.17. (AP Photo, File)

"אם ערך המטבע ימשיך לצנוח ככה, אף אחד לא יודע להגיד מה יקרה", אמר ראזולי שאדי, תושב טהראן. "אני חושב שאנשים צריכים להפסיק לקנות דברים לפרק זמן מסויים. אם אנשים לא יצרכו, המחירים יירדו".

בשבוע שעבר החליפה הממשלה את נגיד הבנק המרכזי ואליולה סייף שחלק מהאשמה במצב הוטלה על מדיניותו. בנוסף הוחלט על הקלה בהזרמת מטבע זר לתוך המדינה במטרה להיאבק בשוק השחור אך עוד מוקדם לומר אם לצעדים תהיה השפעה משמעותית. תחת ההנהגה החדשה האשים הבנק המרכזי את "קונספירציות האוייב" בנפילת ערכו של הריאל כמו גם ב"הפרעה לכלכלה והפרת שלוותו של הציבור".

הנשיא טראמפ, שעל הדרך כבר הודיע כי יסכים להיפגש עם נשיא איראן ללא תנאים, ביטל כזכור בחודש מאי את תמיכתה של ארה"ב בהסכם הגרעין של המעצמות עם איראן בטענה שהוא נדיב מדי כלפי איראן ובכך בפועל הביא לביטולו. ממשל טראמפ התחייב להחריף את הסנקציות כלפי איראן עד שזו תשנה באופן קיצוני את מדיניותה לרבות תמיכה בקבוצות צבאיות באזור, דבר שההנהגה האיראנית מסרבת לעשות.

נאום טראמפ ביחס להסכם הגרעין האיראני בבית הלבן, אוקטובר 2017. (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

סעיד לילאז, כלכלן היושב בטהראן, ביקר את הממשלה על שלא נקטה באמצעים חריפים יותר ואמר כי היא סובלת מחוסר מעש נוראי והיעדר קבלת החלטות. "השאגות של האנשים הן מאד הגיוניות בתנאים הקיימים", אמר לסוכנות הידיעות AP. "הם מגינים על האינטרסים של עצמם על-ידי כך שהם ממירים את הריאלים שבידיהם למטבע זר ולזהב", הוסיף.

פרשטח, עובד ציבור בגמלאות שסרב להזדהות בשמו המלא בשל חשש מהשלכות, אמר כי בדיוק קנה תרופה שהוא זקוק לה ומחירה האמיר. "זאת הסיבה שאנחנו כל-כך מודאגים", אמר. "אם הסנקציות הממשמשות ובאות אכן יוטלו, מה יקרה? אני מקווה שהם יתקנו את המצב".

ממשל טראמפ החל לבטל את ההקלות בסנקציות שניתנו ב-2015 בעקבות הסכם הגרעין. מחלקת האוצר האמריקנית הודיעה לחברות אמריקניות כי יש להן עד ה-6 באוגוסט לסיים את עסקיהן עם איראן או לשאת בקנסות. היתרים העוסקים בסחר בנפט יפקעו בשבועות הקרובים כשלחברות ניתנה אורכה עד ה-4 בנובמבר לסיים פעילויות עסקיות בתחום.

הצדדים האחרים בהסכם – אנגליה, סין, גרמניה, צרפת, רוסיה והאיחוד האירופאי – ניסו להציל אותו על-ידי הבטחת הקלות לאיראן בתמורה למגבלות שיוטלו על תכנית הגרעין שלה אך מאמציהן של המדינות הללו נתקלו בקשיים בשל האיומים האמריקניים להעניש חברות ממדינות אחרות שימשיכו לסחור עם איראן כחלק ממאמצי הממשל לבודד את איראן.

נשיא איראן חסן רוחאני בנאום בטלויזיה, 8 במאי 2018 (Iranian Presidency Office via AP)

שר החוץ של איראן, מוחמד זריף, טען בתחילת השבוע כי  האסטרטגיה של ארה"ב תיכשל באומרו כי "אנחנו בטוחים שנצליח, על-פני החודשים הקרובים, להראות לאמריקנים שעליהם לסיים את התמכרותם לסנקציות. האירופאים צריכים להחליט האם אנשי העסקים שלהם, הבנקים שלהם והממשלות שלהם משרתים את האינטרס האירופאי או האמריקני וליתר דיוק, את האינטרס של טראמפ".

הנשיא טראמפ החליף מהלומות מילוליות עם מנהיגי איראן בימים האחרונים אולם גם רמז כי כשהסנקציות ייכנסו לתוקפן, הוא מצפה מהם ליצור קשר ולהציע חזרה לשולחן המו"מ. "אנחנו מוכנים לעשות עסקה אמיתית, לא כמו זו שנסגרה עם הממשל הקודם והייתה אסון", אמר בשבוע שעבר. בעוד שארגוני הביון האמריקניים טוענים כי איראן עמדה במחוייבותה לעצור את תכנית הגרעין שלה כחלק מההסכם, טראמפ העיר כי העסקה לא עשתה די כדי למתן את ההשפעה ההרסנית של איראן באזור.

הממשל האיראני מצדו פסל מו"מ חדש באומרו כי לא ניתן לסמוך על הממשל האמריקני. "אם אמריקה הזאת, והמדיניות שהיא מקדמת, אין שום אפשרות למשא ומתן", אמר דובר משרד החוץ האיראני, בהראם גאסמי, בתדרוך שבועי.

בעולם, מחירי הנפט החלו לעלות בשל חשש מהעימות ההולך ומחריף והלחץ האמריקני על מדינות אחרות לסיים את סחר הנפט עם איראן עד ה-4 בנובמבר. מדד ברנט קרודס, אחד המדדים למחירי הנפט בעולם, עלה ב-42 סנט אתמול ל-75.12 דולר לחבית. הסנקציות הקריבות כבר החלו להשפיע ולצמצם את זרימת הנפט מאיראן, דבר שהביא את נשיא איראן לאיים כי ארצו תסגור את מיצרי הורמוז ובכך תחסום את הזרמת הנפט מהפמרץ הפרסי למפרץ אומן אם ארה"ב לא תחזור בה מכוונותיה.

חביות נפט (Shutterstock)

בשבוע שעבר עצרה סעודיה את הובלת הנפט דרך מיצרי באב אל מנדב שבין מפרץ עדן לים האדום, ציר סחר מרכזי נוסף של נפט, לאחר שמורדים חות'ים מתימן, בתמיכה איראנית, תקפו שתי מיכליות נפט סעודיות ששטו באזור וגרמו נזק קל לאחת מהן.