קוראי העיתונות הכלכלית הישראלית והעולמית לא היו יכולים לפספס את האירוע החם של השבוע: זכייתה של אפל ב"מירוץ לטריליון". כל אחד מהעיתונים הכלכליים הגדולים פרסם בכותרת הראשית את העובדה שאתמול (חמישי) הוערך הערך של חברת אפל בטריליון דולר – והיא הפכה להיות החברה הראשונה בהיסטוריה עם שווי גבוה כל כך. טורי פרשנות, ידיעות וראיונות מילאו את הדפים הראשונים של העיתונות הכלכלית, וכולם עוסקים בשאלה "איך הם עשו את זה?".

ב'פייננשל טיימס' הוקדשה הכותרת הראשית לזכייתה של אפל בטריליון. העיתון היוקרתי ראיין את בכירי החברה ואנליסטים שונים על ההצלחה. "לא האמנתי שנגיע לכאן" אמר לעיתון ג'ין מונסטר, אנליסט בוול סטריט. העיתון הסביר את הצלחתה של אפל למשוך אליה משקיעים שניפחו את ערך המניה, והביא הסברים לזכייה.

העמוד הראשי של אתר הוול סטריט ג'ורנל (צילום מסך).

"טים והצוות עשו עבודה מופלאה בהמשך פיתוח חזונו של סטיב (ג'ובס) בעודם מביאים מצויינות תפעולית לכל חלקי החברה כדי להביא להישגים חסרי התקדים" אמר אנליסט אחר לאתר בלומברג. לאחר מכן עבר האתר לסקור את ניסיונותיו של קוק, שהחליף את ג'ובס אחרי מותו, להביא להצלחה פיננסית של החברה.

"אפל נכנסה למשבר בשנת 2011 עם מותו של סטיב ג'ובס, והמשקיעים דאגו שהחברה לא תוכל לשגשג בלי גישת המנהיגות הישירה שלו. עם זאת, קוק ניצח על פיתוחם של מוצרי מפתח חדשים כמו אייפון איקס ושעון אפל, שירותים חדשים כמו אפל מיוזיק, ומחקר על קטגוריות פוטנציאליות חדשות כמו מכוניות אוטונומיות ומשקפי מציאות מדומה" נכתב בבלומברג.

העיתונים הכלכליים הגדולים סיקרו את "זכייתה" של אפל כאילו היה אירוע פוליטי חסר תקדים, והכל באוירה שמזכירה זכייה בתכנית ריאלטי. העיתונים סיפרו את סיפורה של הזוכה, וניסו להסביר כיצד הגיעו למעמד אליו הגיעו. אבל השאלה הנכונה יותר לשאול היא "מדוע לפרסם את זה?". למעשה, חוץ מאשר לבעלים המעטים של אותן החברות, לערך המניה של החברה יש השפעה מועטה ביותר על חייהם של מרבית העובדים, ובטח על חייהם של מרבית הקוראים. אם כך, מדוע העיתונות הכלכלית עסוקה כל כך בנושא שכל כך רחוק מלגעת לחייהם של מרבית האנשים?

טים קוק, מנכ"ל אפל (צילום: shutterstock).

קודם כל, מה הכוונה בשווי של טריליון דולר? את שוויין של חברות ציבוריות נהוג להעריך באמצעות מחיר המניות שלהן. כך, ככל שערך המניה של החברה עולה, כך עולה ערכה. למעשה, ערכה של החברה שווה להון שבאופן היפותטי יהיה צריך להשקיע כדי לרכוש את כלל מניות החברה. ב-42 השנים מאז הקמתה עלה שווייה של חברת 'אפל', ולעיתים ירד כמובן, עד שאתמול הגיע לראשונה בהיסטוריה לטריליון דולר – מספר שעצם משמעותו זרה לרוב האנשים, ואם גם אתם לא סגורים על זה, מדובר באלף מיליארד, כלומר במספר עם 12 אפסים – 1,000,000,000,000.

פרשנים כלכליים רבים רואים בשווי ערך החברות הנסחרות בבורסה כמדד ל"הצלחה" הכלכלית של משק כזה או אחר. כך למשל, הנשיא טראמפ נוהג באופן קבוע לציין את עליית שווי שוק ההון (עלייה בשווי מניות החברות שנסחרות בבורסה) כהוכחה להצלחתו בתפקיד. עם זאת, שווה לנסות ולשאול מי מרוויח מעליית השווי של אותן החברות. שווי המניות כשמו כן הוא – משקף את הביקוש של המשקיעים לאותן המניות בלבד. הוא אינו משקף, למשל, את תזרימי החברה. במילים אחרות, חברה בעלת הכנסות נמוכות יכולה להיות בעלת ערך מניה גבוה אם המשקיעים בשוק ההון מאמינים שההשקעה במניה תשתלם להם. גם ההיפך הוא נכון – חברה עם הכנסות גבוהות עשויה להיות בעלת ערך מניה נמוך אם המשקיעים לא מעוניינים להשקיע בה.

וול סטריט (צילום: AP)

לכן, ערך המניה לא משקף את מצבה הריאלי של החברה, אלא רק את הביקוש למניה שלה בשוק ההון. לעובדים בחברה מחיר המניה לא משנה כמעט בכלל באופן ישיר – שכרם נקבע בהסכמים מול המעסיקים, ולעתים רחוקות הוא מושפע ממידת ההכנסות של החברה. אין לו שום קשר למחיר המניה.

אז מי בכל זאת מרוויח מעלייה בערך המניה? בעלי החברה. הבעלים (מי שמחזיק במניות) מעוניינים להגדיל את ערך המניה ברשותם, ובכך להגדיל את ההון שבו הם מחזיקים. במילים אחרות, כשעולה ערך המניה שברשותם הם נהיים עשירים יותר. אם משקיע קונה מניה ב-50 דולר וערכה עולה ל-100 דולר, אותו משקיע הרוויח למעשה 50 דולר. ואם הוא קנה 1,000 מניות, הוא הרוויח 50,000 דולר. אבל מי שאינו עוסק בהשקעה בשוק ההון לא יחווה כמעט שום שינוי כאשר ערך החברות יעלה או ירד. למעשה, רוב בני האדם לא ירגישו בשינוי גם אם ערכה של אפל תעלה לעשרה טריליון.

מרבית האנשים שחייהם נוגעים לחברה באופן ישיר הם בכלל פועלים במפעלים שמייצרים את המכשירים שאנחנו משתמשים בהם- בעיקר בדרום אסיה. מפעלים אלו ידועים בתנאי העבודה המחפירים ואחוזי תמותת עובדים גבוהה במיוחד. למרות זאת, אף אחד מהאתרים הכלכליים לא טרח לכתוב על תנאי העבודה של העובדים, או על הנזקים הסביבתיים הנובעים מפיתוח מוצריה של אפל.

'המירוץ לטריליון' הוא רק דוגמה לנטייתה של העיתונות הכלכלית  לבחון את הכלכלה דרך האינטרס של העשירים ביותר בה. לכן ניתן כל כך הרבה זמן אוויר לאירוע שלמעשה משנה רק למשקיעים בשוק ההון האמריקאי, אחד מפלחי האוכלוסייה העשירים ביותר בעולם. עבור שאר האנשים בעולם, לאירוע אין השלכות ישירות. ראוי כמובן לעקוב אחרי ההתפתחויות בשוק ההון, אבל חשוב לזכור – כשהמשקיעים מרוויחים ומפסידים בשוק ההון, זה לא אומר שכלל הציבור מפסיד או מרוויח. לפעמים ההיפך הוא הנכון.