דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י' בניסן תשפ"ד 18.04.24
25.6°תל אביב
  • 23.0°ירושלים
  • 25.6°תל אביב
  • 20.5°חיפה
  • 20.6°אשדוד
  • 21.5°באר שבע
  • 28.3°אילת
  • 26.2°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 23.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פערים

כלכלה וחברה / שווים יותר: דו"ח חדש מצביע על הפער הנשמר בין ההתנחלויות לעיירות הפיתוח

דו"ח חדש של מרכז אדווה, חושף את הפערים בין הרשויות המקומיות בישראל, דרך נתוני התקצוב הממשלתי הניתן להן | בעוד תקצוב הקבוצות המוחלשות בחברה הישראלית עולה, הפער עצמו נשמר

בניין שיכון בלוד (צילום ארכיון: מתניה טאוסיג / פלאש 90).
בניין שיכון בלוד (צילום ארכיון: מתניה טאוסיג / פלאש 90).
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

העדפת ההתנחלויות נמשכת, כך עולה מדו"ח חדש שמפרסם היום מרכז אדוה. הדו"ח שנערך על ידי דר' שלמה סבירסקי ואיתי קונור אטיאס משווה את התקצוב הממשלתי הניתן לסוגים שונים של רשויות מקומיות בין השנים 1997-2016. על פי הדו"ח רשויות מקומיות שעורכי הדו"ח סיווגו כהתנחלויות הלא חרדיות, נהנו מההוצאה הגבוהה ביותר לנפש בתקציבן הרגיל, כ-7,997 שקלים לתושב בממוצע. לעומת זאת דווקא ההתנחלויות החרדיות (ביתר עילית, מודיעין עילית ועמנואל) החזיקו בהוצאה התקציבית לנפש הנמוכה ביותר כ-3,868 שקלים בשנה בלבד.

פילוחי הישובים הנוספים המופיעים במחקרם של סבירסקי ואטיאס הן הרשויות העצמאיות (פורום ה-15) בהן שיעור הוצאה ממוצע של כ-7,834 שקלים לנפש. בעירות הפיתוח ההוצאה הממוצעת עמדה על 7,206 שקלים לנפש בשנה ובישובים הערביים הוצאה ממוצעת של 5,700 שקלים לנפש. חוקרי מרכז אדוה מציינים כי המיקום היחסי של פילוחי הישובים, כלומר הפער, נשמר בין 2006-2016, על אף העליה בכל אחת מקטגוריות הישובים.

עיירות הפיתוח נשארות מאחור

החוקרים ניתחו גם את השתתפות הממשלה בתקציבי הרשויות המקומיות. ברמה הארצית גדלה השתתפות המיועדת בתקציבי הרשויות מ 8 מיליארד שקלים ב-1997 לכ-18.5 מיליארד שקלים בשנת 2016. גדילה של כ-132%. עם זאת, על פי הנתונים שמציגים החוקרים, הגדילה בתקציב התפרסה באופן שונה בין פילוחי הרשויות לסוגיהן השונים.

בחישוב לנפש, הגידול המשמעותי ביותר נרשם דווקא ברשויות הערביות, שתקציב ההשתתפות שקיבלו צמח ב-108% לנפש. אחריהן עומדות ההתנחלויות החרדיות עם גידול של כ-91% לנפש. ההתנחלויות הלא חרדיות והערים המבוססות רשמו גידול דומה של כ-52% ודווקא התקציב המיועד לעיירות הפיתוח גדל ב-25% בלבד.

מציאות זו מוסברת על ידי החוקרים גם בהזנחה הגדולה ממנה סבלו לאורך השנים הרשויות החרדיות והערביות, לכן כל גדילה בתקציבן נמדדת באחוזים גבוהים, ויישומן תכניות רבות לקידום החברות הערבית והחרדית. תכניות שהחלו בממשלת רבין ב-1992 והמשיכו עד לתוכנית 922 שהתקבלה בממשלת נתניהו האחרונה.

עוד מציינים החוקרים את היירידה ביצוג של אנשי עיירות הפיתוח בכנסת מ-12 חברי כנסת בכנסות ה 13-14 (1992-1999) לרמה של 4 חברי כנסת בלבד בכנסת ה-19 (2013-2015). מנגד, גדל הייצוג של ההתנחלויות בכנסת מנציג אחד בכנסת התשיעית ועד ל 12 חברי כנסת בכנסת ה-19.

בתחום מענקי האיזון מצאו החוקרים כי בין השנים 1997-2014 חלה ירידה משמעותית במענקים שאותם מחלקת הממשלה. מאז 2014, נרשם גידול מחודש בהיקפי מענקי האיזון. על אף הירידה לאורך השנים עדיין הרשויות הלא חרדיות שבשטחי יהודה ושומרון מקבלות את מענקי האיזון הגבוהים ביותר לנפש 1,025 שקלים בשנה. לעומת זאת עיירות הפיתוח מקבלות נכון ל-2016 מענק איזון של כ-660 שקלים לנפש בלבד.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!