הנשים בחברה החרדית הן על פי רוב הן המפרנסות העיקריות, ולעיתים היחידות בביתן. בעוד ששיעור הנשים החרדיות העובדות עומד על 73% בדומה לאחוזי תעסוקת הנשים באוכלוסייה הכללית – הן מועסקות בממוצע 30 שעות בשבוע בשכר חודשי של 5,650 שקלים – לעומת נשים יהודיות שאינן חרדיות המועסקות 37 שעות בשכר ממוצע של 9,416 שקלים. מחקר חדש שנערך לאחרונה במכון החרדי למחקרי מדיניות, ושתוצאותיו מתפרסמות כאן לראשונה, מבקש לבחון את הסיבות לשוני בהיקפי ההעסקה בקרב נשים בשני המגזרים – המהווה את הגורם העיקרי לפערי השכר.

לקריאת המחקר המלא לחצו כאן.

משפחה חרדית בטיילת בארמון הנציב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

"אם מגמת המדיניות בשנים האחרונות הייתה לדחוף את הנשים לתעסוקה ולהגדיל את היקף תעסוקת הנשים – אנחנו אומרים שצריך לדבר גם על איכות התעסוקה" אמרה ל'דבר ראשון' ד"ר שלומית שהינו קסלר מהמכון, שערכה את המחקר על בסיס נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לצד החוקרים ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי. קסלר הוסיפה כי המחקר מתווה כיוונים ראשוניים עבור מחקרים עתידיים שיעסקו בניתוח היבטים בתחום איכות התעסוקה.

מפרנסות עיקריות למשפחות גדולות

45% מהנשים החרדיות המועסקות בחלקיות משרה, העידו על עצמן כי הסיבה לכך היא טיפול בילדים או בבן משפחה – זאת לעומת 16.5% בלבד בקרב נשים שאינן חרדיות. שיעור הנשים החרדיות הבוחרות במשרה חלקית בשל טיפול במשפחה גבוה פי שלושה משיעור הנשים שאינן חרדיות – זאת בין היתר בשל ריבוי הילדים בחברה החרדית – ואחוז המשפחות המטפלות בילדים קטנים.

"זו עדיין חברה שהמשפחתיות בה היא ערך מאוד חזק, בחברה בכלל ובקרב הנשים בפרט" אמרה החוקרת שלומית קסלר. "המקום של גידול הילדים הרבה פחות בקונפליקט מאשר בקרב נשים חילוניות – וזה למרות שבישראל בכלל הורות וילדים זה דבר מאוד מרכזי. עם זאת המאמץ שהן משקיעות בעבודה אינו פחות. כיוון שיש להן צורך כלכלי והן המפרנסות העיקריות הן מצויות בין שני קטבים – בין הצורך לפרנס לצורך לגדל את המשפחה. אז ברור שלמשפחות הגדולות יש השפעה על היקף שעות העבודה – אבל כשהן מצמצמות בשעות העבודה הן משתדלות לצמצם כמה שפחות".


כך נמצא כי אמהות חרדיות מצמצמות את היקף עבודתן בפחות שעות מאימהות שאינן חרדיות, עם כל ילד נוסף שנולד (כשמשווים בין משפחות חרדיות לשאינן חרדיות עם אותו מספר ילדים). למשל: המעבר מילד אחד לשלושה ילדים במשק הבית של אישה חרדית מלווה בהפחתה של חצי שעת עבודה בממוצע – בעוד אצל נשים יהודיות לא חרדיות מלווה מעבר דומה בהפחתה של כשעתיים משעות העבודה השבועיות. 

עוד עולה מהמחקר כי היקף שעות העבודה של נשים חרדיות במשרה מלאה גם כמעט ואינו מושפע לרעה מגיל הילד הצעיר במשפחה. בקרב נשים חרדיות המועסקות במשרה חלקית, נמצאה דווקא השפעה הפוכה מהמצופה – נמצא כי אישה חרדית תעבוד 1.7 שעות יותר כאשר היא אם לילד עד גיל שנה ו-0.8 שעה יותר כאשר בנה הצעיר בן 2-4. 


ממצא זה מרמז על קיומו של תמריץ המעודד את האישה החרדית העובדת במשרה חלקית להגדיל את מספר שעות עבודתה כאשר היא מגדלת ילד או ילדה קטנים. במכון העריכו כי מלבד הצורך בהגדלת הכנסת המשפחה המתרחבת – ייתכן והדבר נובע מתנאי הסף שהציב משרד העבודה והרווחה לסבסוד מעונות יום – היקף העסקה של 24 שעות שבועיות לפחות. תמריץ זה משמעותי פחות לנשים שאינן חרדיות, שמלכתחילה נוטות לעבוד שעות רבות יותר, ושעושות שימוש בשיעור פחות ביחס לחרדיות במעונות היום המסובסדים. 


החוקרות הבהירו כי השאלות המופיעות כיום בסקר החברתי של הלמ"ס וניסוחן, אינו מאפשר להבין 
האם ההחלטה לעבוד במשרה חלקית בשל טיפול בילדים משקפת בחירה והעדפה אישית – או שהיא תוצר של העדר מענה במסגרות טיפול קיימותשאלות כגון 'האם היית מעדיפה להיות יותר שעות עם הילדים שלך', או 'האם חסרה לך מסגרת טיפולית מתאימה', עשויות היו לתת מענה מדויק יותר באשר לצורך בהקמת מסגרות טיפוליות נוספות – והשפעות על טיוב איכות התעסוקה בקרב נשים חרדיות.

נמצא גם כי המשתנה של מספר המועסקים במשק הבית נמצא בעל השפעה זניחה ולא מובהקת בהשפעתו על מספר שעות העבודה של נשים חרדיות
. גם השפעת עליה של 10% בהכנסת בן הזוג, נמצא שמביאה לירידה של 0.16 שעה בלבד בהיקף העבודה של האישה החרדית.

חברה של מורות

הגורם המרכזי הנוסף שלדברי החוקרות משפיע על כ-17% מהפער בהיקף שעות העבודה הממוצע של נשים חרדיות לעומת נשים שאינן חרדיות הוא העובדה ש-31.6% מהן מועסקות בהוראה – לעומת 10.9% בלבד מהיהודיות שאינן חרדיות. 

"הסמינרים להוראה הן חלק מהביוגרפיה האישית של אישה חרדית – ולרובן יש תעודת הוראה" הסבירה קסלר. "זה גם הכי נוח מבחינה חברתית כי עד שהשוק לא נהיה רווי ניתן היה לעבוד בהוראה בתוך החברה החרדית פנימה, ובהפרדה מגדרית. זה גם מקצוע טוב לאמהות בדיוק משום שהוא מתאפיין בפחות שעות עבודה". אף על פי כן, בשנים האחרונות, ניתן לזהות מגמות חדשות, עם פתיחתם של קורסים מקצועיים נוספים, שאינם בתחום ההוראה, בסמינרים המכשירים את בוגרות החינוך החרדי.


כשליש מהמורות החרדיות מועסקות במשרה חלקית – לעומת כרבע מהמורות הלא חרדיות, והיקף השעות של המורות בחלקיות משרה דומה בין שני הציבורים. הפער הניכר, לדברי החוקרות, הוא בין מורות חרדיות במשרה מלאה המועסקות בממוצע 31.6 שעות בשבוע – לעומת מורות יהודיות שאינן חרדיות המועסקות 37.9 שעות. ההסבר לפער זה נובע בעיקר מהעובדה שרפורמות 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה' לא נכנסו לתוקף במרבית מוסדות החינוך החרדי, וישנם הבדלים משמעותיים במספר שעות התקן הניתנות לחינוך הממלכתי, היסודי והתיכוני, ולחינוך החרדי.

עובדות, פחות מקדמות קריירה

החוקרות מצאו כי פערי השכר השעתי בין נשים חרדיות לנשים שאינן חרדיות, משפיעים על כ-11% מהפער במספר שעות העבודה של החרדיות. לו היה עולה הגמול לשעת עבודה של עובדת חרדית, ומשתווה לזה של עובדת שאינה חרדית – מעריכות החוקרות כי ממוצע שעות העבודה של הנשים החרדיות היה עולה בכ-0.8 שעות. 

פערי השכר בין נשים חרדיות ליהודיות לא-חרדיות (גרפיקה: אידאה | נתונים: למ״ס).

בעבור שתי האוכלוסיות נרשמה השפעה חיובית של שכר גבוה על מספר שעות העבודה אך אצל הנשים החרדיות בעצמה מעט פחותה מהשפעת השכר על נשים יהודיות שאינן חרדיות. בעוד שעליה של 10% בשכרן של נשים לא חרדיות מובילה לעליה של 0.8 שעת עבודה בממוצע – עליה דומה בקרב הנשים החרדיות מעלה את מספר שעות עבודתן בחצי שעה בלבד. 

החוקרות מסבירות זאת בין היתר בתפיסת העולם התרבותית בחברה החרדית לפיה חיים בצניעות והסתפקות במועט הם ערך"קריירה" הסבירה קסלר, "היא לא מושג שאישה חרדית תשתמש בו – גם אם יש לה שאיפות מקצועיות".

עם זאת מעיד המחקר גם כי נשים חרדיות בעלות למעלה מ-12 שנות לימוד, עובדות כ-0.8-0.9 שעות יותר בממוצע, מנשים חרדיות בעלות השכלה של 11-12 שנות לימוד. 

מנגד – מעלות החוקרים גם קשר הפוך בין מספר שעות העבודה והשכר השעתי.  לדבריהן דווקא השכר השעתי עשוי להיות מושפע מהיקף ההעסקה, בין היתר בשל העובדה שעבודה במשרה מלאה ומעבר לה משדרת מחויבות גדולה יותר למקום העבודה שמתוגמלת פעמים רבות בשכר שעתי גבוה יותר, משפיעה על ההתקדמות במקומות העבודה ועל צבירת הניסיון התעסוקתי. בעוד ששכרן החודשי של נשים חרדיות נמוך בכ-39% מזה של נשים שאינן חרדיות – שכרן השעתי נמוך ב-13% בלבד.