בסודן הדרומית נחתם בתחילת השבוע הסכם שלום בין הצדדים הלוחמים. ההסכם נחתם בניסיון לסיים את מלחמת האזרחים הרצחנית הנמשכת למעלה מחמש שנים, מלחמה שהביאה למותם של מאות אלפי בני אדם, למיליונים שנעקרו מבתיהם ועוד מליונים שהפכו לפליטים במדינות שכנות. במהלך מלחמת האזרחים בוצעו גם זוועות המונים וחשדות לרצח עם ופשעי מלחמה.

על פי דיווח סוכנות הידיעות הסודאנית 'סונא', על הסכם השלום חתמו נשיא סודאן הדרומית סאלווה קיר וסגן הנשיא לשעבר ומנהיג המורדים ריק מצ'אר. כחלק מהסכם השלום קיר יישאר בתפקידו כנשיא ומצ'אר ישוב לתפקידו כסגן נשיא ראשון, מבין חמישה סגני נשיא. הצדדים גם סיכמו על שיהוי של שמונה חודשים לפני המעבר השלטוני. בתקופה זו קיר ישאר הנשיא ואחריה תחל תקופת מעבר של שלוש שנים. הממשלה העתידית תכלול 20 שרים ממפלגתו של קיר, תשעה שרים ממפלגתו של מצ'אר ועוד שישה שרים מקבוצות אחרות.

כוחות האו"ם בבסיס ליד העיר ג'ובה בדרום סודאן (צילום: סוכנות AP).

חשוב להדגיש כי מהלך הפיוס הוא ניסיון נוסף מבין מספר ניסיונות להביא להפסקת הלחימה באמצעות הסכמי הפסקת אש או הצעות להסכמי שלום מאז פרצה מלחמת האזרחים בשנת 2013. הסכם השלום הראשון קרס בחודש יולי 2016 לאחר שהתלקחה לחימה בעיר הבירה ג'ובה ומצ'אר נאלץ לברוח מחוץ למדינה ומאז הוא במעצר בית בדרום אפריקה.

על רקע חוסר היציבות בניסיונות להביא להסדרה פנימית ולהפסקת מלחמת האזרחים, אמר דובר הממשל מייקל מקואי במסיבת עיתונאים בגו'בה בשבוע שעבר כי ממשלת סודאן הדרומית מתעקשת כי הפעם המהלך המדיני בין שני המנהיגים יהיה אחר וכי מצ'אר למד לקח "בדרך הקשה" והבטיח לעבוד בשיתוף פעולה עם קיר מאחר והוא אינו רוצה לשוב לדרום אפריקה. יחד עם חזרתו של מנהיג המורדים מצ'אר למדינה, לוחמי המורדים רוכזו במחנות צבאיים על מנת לעבור הכשרה במטרה לשלבם ולאחדם כחלק מצבא סודאן הדרומית.

מלחמה ושלום – שלום ומלחמה

אלן בוסוול, מומחה למשבר בסודאן הדרומית אומר כי מודל הסכם השלום לסיום המשבר הוא "בסיכון גבוה". לדבריו, בשנת 2013 מצ'אר ניסה להחליף את הנשיא קיר והאחרון בתגובה גרש אותו באלימות. "האירועים הובילו למעשי זוועות בהיקף רחב" אמר בוסוול והוסיף כי "הסכם השלום יוצר את אותה מציאות זהה בפעם השלישית, מציאות שהביאה למלחמת האזרחים. כשזה יכשל, זה יכשל בפיצוץ".

הסכמי הפסקת אש רבים נחתמו בשנים האחרונות וכולם הופרו שעות לאחר כניסת תוקפם. סבלנותה של הקהילה הבינלאומית פקעה ביחס למדינה הצעירה ובחודש שעבר מועצת הביטחון של האו"ם הציעה לכפות אמברגו נשק על המדינה.

בחודש שעבר פרלמנט סודאן הדרומית האריך את מנדט הממשל עד לשנת 2021 ועורר את חמתה של האופוזיציה שהאשימה את הממשלה כי היא "משחקת משחקים" בשולחן המשא ומתן.

החדשות על הסכם השלום התקבלו ברגשות מעורבים ברחבי המדינה. "השלום עוד יבוא כי אנחנו עייפים מהמלחמה" אמר סנטינו דנג תושב ג'ובה. מספר ארגוני זכויות אדם במדינה ברכו בזהירות על ההסכם מאחר וזהו רק הצעד הראשון. "כדי למנוע את המשך המלחמה ההסכם חייב להבטיח כי כוח רב מידי לא ירוכז בידי מעטים", אמר בריאן אבדה, סגן מנהל מדיניות בפרוייקט "מספיק" כחלק מקבוצת סניגורים היושבים בוושינגטון.

אדמונד יאקאני, מנכ"ל ארגון זכויות אדם לקידום העצמה קהילתית קרא להסכם התפתחות חיובית אך אמר כי הוא לא לגמרי משוכנע בהצלחתו. "האתגר הוא רצון של המנהיגים הפוליטים ואנו מצפים מהם לקחת את מלוא האחריות להביא שלום לסודאן הדרומית", דברי יאקאני.

חנן גודר, שגריר ישראל לסודאן הדרומית הנמצא בימים אלה בביקור במדינה אמר ל'דבר ראשון' כי בג'ובה הבירה – "אווירת האופוריה מדהימה" לאחר שהתקבלו החדשות על הסכם השלום. לדבריו, הנשיא צפוי לנחות בשעות הצהריים במדינה כשבידו הסכם שלום והוסיף כי במדינה "מקווים שזה אכן יהיה".

חנן גודר בפעילות הומניטרית בסודאן הדרומית (מתוך פייסבוק)

חנן גודר בפעילות הומניטרית בסודאן הדרומית (מתוך פייסבוק)

סודאן הדרומית היא אחת ממדינות אפריקה האוהדות ביותר את מדינת ישראל והיא מקיימת איתה קשרים רבים בנושאי חינוך, חקלאות, מים ופיתוח. נושא שנוי במחלוקת בקשרי המדינות הוא בנושא הקשרים הביטחוניים המצויים תחת חיסיון וזאת על רקע מלחמת האזרחים. בתשובה לשאלה אם הסכם השלום ישפיע על קשרי המדינות אמר גודר כי הקשרים ימשיכו "להיות מצויינים" וכי במידה ואכן השלום יכון הממשלה בסודאן הדרומית תוכל להשקיע יותר משאבים בפרוייקטים של פיתוח.

ביקורו של השגריר גודר, שאינו מוצב דרך קבע בג'ובה, תוכנן מזה זמן רב וכולל פעילות בפרוייקטים הומניטרים של חלוקת מזון, פעילות בבתי חולים, פעילות עם ילדים ופעולות נוספות מול משרד החינוך המקומי.