את הודעתה של חברת תנובה אתמול (ראשון) כי תעלה את מחיר מוצרי החלב הלא מפוקחים ב-2.2% יש להבין על רקע מאבקה מול שר האוצר על מחיר מוצרי הבסיס המפוקחים. את מאות מיליוני השקלים, שהפסידה בעקבות החלטתו של כחלון להימנע מלעלות מחירים בניגוד להמלצות, היא לא תחזיר: אם שאר השחקניות בשוק יתיישרו עם הקו של תנובה, והיא מצידה תשמור על אותו נתח שוק, העלאת המחיר תכניס לקופתה לכל היותר כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. אבל נראה שמטרת ההחלטה היא אחרת: לאותת לשר האוצר כי המדיניות שהוא מנהל להורדת יוקר המחיה לא יכולה להתקיים על חשבון החברה.

כבר ארבעה חודשים ששר האוצר משה כחלון נמנע מלחתום על העלאת מחירי מוצרי החלב המפוקחים בכ-3.4% בהתאם להמלצות ועדת הפיקוח על המחירים. זאת לאחר שמחיר המטרה של החלב לרפתנים עלה בכ-8.3 אגורות לליטר מתחילת השנה ובכ-20 אגורות מאז תחילת 2017, אז בוצע עדכון המחירים האחרון למוצרים שבפיקוח. בתנובה טוענים כאמור, להפסדים של 200 מיליון שקלים שהחברה ספגה עד כה על המוצרים המפוקחים. בהתאם לכך, מתכננים בתנובה העלאה של כ-3.4%-1.5% במחירן של גבינות השמנת, הגבינה הצהובה, החלב הלא מפוקח (מועשר בטעמים וכו'), המעדנים ומוצרים נוספים.

על פי הערכות של גורמים בענף, העלאת המחירים של תנובה המחזיקה בכ-50% משוק מוצרי החלב, תמשוך אחריה גם את המחלבות האחרות וייתכן שאף תשפיע על חברות מזון נוספות שאינן בתחום מוצרי החלב. אם כך אכן יקרה מדובר במכה משמעותית להישגיו של שר האוצר בבלימת עליית מחירי המזון בשנים האחרונות.

מהלכיה של תנובה נועדו לאותת לא רק לשר כחלון אלא גם לבית המשפט העליון. החברה שעתרה לאחרונה לבג"ץ בדרישה לחייב את שר האוצר לחתום על עדכון צו המחירים החליטה גם על קיצוץ זמני של כ-10% בשכר של עשרת המנהלים הבכירים בחברה. על פניו מדובר בצעד שעיקרו תדמיתי שנועד לתמוך את הטענה למצבה הקשה של החברה. עם זאת, ברור כי לקיצוץ הזמני בשכרם של הבכירים תהיה השפעה מינורית ביותר על חברת המזון הגדולה בישראל.

ברקע של המלחמות בין תנובה למשרד האוצר עומדת שאלת עתידו של שוק החלב בישראל. קולות רבים במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה קוראים להפסקת התכנון במשק החלב, להפסקת המכסות המסדירות את התנהלות הרפתות בטענה כי הרפתות צריכות להתייעל, ומציגים השוואה של מחירי החלב הגולמי בישראל לאלו שמקבלים הרפתנים באירופה. מנגד, טוענים הרפתנים כי הפרשי המחירים נובעים מהבדלים דווקא בהתנהלות הממשלתית בין השווקים. בעוד שבמדינות רבות באירופה ישנו מע"מ מופחת או אין כלל מע"מ על מוצרי מזון, בישראל משלמות המחלבות מע"מ מלא על החלב. בנוסף, טוענים הרפתנים כי באירופה מגדלי הפרות מקבלים סבסוד ומענקים שונים מהמדינה שלא נהוגים בישראל.