עשורים של קיצוצים במערכות הרווחה ובפנסיות הובילו לשיא של כל הזמנים בקשישים אמריקאים שנמצאים בהליך פשיטת רגל – כך עולה ממחקר שפורסם ביום שני השבוע. לטענת הכותבים, השחיקה המתמשכת בתכניות הרווחה לקשישים הביאה להעברת הסיכון הפיננסי מהמדינה והמעסיקים לכתפיים של הפנסיונרים, ומביאה חלק הולך וגדל מהם למצב של יאוש וחוסר אונים כלכלי.
"בשביל שיעור הולך וגובר של אמריקאים מבוגרים, גיל הזהב מאופיין באי יציבות כלכלית שמוביל פעמים רבות לפשיטת רגל" כותבים החוקרים. "כשההוצאות שקשורות בהזדקנות הולכות ונופלות על כתפיה של אוכלוסייה שפשוט לא יכולה לעמוד בה, משהו קורס…אמריקאים מבוגרים פונים לשרידיו האחרונים של רשת הביטחון האמריקאית- פשיטת הרגל".
החוקרים מסבירים כי בעוד בעבר היו המדינה והמעסיקים נושאים במרבית האחריות לשלומם של הקשישים בארה"ב, קיצוצים ורפורמות במבנה הרווחה והפנסיות הובילו לכך שכיום חלק גדול מהנטל יושב על כתפיה של האוכלוסייה החלשה ביותר בחברה- הקשישים. מציאות זו דוחפת יותר ויותר קשישים לנטילת חובות כדי להתקיים, וחלק גדל והולך מהם לא מצליחים לעמוד בהתחייבויותיהם. "העליה ברמות הסיכון פוגעות בכלל האמריקאים, אבל ההשפעה הקשה ביותר נופלת על האוכלוסייה המבוגרת. בגלל גילם הם מסוגלים פחות להגיב לעלייה בסיכון" נכתב במחקר.
"מי שמגיע בסופו של דבר לפשיטת רגל הוא רק קצה הקרחון" אמר רוברט לולס, פרופסור למשפטים באוניברסיטת אילנוי, שהיה שותף בכתיבת המחקר. לדבריו, השחיקה של מערכת הרווחה האמריקאית דוחפת שיעור גבוה מאד של פנסיונרים ללקיחת הלוואה כדי לעמוד בהוצאותיהם. "גם אם אתה מצליח להסתדר בעצמך, מספיק שתצטרך קצת כסף כדי לעזור לילדים או לנכדים ללכת לאוניברסיטה וההוצאות נהיות גדולות מדי. במקרה הזה, אנשים פשוט לווים כסף" הוא מוסיף.
"אתה יכול להסתדר פחות או יותר עד שיש מעידה קטנה" אמרה דבורה ת'ורן, אחת מהחוקרות שכתבה את המחקר, "זה לא לוקח הרבה". מאז שנת 1991 גדל קצב הפניה של פנסיונרים להליכי פשיטת רגל פי שלושה, וכיום 12% מכל מקרי פשיטת הרגל בארה"ב הם של פנסיונרים. בדובר בגידול של פי חמישה במספר הפנסיונרים שמגישים בקשה לפשיטת רגל. בשנת 2001 ל-50.2% ממשקי הבית של פנסיונרים בארה"ב היה חוב, וב-2013 הנתון הזה קפץ ל-61.3%. גם כמות החוב של אותם משקי בית הכפיל את עצמו בשנים האלה.
מערכת הרווחה האמריקאית נמצאת בתהליך שחיקה מזה ארבעה עשורים בעקבות מדיניות קיצוץ תקציבי מתמשך. לאורך השנים קטן היקפם של הקצבאות אותם מקבלים קשישים בארה"ב, למרות ההוצאות הגדולות על טיפולים רפואיים והכנסתם הנמוכה. גם מבנה הפנסיות השתנה והפך סיכוני יותר- במקום פנסיות קבועות עברו מרבית העובדים האמריקאים לתכניות פנסיה שגודלם תלוי בתנודות בשוק ההון, ובמקרים רבים הם נשארים חסרי וודאות לגבי גודל הפנסיה העתידית שלהם. בעבר היו הפנסיות מבוטחות על ידי הממשל הפדרלי, מה שהבטיח לפנסיונרים הכנסה קבועה וגבוהה יחסית. עם זאת, הוצאות המדינה על רווחת קשישים קוצצו בעשורים האחרונים והסיוע הממשלתי הלך ופחת.
כך, בעקבות הוצאות גבוהות והכנסות הולכות וקטנות, חלק גדול מאוכלוסיית הפנסיונרים בארה"ב פונה להלוואות כדי להתקיים, ורבים מתוכם לא מצליחים לעמוד בהתחייבויות. בשאלון עליו בוסס המחקר ענו שלושה מתוך חמישה פנסיונרים כי מחירי הטיפול הרפואי היה הגורם לכך שפשטו את הרגל, ויותר משני שליש ענו כי ירידה בהכנסות הפנסיה היו גורם משמעותי.
מצב זה פוגע, כמובן, בפנסיונרים העניים ביותר. יותר מ-13% ממשקי הבית של פנסיונרים בעלי הכנסה נמוכה חייבים מעל ל-40% מההכנסה שלהם בכל רגע נתון. מדובר בעלייה של פי שתיים מאותו נתון בשנת 1991. כותבי המחקר כותבים כי גורם נוסף שמשפיע על הסיכון הפיננסי הגבוה של הפנסיונרים היא צבירת החובות במהלך שנות העבודה- תופעה הולכת ומתרחבת בארה"ב. במילים אחרות, העובדים באמריקה צוברים יותר חובות במהלך חייהם, ומתקשים להתמודד איתם כשהכנסתם יורדת לאחר הפרישה.
"חלק גדול מהסיכון שהיה מוטל בעבר על כתפי המדינה או החברות (שהעסיקו את העובדים) עברו לכתפיים של היחידים ומשפחותיהם" נכתב במחקר. "אמריקאים רבים חווים מציאות חיים סיכונית יותר ויותר- העסקה סיכונית יותר, פרישה סיכונית, מענה רפואי סיכוני- כולם מובילים לעלייה ברמות החוב".
כותבי המחקר משווים בין היחס לקשישים לפני פיתוח מערכות הרווחה המדורניות, ליחס שהולך ומתהווה היום בארה"ב. על אף התודעה הרווחת על דאגה לקשישים בארה"ב "זהו מיתוס יותר ממציאות. במהלך המאה ה-19, רק העשירים ביותר יכלו לבנות על סיוע מהמשפחה בגיל מבוגר. רוב המבוגרים נזרקו לבתי עניים, שהיו "מגעילים, מלאים בעכברושים וצואה אנושית". העניים המבוגרים נתפשו כעול על משלם המיסים, זכו ליחס מבזה ונתפשו כראויים לבוז. בחלק מהקהילות, על אף גילם, הם נשלחו לעבודת כפיים בחוות".
כותבי המחקר מזהירים מפני נטישה והזנחה של הקשישים בארה"ב בעקבות מדיניות הקיצוצים של העשורים האחרונים. "בקצרה, בעשורים האחרונים ארה"ב עוברת שינוי אידאולוגי שמשנה לחלוטין ומחליש את החוזה החברתי שלנו עם הקשישים". השינוי הזה מתואר כלחץ "להעביר האחריות מהמדינה לשכבה של קשישים שצריכה לדאוג לעצמה. לשינוי הזה יש השלכות קשות על קשישים בארה"ב" נכתב במחקר.
