דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

הרהורים על בגידה

לפני כמה ימים צפיתי בסרט "הכרטיס" שבויים והופק על ידי שני ישראלים: עדו פלוק ואורן מוברמן, בכיכובו של דן סטיבנס.

הסרט מספר על גבר עיוור בשם ג'יימס, אשר למרות מוגבלותו חי חיים נורמליים ומלאים. הוא נשוי, יש לו בן, קורת גג, עבודה, חבר קרוב בשם בוב, עיוור גם כן. בכל בוקר הוא חוזר ואומר כמה הוא אסיר תודה על כל מה שיש לו, למרות שבתוך נפשו מקווה לזכות ב"כרטיס המנצח" – לקבל את מאור עיניו. והנה יום אחד, כאילו מישהו שמע את תפילותיו, הוא מתעורר רואה! החל מאותו הרגע, חייו של ג'יימס משתנים. מאז שהוא החל לראות והרגיש עצמאי, הוא מבין שהאופן בו הוא חי ואלה שסובבים אותו ותומכים בו אינם מתאימים לו יותר, ומתחיל לעשות הכול על מנת להפטר מ"עברו החשוך". הוא זורק לפח את חפציו הישנים, מתחיל לעשות ספורט, מקבל קידום בעבודה, נותן הוראות למנהל בית הספר של בנו, נכנס לרומן עם מאהבת, עובר לבית גדול יותר ומזלזל בחברו הוותיק. אשתו עוזבת אותו, חברו מתאכזב ממנו, בנו מתרחק ממנו, אך הכסף והשגשוג בחברה שעובדת על לקוחותיה בעיניים, הופכים יותר חשובים בעיניו. אמנם האלוהים איננו פראייר! כענישה על התנהגותו, ראייתו של ג'יימס מדרדרת שוב. הוא מאבד את משרתו, המאהבת עוזבת אותו, אשתו מסרבת לקבלו בחזרה, וחברו לשעבר מכניס לו מכות. כך, גיבור הסרט חוזר למצבו הקודם, רק שהפעם בהיותו בודד ומנודה על ידי כולם.

על פניו, ג'יימס צדק, ולו בצורה חלקית. הרי העיוורון הוא מטאפורה. סיפורו של ג'יימס הנו הדוגמה הקלאסית ל"מבוץ – לנסיך". מי מאלה, שהתרגלו להסתפק במעט, שהיו כאפסים, תלותיים וחסרי כל, לא היו רוצים לגמור עם חייהם הקודמים אחת ולתמיד ולבחון את ערכיהם מחדש לאחר שהיו מגיעים לעמדת כוח, עושר, מעמד חברתי וחופש? לפעמים, השינויים הללו נושאים אופי קיצוני לגמרי. אפשר להבין את האנשים האלה, כמובן. ברם, ככתוב ב"אלכימאי" של פאולו קואלו: "לעולם אל תשכח משתי טיפות שמן שבכפית". כלומר, תזכרו תמיד, מי אתם ומאין באתם ואת אלו שעזרו לכם. תעריכו את זה ותהיו אסירי תודה, כי כל מה שנרכש בכסף הנו בר-חלוף.

זהו המקום לדבר על בגידה. בדרך כלל, כשאומרים "בוגד", מתעוררת אסוציאציה כשל יהודה איש קריות שמכר את ישו לרומאים. אך למעשה, למונח "בגידה" יש משמעות רחבה הרבה יותר, שאינה בהכרח מחשיבה תופעות כגון הסגרות, ניאוף, נוכלות ועוד. אפשר להיות אנשים ישרים לחלוטין, ובכל זאת – בוגדים.

איך הדברים עובדים? תתארו לכם, שחבר או חברה שלכם שינו את מעמדם האישי. מאותו הרגע, הם מתחילים להתחמק מכם, למרות שהייתם בקשר ארוך ואדוק בתקופת הרווקות. דוגמה אחרת: מישהו ממכריכם התקדם בעבודה, או פתח עסק משגשג. מעכשיו, כבר לא תצליחו להשיג אותו כבעבר, אפילו עם מדובר בעניין הכי זעום. צריך בהכרח לקבוע פגישה. ואם הנכם עוד נמנים במקרה תחת פקודיו, תתכוננו לכך שיחסיכם הישנים לא יצילו אתכם, ושבמקרה של צורך, ישתמשו בכם כמו בכל בורג אחר במערכת. דוגמה קיצונית ביותר היא של אלו שבאו משכבות האוכלוסייה החלשות, שהצליחו בחייהם והתחילו לבוז למשפחותיהם, לעיתים בצורה גלויה.

אחת מאמירות המפתח של ג'יימס היא "אני – בן-אדם". כל הנאמר לעיל הנו התנהגות אנושית טיפוסית. כן. אנשים משתנים, מתרחקים, עוברים מקום, משפרים את מצבם הכלכלי, בוחנים את ערכיהם מחדש. אז איפה, אם כך, עובר הגבול בין השינויים האנושיים הרגילים והמובנים לבגידה? האם האמת היא רק בעיני המתבונן ובתחושותיו האישיות?

קודם כל, אכן כן. הרבה תלוי בתגובתו של הצד השני. בנוסף, תמיד כדאי לשאול את עצמיכם: "האם יש לנו לאן ולמי לחזור במקרה של כישלון? האם כל אלה, שגדלנו מתוכם, יקבלו אותנו בחזרה? האם אנו חייבים להם משהו, ואיך נוכל להחזיר להם?". אם התשובות לשאלות הללו חיוביות, סימן שאינכם שוכחים משתי טיפות השמן שלכם, ועושים מצדכם את כל האפשרי על מנת לא ליפול עם הפנים לתוך האפר, כי כמו שנאמר: "מן האפר באת ואל האפר תשוב". ואילו אם כל התשובות שליליות, סימן שאתם בוגדים.

ככל הנראה, דווקא מהסיבה הזאת טייקונים רבים, כולל אלו שלא הרוויחו את הונם בזיעת אפם, אלא קיבלו אותו בירושה, עוסקים בתרומות. כמובן, שיש להם גם שיקולים משלהם. אך הכוח המניע של הפילנתרופיה שלהם הוא הפחד מפני נפילתם. הרי אצלם אויבים לא חסר. לכן, הם משתדלים להשאיר גם שובל טוב בזיכרון האנושי. עבור חלקם – זוהי בכלל הדרך היחידה לבטא את עצמם. מספיק להיזכר ב"נסיכת הלבבות" דיאנה. גם בזמן שהיא החזיקה במעמד מן הגבוהים ביותר בחברה, היא תמיד סייעה לקרנות וארגוני צדקה רבים, והודות לכך זכתה בתהילתה.

הניסיון העיקרי של גיבור הסרט המדובר היה נעוץ בכך שהוא לא "קנה" את כרטיסו המנצח, אלא קיבל אותו במתנה. הוא השיג את כל מה שרצה בצורה קלה מדי ולא העריך זאת. הוא חש את עצמו כבעל כוחות בלתי-מוגבלים. הוא – בוגד. על פי דנטה, לכל הבוגדים שמור מקום מיוחד בגיהינום. לעומת זאת, אילו במקום לדרוך על ראשים ג'יימס היה הופך את אשתו ואת בנו למאושרים, מוציא אותם מן הדלות, ותומך בחברו כאות הוקרה על כל מה שהם עשו למענו בעבר, אז, כיוצא מהמטאפורה, הוא היה נשאר רואה לשנים ארוכות מאוד. כך הוא היה משלם את חובו עבור הכרטיס שבו זכה.

אגב, דן סטיבנס מפגין משחק בלתי-רגיל ביצירה קולנועית זו!

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!