אזרחי מדינת מיזורי שבארה"ב דחו במשאל עם את החוק בעל השם המכובס "הזכות לעבוד" שבפועל מצמצם את חופש הפעולה של האיגודים המקצועיים ומונע מהם לגבות דמי חבר או לשאת ולתת בשם עובדים שאינם חתומים לוועד העובדים. על הפרק במשאל עמדה הזכות של האיגודים לגבות דמי חבר גם ממי שלא חברים חתומים באיגוד כשהצידוק שלהם לכך הוא שמדובר בכספים שמשמשים למימון הוצאות משפטיות בייצוג העובדים, עובדים שהאיגודים מחוייב לייצג גם אם הם לא חתומים לאיגוד. מצדדי "הזכות לעבוד" מתעקשים כי לאנשים יש את הזכות לעבוד במקום ולא לשם לאיגוד שמייצג אותם.

חוקי "הזכות לעבוד", שנכנסו בהדרגה מאז שנות ה-30 של המאה ה-20, בצורות כאלה ואחרות, ל-27 מדינות בארה"ב הם מהשנויים במחלוקת ביחסי העבודה בארה"ב ונמצאים בבסיס המחלוקת בין איגודי העובדים והייצוג הפוליטי שלהם בבתי הנבחרים במדינות השונות ובוושינגטון די.סי לבין התעשיינים ובעלי ההון והפוליטיקאים והשדולות שפועלים מטעמם. ההתקדמות העקבית של חוקי "הזכות לעבוד" במדינות שבשליטה רפובליקנית נתקלה בחומה בצורה במדינת מיזורי שם הבוחרים דחו במשאל עם את יישומו של החוק בסוף קמפיין ששני הצדדים השקיעו בו מיליוני דולרים.

שלט הקורא להתנגד לחוק "הזכות לעבוד" במשאל העם במיזורי (AP Photo/Charlie Riedel)

החוק בוטל אמש בזכות ניצחון במשאל העם כש-64% הצביעו נגדו. משאל העם התקיים לאחר שהאיגודים הצליחו לאסוף מספיק חתימות שיאלצו את המדינה לקיימו. הניצחון קטע רצף של הפסדים צורבים לאיגודים כשמאז 2012 חמש מדינות שנחשבו בעבר למוקדי כוח של העבודה המאורגנת בארה"ב אימצו חוקי "זכות לעבוד": אינדיאנה, מישיגן, ויסקונסין, מערב וירג'יניה וקנטאקי. בכך עלה כאמור מספר המדינות בהן ישנם חוקים שכאלה ל-27.

חבר הקונגרס הדמוקרטי ברני סנדרס, מי שהתמודד לראשות המפלגה במירוץ לנשיאות ב-2016 ונחשב לתומך נלהב של העבודה המאורגנת צייץ בתגובה לניצחון בחשבון הטוויטר שלו ואמר כי יש לנצח את חוקי "הזכות לעבוד" ברחבי ארה"ב וכי יש לעמוד מלוכדים ולהחזיר את כוחם של האיגודים.

המשאל היה הפעם הראשונה שלאזרחים ניתנה האפשרות להטיל את מלוא כובד משקלם בצורת הצבעה מאז פסיקת בית המשפט העליון של ארה"ב בחודש יוני האחרון ולפיה לא ניתן לחייב עובדים במגזר הציבורי לשלם דמי חבר לאיגוד העובדים. במידה ומשאל העם היה מסתיים בהכרעה לטובת חוקי הזכות לעבוד, הפסיקה הייתה מורחבת גם לעסקים במגזר הפרטי במדינה.

ברני סנדרס נואם בוועידה הדמוקרטית, יולי 2016. צילום: AP

בפעם הקודמת שמיזורי דחתה חוקי "זכות לעבוד" היה זה ב-1978, אז שיעור החברות באיגודים היה כפול ממה שהוא היום, 10.7%. מכאן שתוצאות משאל העם לא רק מפתיעות אלא גם מסמלות ניצחון גדול עבור העבודה המאורגנת במדינה ובאומה והינה תוצאה של התגייסות של כלל האיגודים.

הסקטור העסקי לא אמר את מילתו האחרונה ונחוש לנסות להעביר את החוק שוב ב-2019. "ההפסד הוא רק עיכוב קל בדרך לספק לעובדים את החירות לה הם ראויים", אמר ג'רמי קאדי, המנהל של ארגון 'אמריקנים למען שגשוג' במיזורי, חלק מרשת קוך השמרנית.

מחקרים שנעשו לאורך השנים במטרה לבדוק את השפעת חוקי "הזכות לעבוד" על הכלכלה מצאו ממצאים סותרים ולא מובהקים. המכון לחקר מדיניות כלכלית שיושב בוושינגטון מצא כי המשכורות במדינות בהן מונהגים החוקים נמוכות בכ-3.1% מאשר במדינות בהן לא מגבילים את כוחם של האיגודים. אותו מחקר הראה גם כי שיעור ההשתתפות של המעסיקים בביטוחי בריאות לעובדים נמוך ב-2.6% וכי שיעור הזכאות לפנסיה של העובדים נמוך ב-4.8% לעומת מדינות בהן אין חוקים כאלה.

הפגנת תמיכה באיגודי עובדים מחוץ לבית המשפט העליון בארצות הברית (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin).

מחקר אחר שבחן את מדינת אוקלהומה, בה חוקי "הזכות לעבוד" קיימים מאז 2001, ונערך על-ידי חוקרים מאוניברסיטת לואיזיאנה וקולג' בקליפורניה השוו את המדינה למדינות עם מאפיינים דומים. הממצאים הראו כי החוק הוריד בצורה משמעותית את שיעור ההתאגדות במגזר הפרטי אולם לא הייתה לו השפעה על שיעור ההעסקה או על גובה המשכורת במגזר הפרטי.