כמדי שנה לקראת תקופת החגים, מקבלים עובדים רבים תווי קנייה כשי לחג מהמעסיק, ולחלק גדול מהם אף עומדת האפשרות לרכוש באופן עצמאי תווי קנייה נוספים.

השימוש בתווי קנייה מתאים, לכאורה, לשני הצדדים. הגוף המנפיק נהנה מאשראי הניתן לו מהרוכש מיום הרכישה ועד יום המימוש, והצרכן מקבל את התו במחיר הנמוך מערכו הנקוב. יחד עם זאת, הצרכנים אשר רוכשים ו/או מקבלים את תווי הקנייה צריכים לדעת כי השימוש בתווים אינו זהה לשימוש שהם יכולים לעשות בכסף מזומן או המחאות. על רוב התווים מוטלים סייגים והגבלות שונות המצמצמים את יכולת מימושם.

עד שנת 2014 השימוש בתווי קנייה היה בעייתי יותר מבחינת הצרכנים, היות שמנפיקי התווים לא היו כפופים לחקיקה מפורשת בנושא וקבעו בעצמם את תנאי השימוש. כך למשל, היו מקרים שהערך שהיה נקוב על התו כובד בצורה שונה על ידי רשתות שונות – היו כאלה שכיבדו 100% מערך התו והיו כאלו שכיבדו רק 85% מערכו וכדומה. גם תקופת השימוש בתווים הייתה קצרה, והיו קשיים רבים בקבלת עודף לאחר השימוש בהם.

כל זה השתנה בינואר 2014, כשנכנס לתוקף תיקון בחוק הגנת הצרכן שנועד לעשות סדר בתחום ולהסדיר את תנאי השימוש בתווי הקנייה. התיקון קבע, בין היתר, כי הסכום הנקוב על תו הקנייה חייב להיות אחיד לגבי כל העוסקים המכבדים אותו. עוד נקבע כי התו יהיה בתוקף לפחות חמש שנים, והצרכן יהיה רשאי להשתמש בשובר שניתן כעודף בכל אחד מסניפי העוסק, ולא רק בסניף שבו ביצע את הקנייה (כפי שהיה לפני תיקון החוק).

אך גם היום, אחרי התיקון המבורך לחוק, יש מספר נקודות חשובות אליהן צריך לשים לב  לפני שממשים את התווים:

  1. תוקפם של התווים לא יפחת מתקופה של 5 שנים מיום הנפקתם.
  2. קיימות הגבלות על שימוש בתווים בתקופות של מבצעים, הנחות ומכירות מיוחדות, ובמקומות רבים אף לא נותנים "הנחות מועדון" ו/או לא מזכים את הצרכן בנקודות "מועדון לקוחות" תמורת קנייה שעבורה שילם בתווים.
  3. קיימות הגבלות על סכומים שבהם ניתן להשתמש בתווים בקנייה אחת.
  4. קיימות הגבלות על סוגי מוצרים ו/או כמויות אשר ניתן לרכוש באמצעות התווים.

 

כמו כן יש לציין, שאם חלילה ייקלע מנפיק התו לפשיטת רגל או פירוק, מחזיק התו עלול להפסיד את כספו (כמו שהיה בפרשת קלאבמרקט בשנת 2005).

לכן מומלץ להשתמש בתווים בצורה מושכלת, רצוי מוקדם ככל שניתן ולשים לב מראש לכל הסייגים וההגבלות המצוינים על גבי התווים ובתקנון, כדי שלא נהיה מופתעים ברגע המימוש.


עו"ד ירון לוינסון הוא מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות