במשך קרוב ל-500 שנה בנו צאצאיו הנורדים של אריק האדום כנסיות ואחוזות והרחיבו את נקודות היישוב שלהם בקצוות הקפואים של התרבות האירופאית. בגרינלנד הם בנו כנסיות אבן מפותחות עם פעמוני ארד, ויטראז'ים מפוארים, מנזר וחשמן משלהם. בשיאן מנו המושבות כ-2,000 תושבים. ואז הן נעלמו.

חוקרים תהו במשך זמן רב מדוע. "מדוע שגשגו ומדוע נעלמו?", תוהה תומאס מק'גוורן, אנתרופולוג ממכללת האנטר בניו-יורק ומוסיף, "האם הצלחתם הכבירה נשאה בחובה את הגורמים לקריסה שלהם?".

ה'בוננזה' שהביאה את הנורדים לשגשוג הייתה גם מה שהביא למפלתם ככלכלה שהתבססה על מוצר אחד בלבד

חוקרים שביקרו במוזיאונים ברחבי מערב אירופה במטרה להרכיב אוסף חריג של ממצאים, שברי גולגולות של סוסי-ים (ניבתנים) מימי הביניים, טענו בפרסום של הרויאל סוסייטי בי (Royal Society B) כי גורלם של היישובים הללו קשור כנראה לדרישה לשנהב סוסי-ים מצד עשירי אירופה. המחקר מראה כי בשיא ההתיישבות הנורדית בגרינלנד, בין השנים 1120 ל-1400, לפחות 80% מדגימות סוסי הים הגיעו מגרינלנד. "ייתכן כי כמעט כל השנהב של סוסי הים במערב אירופה בשיא ימי הביניים הגיע מגרינלנד", אמר באסטיאן סטאר, מדען מאוניברסיטת אוסלו ואחד ממחברי המחקר. "הממצאים מספרים סיפור די ברור", הוא אומר.

לפני עשור, היסטוריונים רבים האאמינו כי שינויי האקלים באירופה של ימי הביניים היו הסיבה המרכזית להתרחבות היישובים הנורדיים בגרינלנד כמו גם להיכחדותם. גישה זו מצאה אישור גם בספרו של ג'ארד דיימונד, "התמוטטות".

סוס ים (ניבתן). למצולם אין קשר לכתבה (Shutterstock)

אולם ממצאים כמו עצמות סוסי ים באתרים ארכיאולוגיים בגרינלנד, כמו גם מסמכים היסטוריים כדוגמת תיעוד של הכנסייה אודות מסים ששולמו באמצעות חיטי סוסי ים, מצביעים על גורם אפשרי אחר: צאצאי הוויקינגים שגשגו הודות למסחר מניב בחיטי סוסי-ים שנמכרו לעשירי אירופה וגולפו לחפצים יקרי ערך כמו צלבי שנהב, ידיות סכינים, קוביות מהודרות וכלי שח. השגשוג הסתיים כמעט בבת אחת עם הירידה בביקוש לשנהב ובמהרה נטשו צאצאי הוויקינגים את יישוביהם הנידחים.

ארכיאולוגים חושדים כי חפצי נוי מפורסמים משנהב כמו לוח השח של לואיס, מערכת כלי שחמט חרוטים בצורה מפורטת ומרשימה מהמאה ה-12 שיושבת היום במוזיאון הבריטי בלונדון, נעשו משנהב של סוסי-ים מגרינלנד אולם לא הצליחו לקבל אישור לקחת דגימות מחפצים אלה כדי לנתח את ה-דנ"א שלהם.

ג'יימס בארט, חוקר נוסף שחתום על המחקר וארכיאולוג באוניברסיטת קיימברידג' מעיד על עצמו כי פתח ארגזים מאובקים ונבר בארכיוני מוזיאונים בנורווגיה, צרפת, גרמניה, אירלנד ואנגליה כשהבין שהחטים נמכרו הרבה פעמים כשמחוברות אליהן חתיכות של גולגולת סוס הים ממנו נלקחו וכי חתיכות העצם הללו יוכלו לספק את ה-דנ"א הדרוש.

לוח השחמט של לואיס מהמאה ה-12 לספירה. עשוי שנהב של סוסי-ים (Photograph © Andrew Dunn)

בארט אולי לא קיבל אישור לדגום את לוח השח של לואיס אולם ה"צייד" שלו הניב 23 ממצאים מימי הביניים שניתן לנתח, זאת לאחר בדיקת מאות חפצים. "זה המחקר הראשון שמראה שהייצוא מגרינלנד היה בחזקת מונופול באירופה", אומר פול הולם, היסטוריון סביבתי ממכללת טריניטי בדבלין שלא היה מעורב במחקר. מק'גוורן, גם הוא לא חלק מהמחקר, אמר על תוצאותיו כי "זה משנה את הסיפור שסיפרנו במשך שנים". אם שנהב סוסי-ים היה המפתח לעושר של גרינלנד, קיים סביר לחשד כי התמוטטות השוק שלו הייתה יכולה להיות הסיבה לקריסת היישובים שנסמכו עליו. היישוביים הנורדיים בגרינלנד נעלמו במאה ה-15 לספירה, זמן קצר לאחר שהחיים באירופה חטפו זעזוע רציני בעקבות המגיפה השחורה ותחילת עידן הקרח הקטן, שני גורמים שהפחיתו בבת אחת את הביקוש לשנהב באופן משמעותי. "ה'בוננזה' שהביאה את הנורדים לשגשוג הייתה גם מה שהביא למפלתם ככלכלה שהתבססה על מוצר אחד בלבד".