יש משהו סימבולי בעובדה ששני סיפורים גדולים ומנוגדים לכאורה התפרסמו באותו יום, כמעט באותה שעה: מחד האישה הראשונה בצה"ל בתפקיד מפקדת טייסת מבצעית, ומנגד 30 צנחנים ממחלקה של ישיבות הסדר שמסתובבים ומפנים את גבם למדריכת צניחה שביקשה להדגים להם תרגיל. הסיפור הראשון מבטא את הדרך הארוכה שעשה הצבא מאז בג"ץ אליס מילר בדרך לניפוץ תקרת הזכוכית הצה"לית שעמדה בפני נשים. הסיפור השני מבטא את הדרך ההפוכה בה פוסע הצבא ממש באותה נשימה, כשהוא מתיר ביזוי של נשים, הדרה ופגיעה בכבודן ובמקצועיותן – בין בצורה של העלמת עין מהקצנה דתית ובין באופן של אימוץ הלכה למעשה של נורמות פסולות וחשוכות. כל יום מקרה אחר, כל אחד גרוע מהשני.

אלה סיפורים מנוגדים רק לכאורה, משום שבפועל הם קשורים ומזינים זה את זה. ככל שהחברה הישראלית מתקדמת ומעניקה שוויון הזדמנויות לנשים, יש מי שרואה בכך איום עד כדי מלחמת קיום. ובמלחמה כמו במלחמה אם רק צד אחד נלחם, ברור מי הצד המפסיד. כשמסתכלים על הסטטיסטיקה ועל המגמות אפשר לטעות שמוטב להניח למאבקים ולתת לזמן לעשות את שלו: במחזור הגיוס האחרון הצטרפו לא פחות מ-1,000 נשים לתפקידי לחימה בצה"ל – מספר שיא שמשקף עלייה של מאות אחוזים בתוך שנים ספורות בלבד. המספרים האלה אכן מהווים ניצחון לא קטן, אבל המלחמה הזו תוכרע רק כשהחיילות, המפקדים וההורים לא יעמדו מנגד מול מי שמתעקשים להחזיר אותנו אחורה.

לוחמים ולוחמות בצה"ל. למצולמים אין קשר לכתבה. צילום ארכיון: פלאש 90

הסימבוליקה במקרה של מדריכת הצניחה גדולה אפילו יותר כשנזכרים בעובדה שאביה, האלוף אהרון חליוה, היה בעצמו יעד למתקפה אחרי שקרא לסגור את מסלול ישיבות ההסדר. זה קרה בשנת 2010, אז הוא שימש כמפקד חטיבת הצנחנים. חליוה טען כי מדובר במסלול "לא ערכי ולא משתלם", כשהוא מתכוון לתקופה הקצרה בה משרתים בני הישיבות. "איך אני יכל להוציא אתכם לפיקוד כשאני יודע שאתם לא תעשו מספיק תפקידים? אני רוצה בחטיבה שלי מפקדים, וזה לא שווה לי כלכלית להוציא אתכם לפיקוד", הוא הטיח בבני ישיבות ההסדר ששאלו אותו על היחס של החטיבה כלפיהם. הדברים האלה של חליוה זכו לגינויים רבים מצד הציונות הדתית ולמתקפה של ראשי ישיבות ההסדר שאף קראו לצעירים שלא להתגייס לצנחנים. אחרי שגם הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי הסתייג  לחלוטין מהדברים, חליוה צלצל אל ראש איגוד ישיבות ההסדר והבהיר לו: "אני מעריך את החיילים האלה מאוד, הם חיילים מצוינים שמהווים דוגמה אישית למופת". 8 שנים אחרי, נדמה שהבת שלו נועה עשויה לחלוק עליו.

האלוף אהרון חליוה בטקס מינויו לראש אגף המבצעים, מאי 2018. (צילום: אתר צה"ל)

חליוה תמיד היה קצין יוצא דופן. ישיר, בוטה, בדחן – אבל לא תמיד מהסוג המצחיק. הוא לא נמנה עם "הנסיכים" של חובשי הכומתות האדומות כמו האלופים אביב כוכבי ואמיר ברעם, אבל מזה שני עשורים היה ברור שאם הפה שלו לא יהרוס לו, הוא יגיע למטכ"ל. אני זוכר אותו עוד כמג"ד צעיר מסתובב עם חיוך מרוצה מעצמו, נהנה מכל רגע. רק בשנה שעברה הוא שוב נקלע לקו האש עת שכיהן כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, כשהורה להפסיק את שיעורי התורה השבועיים והמאולתרים שהתקיימו מחוץ לקריית ההדרכה של צה"ל בנגב. חברי כנסת מהקואליציה פנו בתגובה לרמטכ"ל בדרישה להחזיר מחדש את שיעורי התורה שכונו "שמחת יום א'", אך ללא הועיל.

אפשר רק לדמיין מה חושב חליוה על מה שקרה לבתו מדריכת הצניחה. אמירה שלו בעניין עשויה לסגור סופית את סיכוייו להתמנות בעתיד לרמטכ"ל, אבל היא יכולה גם להוות רוח גבית עבור מי שמסרבים לקבל בשלוות נפש ביזוי של נשים, במה שאמור להיות צבא העם.