בארגון 'קו לעובד' החלו משעות הבוקר ביום חמישי לקבל פניות של מהגרי עבודה תאילנדים בנגב המערבי המדווחים על חוסר ביטחון לאור ההסלמה במצב הביטחוני, זאת לאחר שעובדת אזרחית תאילנד נפצעה באורח בינוני-קשה כתוצאה מפגיעת רקטה.

על פי עדויות, נפצעה העובדת בשעה שהתקלחה, במגורי העובדים בלב השטח החקלאי במושב במועצה האזורית אשכול. לטענת קו לעובד, מגורי העובדים במקום הינם מבנים ארעיים, מכולות וקרוואנים, ואילו בשדות העובדים נמצאים חשופים לחלוטין לפגיעה.

עובדים זרים מתאילנד בחקלאות (צילום ארכיון: תומר ניוברג/פלאש90)

העובדת הועסקה בבית אריזה סמוך לאתר הקראוונים. לדברי רפי בן דוד, שהיה בעבר מנהל עבודה במפעל, בראיון ל-Ynet, במקום מוצבת מיגונית, אולם ישנן שניות בודדות להגיע אליה משטח המגורים. יו"ר ועד היישוב, אלי פרג', אמר גם הוא ל-Ynet כי נפלה רקטה ליד מגורי העובדים מתאילנד. אחת מהם יצאה מוקדם יותר ונפגעה קשה. גרים שם עוד 14 עובדים, ואם זה היה קורה חמש דקות אחרי – כולם היו נפגעים".

לדברי קו לעובד, במהלך היום פנו אליהם עובדים שנדרשו לצאת לעבוד בשטחים החקלאיים של יישובים המצויים בטווח הטילים בדרום, בזיקים ובנחל עוז. "פיקוד העורף אמרו לי שאסור באופן גורף לעבוד בשטחים החקלאיים בזיקים ובנחל עוז", אמרה ל'דבר ראשון' אסיה לדיז'ינסקיה מקו לעובד. "אחר כך התקשרו אלי ואמרו לי ש'באישור של מח"ט החטיבה האזורית אפשר לעשות החרגה'. שאלתי אותם, איך עובד פיליפיני או תאילנדי יכול בכלל להבין מה המח"ט אמר או לא אמר? איך מח"ט יכול בכלל להעריך איפה יפגע הטיל הבא? אמרו לי שיש החרגות ושאדבר עם הרבש"צים. התקשרתי לקב"ט האזורי, נתן לי טלפונים. בינתיים תפסתי רבש"צ אחד שאמר לי שנתנו החרגה על שלושה אזורים כלשהם".

"נאמר לי שהם עובדים שכם אל שכם עם עובדים ישראלים. אבל בכל מקרה גם המגורים שלהם לא ממוגנים והעובדת שנפצעה נפצעה בפתח המכולה בה היא גרה. הבעיה היא שחברות כוח האדם שמביאות אותם ורשות האוכלוסין לא מתעניינים בהם, לא דואגים להם ולא מעדכנים ומנחים אותם. עצם העובדה שהם פנו אלינו ולא אליהם, כדי לדעת אם לצאת או לא לצאת לשדות, מעידה על כך. הם צריכים בעצם לסמוך על החקלאי שאומר להם 'לכו לעבוד'".

"בשלב הזה פיקוד העורף מסייג את הוראתו ושולח אותנו לחפש את רכזי הביטחון בכל יישוב ויישוב, על מנת לברר אם מח"ט החטיבה אישר החרגה של שדה זה או אחר לצרכי עבודת החירום… מיותר לציין כי לעובדים אין כל אפשרות לבצע את הפעולה הזו, והם נתונים לחלוטין לחסדי מעסיקיהם ודרישותיהם. בתוך הכאוס ואי הוודאות".

בקו לעובד קראו לרשות האוכלוסין וההגירה, לדאוג למיגוניות בשדות ובאזורי המגורים של העובדים. "ההחלטה על הבאת עובדים זרים היא של ממשלת ישראל ולא של רשות האוכלוסין", הבהירו ברשות. "אנו מצפים מארגון קו לעובד להתמצא לפחות בפרט המשמעותי הזה".

'דבר ראשון' פנה גם לדובר צה"ל בשאלה מי אחראי על הצבת מרחבים מוגנים לעובדים הזרים, וכיצד עליהם לברר האם השדה בו הם נדרשים לעבוד הוחרג מהאיסור לשהייה בשטח או לא. תגובתו תפורסם לכשתתקבל.

מדובר צה"ל נמסר: "‎פיקוד העורף מפרסם הנחיות להתגוננות לשעת חירום באמצעים שונים ובמספר שפות, ביניהם אתר ואפליקציית פיקוד העורף ומרכז המידע במוקד 104. ‎באחריות כלל התושבים ובעלי העסקים להישמע להנחיות פיקוד העורף".