לפי חז"ל הפשע הכי גדול שנעשה בסדום ועמורה, שנחרבו על ידי אלוהי אברהם, היה מיטת סדום. מיטת סדום היא אמת מידה לקיום אנושי. אורח שהגיע לסדום נמדד לפי המיטה, ואם הוא היה ארוך עבורה – קיצרו אותו, ואם קצר – מתחו אותו. זו מדיניות ממשלת ישראל כבר 17 שנים. אם אתה לא בנורמה שלנו אתה מוקצה. המסגרת שהמדינה קבעה למיטות הסדום שלה היא מאד ספציפית. גבר לבן, יהודי, סטרייט, בריא ועשיר ימלא את המסגרת במדויק. מי שחורג מהמסגרת, כמו מי שחורג ממסגרת האשראי שלו בבנק, מתחילים להינקט נגדו צעדים.
אישה מרוויחה על אותה משרה 75% משכרו של גבר. 51% מאיתנו הן נשים, ועדיין אנחנו צריכות להידמות לגברים או להיות נשואות לגברים. כבעלת עסק נדהמתי לגלות שהתיק שלי במס הכנסה בכלל רשום על שם בעלי – הוא הבעלים שלי ושל העסק שלי.
ככל שמתרחקים מהגדרות המסגרת נגרעות יותר ויותר זכויות ואפשרויות, וכמו בסדום, מקצצים פה וחותכים שם, והפגיעה קשה יותר. אמא יחידנית נכה לא מקבלת דמי מזונות מהמדינה, היות ומאז 2003 אין כפל קיצבאות. קשיש נכה מקבל רק חצי מההשלמה לקצבת נכות וילד נכה עוד פחות. תארו לכם מה מצבו של נכה אתיופית חד-הורית שגרה בדרום? או ערביה ישראלית נכה שמגדלת לבד את ילדיה כי בעלה נהרג בתאונה בה היא הפכה לנכה? או אישה יהודייה לבנה שבעלה נטש אותה כי נולד להם תינוק נכה?
אלו מקרי קיצון אבל הם מבטאים היטב את הכוח של מיטת הסדום הכלכלית והחברתית שנהוגה במדינה. אומרים לא להשוות, ואני, כמו גדולים לפני, לא משווה, אבל חוץ מסדום ומיטתה, היו עוד זמנים ומקומות בהם, מי שלא עמד בסטנדרטים של הממשלה, איבד זכות קיום. הציונות הייתה אידאולוגיה אוטופית שעיקרה תהליך מתמשך בשאיפה לטוב. הניאו-ליברליזם היא אידיאולוגיה דיסטופית שמפוררת אותנו כחברה וכבני אדם.
הניאו-ליברליזם מתמקד בחופש, בחופש הפרט, הקניין, והופך את החברה, מקהילה לקהל צרכנים, ואת החברים ללקוחות. הכל נמדד בכסף, וחיי אדם בטבלאות אקסל.
אי-קבלת האחר, השונה, כבר החריבה את סדום ועמורה, החריבה חצי מאירופה, החריבה ערים וממלכות שלמות. השעיר לעזאזל של כל שלטון הוא לעולם השונה, האחר.
הפעם, בשלטון הנוכחי, האחר הוא אני והוא בעיקר עני. זו לא טעות זו מדיניות!
