לראשונה בתולדות הקולנוע הישראלי, יוצאת האקדמיה לקולנוע אל מחוץ להיכליה שבסינמטקים אל הקהל בפריפריה. חמשת הסרטים שנבחרו לשלב הגמר של 'פרס אופיר בקטגוריית הסרט הטוב ביותר 'יתארחו' בטרם הטקס בקיבוץ מזרע שבעמק יזרעאל, במועצה האזורית משגב (בה האירוע כבר הסתיים), במטולה, ובמועדון הבר'לה שבעמק חפר. חלק מהסרטים עדיין לא הוצגו בפסטיבלים, ובכורתם מחוץ לתחרות פרס אופיר והפסטיבלים תוצג במסגרת הפרוייקט. הקרנת הסרטים מלווה בשיחה פתוחה של הקהל עם יוצרי הסרט. בנוסף להקרנות בפריפריה, יוקרנו הסרטים גם בסינמטק ירושלים.
אל ה'ברל'ה', מועדון מוסיקה ותרבות בקיבוץ להבות חביבה, מגיעים תושבי עמק חפר וואדי ערה, חדרה ונתניה. הגעתי לשם בשני שעבר, להצגת הסרט המפורסם היחיד מבין חמשת המועמדים לפרס – "האופה מברלין", זוכה פרס פסטיבל קרלובי וארי בצ'כיה. למען האמת, כחולה 'קולנוע שקט', דהיינו כזה שמתעצבן מכל שיעול חורפי, הייתי די ספקן באשר להצגת סרט בברל'ה. מדובר במועדון המעוצב לעילא ולעילא בסגנון הקלאבים הקלאסיים בניו יורק ובפריז, דהיינו כזה שהקהל יושב ליד שולחנות בולס נאגטס ובירה. זה טוב למיקי גבריאלוב ושלום חנוך, או לסטנדאפיסטים שזכיתי לראות שם עת גרתי בעמק חפר, כמו גם הופעתו של וודי אלן ב-michel's בניו יורק עם קלרניטו ולהקתו. אבל סרטים עם לעיסות נאצ'וס?! לכאורה זה מתאים לקולנוע שלי בשנות החמישים, בהם גלגלו בקבוקים ופיצחו וירקו את קליפות הגרעינים.
שוחחתי עם אחמד, שישב על כיסא גלגלים וניתח להפליא את הבעייתיות שמציג הסרט. לא, לא הפריע לו האקט המיני בין שני גברים, אם כי מישהי בקהל צעקה תוך כדי הקרנה "אוי ואבוי"
אבל כמו שנהוג לומר – התאכזבתי לטובה, לטובה מאוד: בשבע בערב נפתח המועדון, כיף של פאב עד שמונה ורבע, בדיוק כמו במועדון של וודי אלן. רבע שעה לפני המופע פינו אדי האלכוהול את עצמם לטובת הקרנת הסרט. אולם מלא מפה לפה, הקרנה מופתית על מסך מצוין (שהבנתי מגלעד, מבעלי המקום, שנרכש במיוחד לכבוד העניין -שאפו! בקרוב סינמטק). בתום ההקרנה נערך המפגש עם השחקן זוהר שטראוס, שמגלם את תפקיד "הנבל" בסרט. הוא גם שיחק טוב בסרט, וגם שוחח בחינניות עם הקהל. לאחר ההקרנה והשיחה, אנשים עוד ישבו לשוחח על הסרט על דלפק הבירות והצ'ייסרים. תוך כדי השיחה, נזכרתי בהקרנות סרטיי אליהן הוזמנתי בקיבוצים – הקהל חם ומחבק. לא תזכה לאינטימיות דומה בהקרנות בפסטיבלים בירושלים ובחיפה.
אהבתי שבעלי המקום עשו שני מבצעים מיוחדים – הקרנה+שתיה ב-17 שקל לפנסיונרים, ומרשים עוד יותר, הקרנה בחינם לדיירי המעון לבעלי מוגבלויות 'בית אקשטיין'. לזכות בעלי המקום ייאמר שאת המידע הזה לא קיבלתי מהם. כשרחרחתי מי קהל הצופים בין הקהל גיליתי בעצמי את דיירי "בית אקשטיין", כולם ערבים מכפרי ואדי ערה. שוחחתי עם אחמד, שישב על כיסא גלגלים וניתח להפליא את הבעייתיות אותה מציג הסרט. לא, לא הפריע לו האקט המיני בעירום בין שני גברים, אם כי מישהי בקהל צעקה תוך כדי הקרנה "אוי ואבוי". יעבור לה. לברל'ה באים בדרך כלל ערבים מבאקה אל גרביה הסמוכה, וזה נחמד במיוחד לאור בעיית הצפייה בקולנוע בקרב הציבור הערבי בישראל, אבל זו סוגיה למאמר אחר ומעמיק יותר.
ביום שני השבוע יתארח ב'ברל'ה' הבמאי המוערך והוותיק ינקול גולדוואסר ("מתחת לאף") עם סרטו החדש "שרוכים", שבוע לאחר מכן יציג הבמאי מרקו כרמל את סרטו "פרא אציל" על פי רב המכר של דודו בוסי. שבוע לאחר מכן, תארח הבמאית יוצאת אתיופיה, עלם מורק דוידיאן, את סרטה "עץ התאנה" סיפור פתלתל על תחושות ההגירה של הגיבורה מאתיופיה לישראל, ויחתמו. שבוע לאחר מכן יתארחו היוצרים שרון מימון וטל גרניט עם סרטם "הנשף".
