תחת השם "אחים ואחיות דורשים שינוי", מתאגדים בימים האחרונים בפייסבוק עובדי סיעוד המוחים על ההסכם האחרון שהושג עם המדינה בשמם. עובדות ועובדי הסיעוד השביתו בשבוע שעבר את מערכת הבריאות ליום אחד, במחאה על האלימות הגואה כלפי הצוותים הרפואיים. בתום יום אחד של עיצומים הגיעה הסתדרות האחיות להבנות מול משרדי האוצר והבריאות, ועובדי הסיעוד שבו לפעילות סדירה.

אלא שמאז שנחתם ההסכם התגברה הביקורת מצד עובדי סיעוד רבים ברשתות החברתיות וגם מחוצה להן על ההבנות שהושגו, כשעיקר הטענות מופנות כלפי הסתדרות האחיות והיו"ר המכהנת, אילנה כהן. לטענת עובדי סיעוד רבים, ההישגים של הסתדרות האחיות אינם מספקים כשעיקר הביקורת נסובה סביב כמות התקנים שנוספו במסגרת ההסכם החדש – 100 בפריסה של שלוש שנים.

בינתיים, הקבוצה שהוקמה לשם כך ברשתות החברתיות צוברת תאוצה כאשר ב-28 בחודש מתוכנן מפגש בתל אביב שבו יוחלט כיצד לפעול. אחת האפשרויות שנבדקות היא להקים איגוד מקצועי אלטרנטיבי, בדומה לארגון המתמחים לרפואה (מרש"ם) שהוקם לפני כארבע שנים במחאה על התנהלות ההסתדרות הרפואית (הר"י). יחד עם זאת, בשל המאמצים הכרוכים בהקמת ארגון שכזה – האפשרות הראשונה שנבחנת היא לנסות להשפיע על התנהלות הסתדרות האחיות מבפנים. במלים אחרות, לייצר אופוזיציה להנהגה המכהנת.

כהן משמשת בתפקידה זה עשרות שנים. בעבר כיהנה גם כחברת כנסת מטעם מפלגת עם אחד. עם חתימת ההסכם ציינה בשיחה עם "דבר ראשון" כי בנוסף לתקני עובדי סיעוד שנוספו, במסגרת ההסכם שהושג נקבעו לוחות זמנים למסקנות ועדת מור-יוסף למיגור האלימות במערכת הבריאות, וכי שינויים עתידיים בהגדרת תפקיד עובד הסיעוד יבוצעו בתיאום עם ההסתדרות. "אם מישהו חושב שההסכם הזה בא לפתור את כל הבעיות של המערכת הוא מחוסר הכרה", אמרה כהן בתגובה לביקורת שנשמעה על ההסכם. "זה לא הסכם שכר, באנו לטפל כאן בעניין של האלימות, זה תפקיד המעסיק לפתור את זה".

במסגרת ההסכם אמורים להתווסף בין 30 ל-35 תקנים בשנה בשלוש השנים הבאות, מ-2019 ועד 2021. בישראל יש כיום קצת פחות מ-30 בתי חולים ציבוריים, וזה עוד מבלי למנות את מסגרות הרפואה בקהילה, או בקיצור – המרפאות השכונתיות. המשמעות היא, בחישוב גס מאוד, שמדובר בתוספת של עובד סיעוד אחד ואולי מעט יותר לכל בית חולים בשנה.

במסגרת ההסכם הוחלט עוד כי התקנים הנוספים יחולקו בין 50 עובדי סיעוד עבור תחום הפסיכיאטריה, 40 עבור תחום ההמטו-אונקולוגיה ו-10 תקנים לתחום בריאות הציבור. מה שחסר בהסכם הראשוני הוא חדרי המיון, צוואר הבקבוק של המערכת, ואולי המקום המועד ביותר לפורענות מצד חולים ובני משפחותיהם. בקרב שני הצדדים החתומים על ההסכם נטען כי בקרוב יערכו דיונים בנושא ויינתנו תקנים גם לחדרי המיון, אך בהסכם שנחתם הם נעדרים.

יאנה שפק, אחת ממארגנות המחאה הנוכחית, הסבירה כי "ההסכם שנחתם על ידי הסתדרות האחיות לא מטפל בבעיות האמיתיות, אנחנו רוצים הרי למנוע את האלימות שגואה בעיקר בשל החוסר בצוותים. אנשים מקבלים טיפול אחרי המתנה ארוכה, או לא מקבלים טיפול כמו שצריך". לדבריה, בשלב זה היא והמארגנים "בודקים כל מיני אפשרויות. פנינו לכמה גורמים שעוזרים לנו בזה. כעיקרון, להקים גוף עצמאי זה קצת קשה. זה לוקח יותר זמן ממה שאנחנו רוצים שייקח. זה לא משהו שיקרה לא ביום ולא בשנה".