האוצר הסכים להגדלת תקציב תאגיד השידור הציבורי כאן ב-12 מיליון שקלים, על מנת שיקלוט 40 מעובדי הטלוויזיה החינוכית. עד כה, יומיים טרם הפסקת שידוריה, פרסם התאגיד מכרזים רק ל-26 משרות – מתוכן שתיים בחצאי משרה. מיו"ר ועדת הכנסת, ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), שיזם את החקיקה בנוגע לקליטת עובדי החינוכית בתאגיד, נמסר בהתייחס לדברים אלה: "אני מצפה לכך שהתאגיד יעמוד בכל ההתחייבויות שהוצגו בפניי במסגרת החקיקה". בתוך כך דחה בג"צ את בקשת העובדים לדחות את הפסקת השידורים עד שיימצאו להם פתרונות תעסוקה חלופיים בשירות המדינה, או שיוסדרו פיטוריהם. 

בהתכתבות שהגיעה לידי 'דבר ראשון', ציין דורון ספקטור מאגף השכר והסכמי העבודה באוצר, בפני המזכיר הארצי של הסתדרות עובדי המדינה דורון קרני, כי למיטב הבנתו "החוק אינו קובע כי תאגיד השידור יקלוט 40 עובדי חינוכית, אלא יציע 40 משרות לעובדי החינוכית". בהמשך ההתכתבות השיב קרני לדברי נציג האוצר והבהיר כי פרשנות זו אינה מוסכמת עליו וכי הסתדרות עובדי המדינה תעמוד על כך שיקלטו 40 מעובדי הטלוויזיה החינוכית בתאגיד.

בחינה של תנאי הסף של חלק מהמכרזים מעלה כי כלל אין בנמצא עובדי חינוכית היכולים לגשת אליהם. כך למשל, פורסמו מכרזים הסגורים לעובדי החינוכית בלבד לתפקידי עורך סושיאל, רכז יוטיוב ורכז פוסט דיגיטל – כשדרישות הסף הן ניסיון בניהול עמודי פייסבוק של גוף תקשורת, בניהול ערוץ יוטיוב עם למעלה מ-50 אלף מנויים ובהפקת פוסט ועבודה עם תכני דיגיטל. לטלוויזיה החינוכית אמנם ישנה מחלקת דיגיטל המונה שבעה עובדים. המחלקה נחשבת למעולה, ואף זכתה בפרסים, אולם כולם עובדי חברות כוח אדם במיקור חוץ, ולפיכך כלל אינם יכולים לגשת למכרזים. גם למכרז לתפקיד אפטריסט פרומו לטלוויזיה אין מי שייגש, שכן עבודת האפטר של תכניות הטלוויזיה החינוכית מבוצעת על ידי פרילנסרים.

לדברי גורמים בטלוויזיה החינוכית, תפקידים נוספים המופיעים ברשימת המכרזים, הם כאלו שישנם עובדים בודדים בלבד היכולים להתמודד עליהם, ובחלק מהמקרים – מדובר בעובדים בתפקידי ניהול המוצעות להם תפקידי רפרנטים.

קשה להאמין שבתאגיד השידור הציבורי, המנוהל על ידי אלדד קובלנץ – מי שהיה גם מנכ"ל החינוכית – לא מודעים למצבת כוח האדם בתחנה הצפויה להסגר מחרתיים, ולכך שהמכרזים שהציגו בפניהם הם כאלו שיתקשו למצוא להם מועמדים מבין עובדיה.

כזכור, חתמה הסתדרות עובדי המדינה בסוף יולי על מתווה פרישה לעובדי החינוכית שיבחרו בכך מול נציבות שירות המדינה והאוצר, על בסיס הסכם רשות השידור – אולם בוועדי העובדים בטלוויזיה החינוכית לא מקבלים הסכם זה. הטלוויזיה החינוכית היא יחידה במשרד החינוך, ועל אף ההחלטה על הפסקת שידוריה, טרם הוחלט בממשלה או בנציבות על סגירתה ועל פיטורי העובדים. כ-140 עובדים עתרו לבג"צ בנושא – ועל אף שסירב לעכב את הפסקת השידורים, החליט השופט מני מזוז כי העתירה תובא בפניו בהמשך.

החל מיום רביעי יחלו שידורי ערוץ הילדים החדש של תאגיד השידור הציבורי, שצפוי להקרא 'כאן חינוכית', וככל הנראה להתבסס, לפחות בימיו הראשונים, על ארכיון הטלוויזיה החינוכית שיועבר לרשות תאגיד כאן.

מטעם תאגיד כאן נמסר: "פורסמו 24 משרות לכ-26 תפקידים וזאת בהתאם לצרכים הקיימים למשרות בתאגיד ובהתאם לאישור מועצת התאגיד בדבר חלוקת התקנים המתאימה. התאגיד פועל בנחישות לאיוש כלל המשרות, ובתוך כך בהתאם לבקשת מנכ"לית החינוכית האריך את משך ההגשה למשרות וכן קשוב לטענות העולות מטעם עובדי החינוכית לתנאי המשרות. בימים הקרובים יפורסמו משרות נוספות".