מדינת ישראל נמצאת בפיגור עצום בכל הקשור לתחום האנרגיות המתחדשות. הפתרון היעיל והזריז ביותר הוא הקמת מערכות סולאריות ללא צורך בהקצאת קרקע והליכי רישוי ארוכים. לאחר אישור תעריף חדש להתקנה על גגות, הולך ומסתמן להיט חדש – פאנלים סולריים צפים במאגרי מים. חברת "נופר אנרגיה" מקימה מערכות כאלו בשיתוף עם אגודת המים בעמק הירדן בהיקף של 5 מגה-וואט. הפוטנציאל הכולל: כ-1,000 מגה-וואט על גבי מאגרים בישראל.

בעמק הירדן נאבקים לא רק במזג האוויר, אלא גם ברשות המים, שבוחרת להקטין את הקצאות המים לחקלאים בעקבות שנות הבצורת החריפות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות. לכן הם מחפשים חלופות להקצאת המים השפירים, שבסכנת קיצוץ מתמיד. זיו הר-חול הוא המוציא לפועל של הפרויקט מטעם אגודת המים של עמק הירדן להקמת מאגר מים המייצר חשמל סולארי, בשותפות עם חברת "נופר אנרגיה". הר-חול מסביר את היתרונות בשותפות: "יש לנו שאיפות להגביר את הפעילות החקלאית. לשם כך אנחנו מתכננים לשלב בין מים שיותפלו מהמוביל המלוח לבין מים מושבים וזה יגביר את הביקוש לאחסון מים בעמק. אנחנו סובלים מבעיה קשה של אידוי מים בגלל החום, והפאנלים הסולריים על המים יוצרים הצללה שמקטינה את האידוי וגם מפיקה חשמל".

הרכבת הפאנלים הסולאריים הצפים לפני הכנסתם למאגר המים (קרדיט: נופר אנרגיה)

המאגר, שנפחו כ-80,000 מ"ק, ימוקם ברום של 107- מטר מתחת פני הים, כלומר כ-100 מטר מעל העמק והינו חלק מפרויקט מפעל ההשבה המתוכנן בעמק הירדן, הכולל מתקן להתפלת מי המוביל המלוח ומהילתו עם מי הקולחין של המרכז לטיהור שפכים בביתניה. בנוסף יכוסה המאגר במערכת של 13,500 פאנלים סולאריים בהספק של כ-5 מגוואט, כחלק מפרויקט חיסכון חשמל נקי וחיסכון באנרגיה ומים, שאותו מובילה האגודה. אריק ראובני, מנכ"ל אגודת המים: "אני שמח שבימים אלו, בהם ישנם רבים המספידים את החקלאות, אנו מצויים בעשייה שמבשרת על שגשוגה ועל יכולתנו להמשיך ולתת מענה לצרכי חקלאי העמק ההולכים וגדלים".

בימים הקרובים צפויה להפוך לפעילה מערכת פיילוט מסוג זה שהקימה "נופר אנרגיה" עם אגודת קולחי גליל עליון.

עופר ינאי, יו"ר ומייסד החברה, שוחח עם 'דבר ראשון' והסביר את הטכנולוגיה: "כדי להתמודד עם האתגר של הפקת חשמל בסביבת מים צריך להשקיע יותר מאשר במערכת פשוטה. לכל הכבלים יש בידוד כפול ולכל הפאנלים יש זכוכית כפולה. ממירי המתח שלנו מנמיכים את רמת המתח במאגר. כל שאר הציוד שלנו מוגן מפני מים לפי התקנים IP67 ו-IP68. הוא מוצב לפחות בגובה של 70 ס"מ מעל פני המאגר, והוא מתוכנן להיות עמיד גם בסיטואציה של גלים".

לדברי ינאי, חברה נוספת מקימה פאנלים על מאגר בקיבוץ הסוללים. "יש כאן פוטנציאל של 1,000 מגה-וואט שקשה יהיה לייצר בדרך אחרת. ישראל אמורה עד 2020 להגיע ל-10% ייצור של אנרגיות מתחדשות לעומת 2.5% כיום. זה אומר להוסיף פי שלושה או פי ארבעה את היקף הייצור. החזון של הקצאת קרקע לשדות סולאריים לא יכול לספק את זה – באזור המרכז הקרקע מחוייבת להישמר לבינוי עתידי. בחיפה ובצפון יש מגבלות נופיות קשות של שמורות טבע, ובאזור ירושלים ובנגב הפוטנציאל לא כזה גדול מפני שרשת ההולכה של חברת חשמל תתקשה לטפל בקיבולת נוספת של חשמל סולארי".

כל מתקן כזה מחייב גיבוי של מתקן דלקים פוסיליים כמו סולר, בנזין או גז טבעי בעבור השעות שבהן אינו יכול לייצר חשמל. מכיוון שטכנולוגיות אגירת אנרגיה בהיקפים גדולים אינן מפותחות מספיק וגם הקיימות לא מותקנות בישראל, כל הכלה של מתקן סולארי ברשת מחייבת ייצור מקביל באנרגיה מסורתית תוך פגיעה ביעילות הייצור שלה, כשיש להשבית את המתקן באופן חלקי או מלא בזמן שהאנרגיה הסולארית פעילה. היתרון הגדול בהקמת מתקן ייצור אנרגיה ליד מאגר מים הוא שהקרקע כבר הוקצאה. הוספת המתקן לא מצריכה מעבר מחדש בוועדה המקומית ו/או בוועדה המחוזית.

"עבדנו מול הרגולטורים", מסביר עופר, "כך שמרשות מקרקעי ישראל יש פטור מתשלום ומרישום עסקה. עבדנו עם אנשי מנהל החשמל כדי להגדיר בצורה ברורה את תקני הבטיחות של הציוד וההתקנה שלו, והתחזוקה שלו". המאגר המוקם כעת יספק חשמל בהיקף של 5 מגה-וואט, כשבעתיד מתכנן עופר להגיע ל-20 מגה-וואט, רק עם אגודת המים של עמק הירדן.

המאגר יבנה מדרום לנחל יבנאל, וייתן מענה להשקיית שדות דרום עמק הירדן ומנחמיה ממערב לנהר הירדן (צילום: אגודת המים עמק הירדן)

"בחרנו לעבוד איתם כי חשבנו שיש להם ב-DNA את החלוציות", מסביר עופר. "את האגודה הקים נח כינרתי, והם היו המודל לשאר אגודות המים. אני מקווה שזה יקרה גם היום, לגבי הנושא של הפקת חשמל".

המודל העסקי

עופר מסביר כי החברה יודעת לעבוד כיזמית, כקבלנית התקנות ותחזוקה אך גם במודל משולב, שלתפיסתו מביא ללקוח את הערך המירבי – שותפות מיעוט במיזם, מה שמאפשר לחברה לעסוק גם בניהול הנכס ולא רק בניהול המערכת החשמלית. בכך החברה מסייעת לצמצם את הסיכונים במיזם, ולהעניק מניסיונה בעבודה מול גורמי רישוי, פיקוח, מימון וביטוח.

עתיד משק החשמל

הפוטנציאל לייצר חשמל בקרקע שכבר הוקצאה לא בלבדי לאגודות מים. לצד השימוש בפוטנציאלי בגגות פרטיים ומסחריים, קיים גם הפוטנציאל לייצר חשמל ממאגרים גדולים כמו המוביל הארצי בחלקו הפתוח. ייצור חשמל ברשת הכבישים, שאחוז הכיסוי שלהם על-ידי רכבים הוא בממוצע 10% משעות היממה בלבד, ואפילו גושי בתים ובניינים שניתן לצפות אותם בסוגים שונים של חומרי המסוגלים להמיר את האור והחום של השמש לאנרגיה חשמלית. מעבר לאפשרויות הטכנולוגיות, יש צורך בחזון שאפתני מצד רשויות המדינה. אמנם, משרד האנרגיה, בראשות השר יובל שטייניץ שואף לגמול את ישראל מדלקים פוסיליים עד 2030, ולהחליפם בגז טבעי ובחשמל נקי, אך עתיד משק החשמל מושקע בעיקר בגז טבעי, שאף הוא דלק פוסילי מזהם.

הנחת הפאנלים הסולאריים הצפים בתוך מאגר המים (קרדיט: נופר אנרגיה)

היחס בישראל לאנרגיות מתחדשות הוא חשדני יחסית ולא שאפתני מספיק, ביחס לאפשרויות של ארץ שטופת שמש כמו ישראל. לטענת עופר, במדינות ה-OECD מדובר על 25% לפחות מהמשק כבר עכשיו, כשבישראל היעד הוא 17% בלבד ב-2030. לא רק שייצור קוט"ש של חשמל סולארי בישראל כבר היום הינו זול יותר מייצור חשמל בגז טבעי, אלא שהוא צפוי עוד לרדת עם השנים על בסיס פיתוחים חדשים. ייתכן שהמחיר יאמיר במקצת כתוצאה מהשקעה במתקני אגירת חשמל, אך החיסכון בחיי אדם הוא ניכר באמצעות הפחתת זיהום האוויר. בכל זאת נכון לעכשיו, ההימור המרכזי בישראל הוא על אנרגיה מגז טבעי ולא על "קפיצה" טכנולוגית לאנרגיות מתחדשות.