מבקר המדינה פרסם אתמול (רביעי) את דוח הביקורת העוסק בהתמודדות המשטרה עם החזקת נשק לא חוקי וירי בחברה הערבית. הליקויים העיקריים העולים מהדו"ח מתמקדים בהעדר מספר מספק של תקני חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, העדר תיאום ושיתוף פעולה בין גופי הביטחון השונים, ומספר כתבי אישום זעום המוגשים כנגד עבירות ירי ואלימות בחברה הערבית.

עלייה מתמדת במספר תיקי עבירות הירי

נתוני המשטרה הנוגעים לעבירות החזקת נשק לא חוקי וירי בחברה הערבית, הכלולים בדו"ח המבקר, מציירים תמונת מצב עגומה. על פי הנתונים, שיעור המעורבים בעבירות אלימות באוכלוסייה הערבית גבוה פי שניים משיעורם באוכלוסייה הכללית, ובתיקי רצח פי שניים וחצי. תופעות פשיעה בולטות בחברה הערבית כוללות בין היתר החזקת אמצעי לחימה בלתי חוקיים, וריבוי אירועי ירי וחבלה מסכני חיים. כך למשל, בשנים 2016-2014, היה שיעור עבירות הירי בה גבוה פי 17.5 משיעורן באוכלוסייה היהודית.

זירת רצח אישה בכפר ראמה, 4 באפריל 2017 (צילום: דוברות המשטרה).

מספר קורבנות האלימות בחברה הערבית בשנים 2017-2000, עמד על  1,236 גברים ונשים. בנוסף, על פי נתוני המשטרה, בשנים 2016-2014 נרצחו 30 נשים ערביות, המהוות 42% מכלל הנשים שנרצחו בתקופה זו בארץ. בכך, שיעור הנשים הערביות שנרצחות כפול מחלקן באוכלוסייה. בשנת 2017, 10 נשים ערביות נוספות נהרגו עקב אירועי אלימות.

עוד מציין הדו"ח כי הזמינות הגבוהה של אמל"ח בחברה הערבית מביאה לגידול במספר אירועי האלימות החמורה, כמו רצח, הריגה ותקיפה. אירועי אלימות אלה מתרחשים בעיקר ביישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה ערבית, וקורבנותיהם הם בעיקר בני החברה הערבית. עבירות האמל"ח והירי מסכנות חיים ופוגעות לא רק במעורבים בהן, אלא גם בביטחון האישי ובאיכות החיים של אזרחים חפים מפשע. מנתוני המשטרה עולה כי בשנים 2014 עד 2016, ב-95% מעבירות הירי באזור מגורים היו החשודים מקרב החברה הערבית. נתוני המשטרה על כל אחת מהשנים 2017-2014 מלמדים על עלייה מתמדת במספר תיקי עבירות הירי שנפתחו בכל מחוזות המשטרה.

מחסור בתקנים ושיתוף פעולה מוגבל

ליקוי מרכזי בטיפול המשטרה בבעיה, אליו מתייחס המבקר בהרחבה, נוגע למחסור במספרי התקנים המוקצים לאגפי החקירות והמודיעין במשטרה, שיעסקו בתופעת הנשק והאלימות בחברה הערבית. הדו"ח מציין כי על אף העובדה כי בתחנות המשרתות בעיקר את האוכלוסייה הערבית נפתחו תיקי עבירות אמל"ח ונשק בהיקף גדול באופן ניכר מבתחנות אחרות, דבר זה לא בא לידי ביטוי בתקן ובמצבת כוח האדם של תחנות אלה.

בנוסף, מציין הדו"ח כי לא מתקיימת הלימה בין מערך החקירות ובין המערכים המבצעיים במשטרה. דבר זה מתבטא בכך שבעוד המערכים המבצעיים במשטרה הולכים ומתרחבים, מערך חוקרי המשטרה אינו גדל בהתאם. במצב כזה, אין ביכולתם של חוקרי המשטרה להתמודד עם תוצרי העבודה של המערכים המבצעיים, ואין המשכיות בטיפול באירועים במערך החקירות והמודיעין. על פי הדו"ח, "כתוצאה מכך, חלק ניכר של הפעילות המבצעית יורד לטמיון".

באשר למספר החוקרים בפועל בתחנות, הדו"ח מציין כי עומסי העבודה המוטלים על אגף החקירות והמודיעין במשטרה בתחנות המשרתות את המגזר הערבי, אינו מקבל ביטוי במספר החוקרים בתקן ובמצבה של התחנות. מצב זה, גורם לפערי זמן גדולים בין מועד העבירה לבין מועד הטיפול בה, ופוגע ביכולת המשטרה להתמודד עם תופעות הפשיעה שבשטחן.

ליקוי נוסף שצוין הוא העדר תיאום ושיתוף פעולה בין יחידות המשטרה השונות, ובין כוחות הביטחון למשטרה. הדו"ח מציין כי עיקר הנשק מגיע לחברה הערבית משלושה מקורות עיקריים: ייצור בשטחים, הברחות מירדן, וגניבות מצה"ל. לכן, ביוני 2017 הוחלט על הקמת יחידה משותפת של המשטרה הצבאית והמשטרה, על מנת לטפל בתופעת גנבת הנשק מצה"ל. אך עד פברואר 2018, הקמת היחידה טרם הושלמה.

כלי נשק שנתפסו על ידי המשטרה בפשיטה על יישובים ערביים בצפון, מאי 2017. (צילום: דוברות המשטרה).

חוסר התיאום במשטרה עצמה מתבטא בכך שכל מחוז פועל בנושא האמל"ח במגזר הערבי בנפרד, ללא שיתוף פעולה רוחבי בנושא. לא מתקיימת העברת מידע מסודרת בתוך המשטרה בנושא, ובפרט לא מתקיימת העברה מסודרת בין הימ"רים במחוזות השונים לבין ימ"ר מחוז ש"י, אף שמחוז ש"י הוגדר כשטח שאחראי ליצוא היקף ניכר של פשיעה לתוך המדינה. הדו"ח מציין כי היעדר שיתוף פעולה זה מוביל לאיבוד מידע מודיעיני, ואף קרה כי יחידות שונות במשטרה באותם יעדים באותו הזמן.

למרות ביקורת זו, מציין הדו"ח כי בשנה האחרונה חל שיפור בשיתוף הפעולה, ובמחוז ש"י הוקם צוות מודיעין בין ארגוני, הכולל את נציגי המשטרה, צה"ל, ושב"כ. למרות זאת, המשטרה עדיין לא מקבלת מצה"ל ומשב"כ מידע שוטף בחלק משגרת העבודה ולא ככל המודיעים הרלוונטי מועבר אליה.

הדו"ח מציין בפרט את תחנת המשטרה בנצרת, בה חלה בשנים האחרונות עלייה משמעותית בעבירות הירי שאירעו באזורי מגורים, ומציין כי בשל העומס הכבד המוטל עליה בטיפול בעבירות נשק, התחנה מתקשה להתמודד עם עבירות אמל"ח וירי שמבצעים בני נוער וצעירים בני המגזר הערבי, למרות המידע בידי המשטרה על מעורבותם בביצוע עבירות כאלה.

כלל הליקויים האלה באים לידי ביטוי בעובדה כי שיעור כתבי האישום בגין עבירות ירי באזור מגורים מתוך סך כתבי האישום המוגשים בתחנות נצרת וקדמה הוא מזערי. על פי הדו"ח, נתון זה משקף את קשיי אגף חקירות ומודיעין בכל הנוגע למיצוי חקירות, גיבוש תשתית ראייתית והבאת החשודים לדין.

מנהיגים ערבים וחברי כנסת בהפגנה נגד הנשק הלא חוקי ואזלת ידה של המשטרה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).

קושי נוסף הוא בכך שלמרות שחלק ניכר מאירועי האלימות החמורים בחברה הערבית, ביניהם ירי באזורי מגורים, מתרחשים במרכזי יישובים ולעיני כל, המשטרה מתקשה לבסס תשתית ראייתית בנוגע לאירועים אלה, בין היתר בשל חוסר אמון של הציבור הערבי במשטרה. מכשול זה, מקטין את יכולת תחנות המשטרה למצות חקירות כנגד אירועי ירי.

עוד מציין המבקר כי טיפול המשטרה בעבירות אמל"ח וירי נתקל בחסמים ממשיים: יכולות מוגבלות של מערכי המודיעין והחקירות בתחנות מערכי החקירות, ההערכה והבילוש; מובילים לתת דיווח למשטרה על אירועי ירי. תת הדיווח מוביל קושי לבסס תשתית ראייתית, וזה בתורו מוביל למיעוט כתבי אישום. החסמים המתוארים מזינים אלה את אלה וגורמים לפגיעה באמון החברה הערבית במשטרה, ועקב כך להגברת ההתחמשות ולאי פריצת מעגל אירועי הירי.

לחולל שינוי בתחום התקנים

מבקר המדינה ממליץ כי צה"ל והמשטרה יסיימו את הקמת היחידה המשותפת להם ללא דיחוי, וינקטו פעולה נחרצת על מנת לבלום את תופעת גנבות הנשק מצה"ל. בנוסף, ממליץ הדו"ח למשטרה ולכוחות הביטחון לפעול ליצירת "מערכה ארצית כוללת" למאבק בתופעת אגירת האמל"ח בחברה הערבית. הדו"ח מציין כי רק שותפות חזקה בין כלל גורמי הביטחון תוביל לפעילות יעילה כנגד התופעה.

הדו"ח מתעכב על החוסר בחוקרים לטיפול בתופעה, וממליץ כי המשטרה, בשיתוף המשרד לביטחון פנים, יבחנו לעומק האם התקנים הקיימים מאפשרים למערכי החקירות והמודיעין בתחנות המשרתות בעיקר את החברה הערבית להתמודד עם ההיקף והמורכבות של האירועים והתיקים ולחולל שינוי בתחום זה. המלצה נוספת למשטרה הינה לבחון את היחס הנדרש בין היקף המערך המבצעי ובין היקף מערך החקירות, ולוודא שמתקיים איזון ביניהם, כדי שהפעילות המבצעית במשטרה לא תרד לטמיון. בנוסף, מומלץ כי תהליך הוספת התקנים למערך החקירות יעשה תוך התייחסות נקודתית לטיפול מערך החקירות בעבירות אלימות בחברה הערבית.

באשר למספרם הנמוך של כתבי אישום המוגשים בתחום, ממליץ הדו"ח למשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים והמשטרה לחזור ולבחון את תיקוני החקיקה הנחוצים, כדי להגביר במידה ניכרת את האכיפה וההרתעה.

תגובת המשרד לביטחון הפנים

"המשרד לביטחון הפנים מברך על דו"ח המבקר החשוב העוסק בסוגיה שנמצאת בלב מדיניות המשרד והשר ומושקעים בה משאבים עצומים. המשרד רואה חשיבות רבה בחיזוק האכיפה והרחבת שירותי המשטרה ביישובים הערביים לצד חיזוק האמון במשטרת ישראל. המשרד מקדם עם המשטרה תוכנית בעלות כוללת של כמיליארד שקלים, שמטרתה חיזוק הביטחון האישי תוך הגברת הנוכחות המשטרתית ביישובים הערביים, על-מנת להילחם בפשיעה, באלימות ובקטל בכבישים וזאת, כדי להעניק לחברה הערבית את תחושת החוק והסדר ובכלל זה, למנוע שימוש באמצעי לחימה בלתי-חוקיים.

"בכל הנוגע לרמת הענישה בעבירות נשק ואמל"ח, המשרד פנה למשרד המשפטים ונציגי הפרקליטות לשם קידום תיקון לחוק העונשין, לצורך קביעת עונשי מינימום בעבירות נשק, כאמצעי תכליתי להעלאת רף הענישה. אולם, משרד המשפטים התנגד להצעה. בסופו של דבר קודמה הצעת שהוביל השר לביטחון הפנים, אשר קבעה עבירה של ירי מנשק חם אשר דינה שנתיים מאסר, ועבירת ירי מנשק חם באזור מגורים או במקום אחר המסכן חיי אדם, או באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם – שדינה חמש שנות מאסר. הצעת החוק אושרה במושב הכנסת האחרון ופורסמה ברשומות ביום 26.7.18.

"בנושא מבצע איסוף אמצעי-לחימה, ברבעון האחרון של שנת 2017 קיימו המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, בשיתוף עם רשויות מקומיות ערביות, מבצע רחב לאיסוף כלי ירייה ואמצעי-לחימה המוחזקים בידי הציבור שלא כחוק. במסגרת המבצע, נקבע כי תושבים המחזיקים כלי ירייה ואמצעי-לחימה, וימסרו אותם במהלך המבצע, יזכו לחסינות מפני הגשת כתב-אישום בגין עבירת החזקת כלי ירייה ואמצעי-לחימה. במהלך שנת 2018 מתוכנן מבצע דומה".

תגובת משטרת ישראל

"לצערנו אירועי ירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי ביישובי החברה הערבי בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. משטרת ישראל פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. לצד ביצוע חקירות יסודיות של כל מקרה ירי וחתירה למעצר והעמדה לדין של כל פורע חוק, הרי שפעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי המגזר הערבי. בשנת 2017 נתפסו ע״י המשטרה אלפי אמצעי לחימה, נעצרו בכל רחבי הארץ 2,225 חשודים והוגשו 1,137 כתבי אישום כנגד חשודים בגין עבירות אמל״ח המהווים עלייה של כ- 10% בכמות המעצרים ושל למעלה מ- 40% בכמות כתבי האישום (ביחס לשנת 2016). באשר לטיפול באירועי ירי, הרי שבשנת 2017 חלה ירידה של 16% בכמות האירועים שהתקבלו במוקד המשטרה. בחציון הראשון של שנת 2018 חלה עלייה משמעותית של כ- 40% בכמות המעצרים ועלייה משמעותית עוד יותר של 75% בכמות כתבי האישום שהוגשו כנגד המעורבים באירועי ירי לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

על מנת למגר ולשרש תופעות חברתיות פסולות ואורחות חיים אלימות שפוגעות בחיי אדם יש צורך בשילוב זרועות בראש ובראשונה של המנהיגות המקומית שתסמן את אותן תופעות כשליליות, שתוקיע אותן מעל כל במה ותסמן לאוכלוסייה הרלוונטית מה מקובל ומה אין מקומו יותר בקרב אזרחים נורמטיביים שומרי חוק

בשנים האחרונות פועלת המשטרה ביחד עם המשרד לבט"פ על בסיס תכנית רב שנתית לחיזוק שירותי המשטרה ביישובי החברה הערבית בישראל, באמצעות מנהלת ייעודית שהוקמה לטיפול בנושא חשוב זה. במסגרת התכנית מחוזקים כלל מערכי הליבה בתחנות ונקודות משטרה במגזר תוך הוספת עשרות תקנים, בפרט בתחום החקירות.
לצד פעילות האכיפה, אנו ממשיכים להעמיק את שירותי המשטרה ביישובי המגזר הערבי כולו ומבצעים כל העת פעילות מניעה והסברה במטרה לשנות את נורמות הציות לחוק. בימים אלו מבוצעת עבודת מטה משותפת למשטרה ולמצ"ח שתכליתה הקמת יחידה משותפת למאבק בגניבות אמל"ח מצה"ל, תהליכים לחיזוק ממשקי העבודה בין המשטרה לצה"ל ולשב"כ, הקמת דסק אמל"ח, הכנסת טכנולוגיה מתקדמת לסל הכלים, קיום תכניות מניעה ייחודיות לבני נוער, קידום מהלכים להחמרת ענישה נגד העבריינים ועוד.

לצד כל אלו פועלת המשטרה להגברת שיתוף הפעולה וחיזוק אמון הציבור הערבי במשטרה. קיימת בעיית אמון בכל מוסדות השלטון בישראל ובתוכם, בין היתר, גם למשטרת ישראל. מעבר להקמת תחנות משטרה חדשות ביישובי המגזר, פועלת המשטרה במגוון דרכים לגיוס רב תרבותי לשורותיה כדי שכולם ירגישו חלק ממנה, ובהתאם חל זינוק משמעותי בשיעור הגיוס למשטרה מקרב החברה הערבית בישראל, התגייסות זו של ערבים מוסלמים ונוצרים לשורות המשטרה ממחישה את השינוי ביחס החברה הערבית למשטרת ישראל ועל עליית האמון בה. צריך לזכור כי השינוי אינו קורה בין לילה ואינו נחלת המשטרה לבדה, גם אם היא זו שמתמודדת עם תופעות הפשיעה בקצה לאחר נשירה מבתי הספר, אכזבה מהיעדר תעסוקה, חינוך, בריאות ועוד. בסופו של יום, למרות כל החסמים והקשיים המובנים הכרוכים בתהליך, המשטרה תמשיך ותשקיע מאמצים למלחמה בשימוש באמצעי הלחימה ובירי במגזר. בהקשר זה חשוב לציין, על מנת למגר ולשרש תופעות חברתיות פסולות ואורחות חיים אלימות שפוגעות בחיי אדם יש צורך בשילוב זרועות בראש ובראשונה של המנהיגות המקומית שתסמן את אותן תופעות כשליליות, שתוקיע אותן מעל כל במה ותסמן לאוכלוסייה הרלוונטית מה מקובל ומה אין מקומו יותר בקרב אזרחים נורמטיביים שומרי חוק. שיתוף פעולה כזה בין מוסדות השלטון לשינוי חינוכי, בין המשטרה כאוכפת חוק ובין ההנהגה שמסמנת את גבולות הגזרה הקהילתיים, היא זו שתביא בסופו של דבר למיגור האלימות והירי".