המשק האמריקני במצב טוב? תלוי את מי שואלים. הנשיא טראמפ ממשיך לטעון בתוקף כי מצבה של הכלכלה האמריקאית מעולם לא היה טוב יותר, ומביא כהוכחה את עליות המדדים בשוקי ההון. עם זאת, המציאות הכלכלית של מרבית אזרחי ארה"ב שונה לחלוטין: לפני שבוע פורסמו נתוני התעסוקה והשכר, שמראים על ירידה בשכר הריאלי, וצמיחה נמוכה. יתכן שהכלכלה האמריקאית נמצאת במצב מצוין בשביל העשירים ביותר, אבל לא בשביל רוב העובדים במדינה. אליזבת' וורן, סנאטורית דמוקרטית, ואחת המועמדות הפוטנציאליות להובלת המפלגה בבחירות הבאות לנשיאות, הציגה היום (חמישי) הצעת חוק בשם "קפיטליזם אחראי" שמטרתה להתמודד עם עליות השכר הנמוכות של השנים האחרונות.

נתוני התעסוקה האחרונים מצביעים על מציאות עגומה ביותר לעובדים האמריקנים. על-פי הנתונים שפורסמו על ידי משרד התעסוקה, אמנם חלה עליה של 2.7% בשכר הממוצע בארה"ב, אבל האינפלציה בתקופה זו עמדה על 2.9%. במילים אחרות, השכר הריאלי הממוצע בארה"ב ירד בשנה האחרונה ב-0.2%. חשוב לזכור שמדובר בשכר של כלל העובדים האמריקאים, גם בעלי ההכנסה הנמוכה, אבל גם מעמד הביניים האמריקאי.

הדרך שבה הכלכלה האמריקאית עבדה במשך עשורים היה כזה: לחברות הגדולות הייתה אחריות לבעלי המניות, אבל גם לעובדים ולקהילות בהן הם פעלו, וזה עבד!

נתוני התעסוקה והשכר מכילים פערי ענק בין בעלי ההכנסה הגבוהה לבין אלה עם הכנסה נמוכה. בדו"ח שפורסם היום על ידי מכון המחקר האמריקאי EPI, מנכ"לי החברות הגדולות ביותר בארה"ב מרוויחים פי 312 מהעובד הממוצע. בנוסף, דווקא המנכ"לים זכו לעליות שכר משמעותית כשבשנה האחרונה עלו הכנסותיהם בממוצע ב-17.6%.

אם תשאלו את אליזבת' וורן, הבעיה היא דווקא בכך שאסטרטגיית ההשקעה של החברות הגדולות בארה"ב מוטה יותר לטובת בעלי המניות, ופחות לטובת העובדים והמשק בכלל. הצעת החוק שלה להתמודדות עם הנושא קוראת לייצוג של 40% של העובדים בדירקטוריון בכל חברה בה ההכנסות עולות על מיליארד דולר בשנה.

הסנאטורית אליזבת וורן. ארכיון 30 בינואר 2018 (AP Photo/Susan Walsh)

על-פי וורן, אחת הבעיות הגדולות בקפיטליזם האמריקאי הוא העובדה שהרווחים של החברות הגדולות במשק, שהיו יכולים ללכת להשקעה בפיתוח והעלאות שכר לעובדים, מנותבים באופן הולך וגובר לכיסיהם של בעלי המניות. כך, במקום להביא לצמיחה גבוהה יותר, הולכים ומתרכזים הרווחים בכיסיהם של העשירים ביותר בארה"ב, ומגדילים את רמות אי-השוויון במדינה.

כאשר רווחי החברות מושקעים חזרה בפיתוח החברה, הדבר מביא לביקוש גבוה יותר לעבודה ובכך מעלה את שכר העובדים, שבתורם מוציאים יותר כסף בשוק, ומביאים לצמיחה גבוהה יותר. לעומת זאת, כאשר חלק גדול יותר מהרווחים הולכים לדיבידנדים (ההכנסות של בעלי המניות של החברה), לחברה נשאר פחות הון להשקיע בפיתוח. במקרה כזה נאלצת החברה ללוות כסף לצורך השקעה – ופעמים רבות מנהלי החברה מחליטים להפחית את היקף ההשקעה והפיתוח.

ב-25 השנים האחרונות בעלי המניות הוציאו כ-7 טריליון דולר, כסף שהיה יכול לשמש להשקעה באותן חברות. ככה לא יוצרים עתיד יציב בטווח הארוך

"הדרך שבה הכלכלה האמריקאית עבדה במשך עשורים היה כזה: לחברות הגדולות הייתה אחריות לבעלי המניות, אבל גם לעובדים ולקהילות בהן הם פעלו, וזה עבד! שווי החברות עלה, השכר עלה, כולם הרוויחו, וככה יצרנו את מעמד הביניים האמריקאי", אמרה וורן בראיון לרשת החדשות האמריקאית CNBC.

"ואז מה קרה? זה מתחיל פחות או יותר בשנות ה-80. האסטרטגיה של אותן חברות משתנה, והן מתחילות להגיד 'רגע, רגע. צריך להיות לנו רק מטרה אחת: להכניס כמה שיותר כסף לכיס של בעלי המניות, ונשכח משאר אנשים'. התוצאה של זה היא שבעלי המניות הרוויחו מאד. 10% האמריקאים העשירים ביותר, שמחזיקים ביותר מ-80% מהמניות של החברות אלו’ הרוויחו הרבה מאד כסף. אבל העובדים לא הרוויחו. השכר לא עולה, ולאחרונה נראה שהשכר אפילו יורד".

רשת וולמארט האמריקאית. האם לעובדים יהיה ייצוג בדירקטוריון? (צילום: shutterstock).

וורן מתייחסת למספר גדול של הקלות רגולטוריות שהחלו בשנות ה-80 uאפשרו לבעלי מניות חברה (בעלי החברה) לנתב את הרווחים של החברות שבבעלותם לדיבידנדים וסוגים שונים של הכנסות לעצמם. כך, על פי נתונים של מכון המחקר Roosevelt Institution, שיעור הרווחים הממוצע שמגיע לבעלי המניות מתוך רווחי החברה עלה מ-33% בשנות ה-70 ל-70% היום. בשנת 2017 זכו בעלי המניות בארה"ב ל-1.1 טריליון דולר, שמהווים כ-4.7% מהתוצר האמריקאי הכולל.

"עוד עניין הוא שזה גם לא עובד בשביל החברות עצמן. ב-25 השנים האחרונות בעלי המניות הוציאו כ-7 טריליון דולר, כסף שהיה יכול לשמש להשקעה באותן חברות. ככה לא יוצרים עתיד יציב בטווח הארוך", אומרת וורן.

הצעת החוק של וורן קוראת לייצוג של 40% מטעם העובדים בדירקטוריונים של החברות הגדולות. כך, מקווה וורן, עשויים העובדים לקבל מנוף לחץ על בעלי המניות שיכריח אותם לוותר על חלק מהכנסותיהם לטובת השקעה ופיתוח החברה, שמהם ירוויחו לא רק העובדים, אלא המשק כולו. לטענתה, שיתוף העובדים בקבלת ההחלטות תביא לפיתוח טובת החברה, על חשבון האינטרסים הצרים של בעלי המניות.

"תופעה נוספת שאנחנו רואים היא השקעה לטווח קצר של המשקיעים בחברות", אומרת וורן. לטענתה, בעלי מניות רבים, ואפילו מנכ"לים שמחזיקים במניות החברה, מעוניינים יותר בהעלאת ערך המניות, ופחות ברווחיות ארוכת הטווח של החברה. משקיעים מהסוג הזה נוטים שלא להחזיק במניות של חברה מסויימת לאורך זמן, אלא למכור אותן כשהמחיר נמצא בשיא, וכך "לדלג" בין חברות. הצעתה של וורן היא להגביל את יכולתם של מנכ"לים לקבל החלטות שאינן מיטיבות עם עתיד החברה, אלא עם בעלי המניות בלבד.

הצעת החוק של וורן לא תהפוך, ככל הנראה, לחוק בארה"ב. עם זאת, יתכן שמדובר בשינוי כיוון בשמאל האמריקאי. וורן תהיה ככל הנראה מתמודדת ראשית לזכייה בראשות המפלגה הדמוקרטית בבחירות הקרובות. הצעות חוק מסוג זה עשויות להגביר את הפופולאריות של וורן בקרב האגף השמאלי של המפלגה, ועשויות לעזור לה לזכות בסופו של דבר בתפקיד היו"ר.