לפעמים מדהים לראות כמה מהר מתהווה מציאות חדשה. יום אחד אתה בכלל לא מודע לכך שפעילי שמאל מעוכבים לתישאול במעברי הגבול של ישראל על ידי השב"כ. זה אמנם מתרחש כמובן אבל נעשה במשורה, בטפטוף עדין שמצליח לחמוק מתחת לרדאר של רובנו. למחרת אתה שומע על מקרה של מישהו שעוכב לשלוש שעות בנתב"ג. כמה ימים אחר כך מגיעה ידיעה על שתי פעילות שעוכבו לשעתיים ופתאום מה שהיה טפטוף עדין הופך לזרם ותוך זמן קצר זו המציאות החדשה בה אנחנו חיים. אם אתה פעיל בארגון לזכויות אדם עדיף שלא תעשה תוכניות לשלוש השעות שלאחר הנחיתה בארץ כי אולי תבלה אותן בחברת חוקר שב"כ.
כשחושבים על זה מדובר במהלך טבעי ומתבקש. אם שמאלן משמעו בוגד ואם כל מי שמתנגד למדיניות של ביבי והממשלה מתנגד למדינת ישראל, מה לא הגיוני בלעכב אדם כזה לתשאול? בסה"כ רוצים לבדוק את כוונותיו ולתת לו עצה ידידותית להמנע מהפעילות שלו. יש מדינות שבהן בוגדים מקבלים עצה בקוטר תשעה מ"מ אז נא לא להתלונן. כפי שהסביר לנו ביבי, לא כל מדינה יכולה להתהדר בהיותה דמוקרטיה כמו ישראל. הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון אם לא שמתם לב, אפילו יותר מסוריה ועיראק. דמוקרטיה שמקבלת בברכה תומכים ומבקרים כאחד. יתרה מכך, למבקרים היא אפילו טורחת ומקדישה תשומת לב אישית: מקבלת את פניהם בשיחה עם נציג מיוחד מטעמה, מתעניינת בהם ובביקור שלהם, מנהלת שיחה קלה על פוליטיקה וענייני היום ואף דואגת לכלול אותם ברשימות מיוחדות באופן אישי.
התקרית בדמות העיכוב של פיטר ביינרט היא רק חריקה קלה במכונה. הטעות המנהלית, כפי שביבי הגדיר אותה והתנצל עליה, היתה שמישהו היה מטומטם מספיק לעכב אדם עם פרופיל ציבורי גבוה כמו פיטר ביינרט. הלקח נלמד ומעכשיו המכונה תמשיך לנוע כרגיל ולתשאל, רק עם תשומת לב רבה יותר לזהות של המעוכב. בעצם, סביר שזה לא יימשך כרגיל אלא רק יילך ויתרחב. ראשית, מפני שזו דרכו של הימין כאשר הוא פועל לרסק את היסודות הדמוקרטיים של המדינה. כל פעם עושים עוד צעד, מסמנים את הטריטוריה החדשה וממשיכים הלאה במטרה להרחיב אותה עוד. שנית, כיוון שאין לממשלה סיבה לנהוג אחרת. אמנם התעוררה ביקורת ציבורית אבל ביקורת כזו מטרידה אותה כאשר היא עלולה לפגוע באלקטורט שלה או בבייס. העניין עם הדרוזים וחוק הלאום למשל היה עלול להשפיע לרעה על ציבור הבוחרים של מפלגות בקואליציה ולכן ראינו תגובה מיידית מצד כחלון, בנט ואחרים. מה לגבי תישאול פעילי שמאל? בדיוק ההפך. מה אכפת למצביעי הליכוד שמעכבים פעילי זכויות אדם? והבייס? בשבילו זו בכלל חוויה כמעט ארוטית, מעטים הדברים שגורמים לו הנאה גדולה כל כך כמו לצפות בעוכרי ישראל מעוכבים לתישאול.
אז לאן זה צפוי להתרחב? יש לנו כרגע פעילי שמאל, בינתיים רק כאלו המזוהים עם ארגונים מסוימים. ערבים ומוסלמים מזמן בעסק וימשיכו להיות חלק ממנו. עם ממשלה גזענית שזה עתה חוקקה חוק המנציח את היותם אזרחים סוג ב' ועם שר ביטחון שמבחינתו ערבי הוא בוגד עד שתוכח נאמנותו, קשה להניח שהיחס אליהם ישתנה. מי צפוי להצטרף בשלב הבא? סביר שרשימת ארגוני זכויות האדם תתרחב ויתחילו לתשאל פעילים הקשורים לארגונים נוספים כמו רופאים ללא גבולות, רבנים למען זכויות אדם, בצלם, המכון הישראלי לדמוקרטיה וכו' (אם הם לא מעוכבים כבר עכשיו). ומה למשל עם חברי מרץ? מתי הם יתווספו לרשימה? כמה מופרך לחשוב שאי שם בעתיד הלא כל כך רחוק היריעה תתרחב ותכלול גם אותם? זה לא יקרה מן הסתם בחודשים הקרובים, גם לא בשנה הבאה עלינו לטובה. אבל מה לגבי ההמשך? למה בעצם לא? לא ראיתם אותם בהפגנה האחרונה בתל אביב, זו עם דגלי אש"פ? מה הם אם לא בוגדים?
מרחב הלגיטימיות בישראל נע באופן עקבי ימינה, דוחק החוצה את מי שנמצא בשוליו השמאליים ומכניס פנימה את מי שנמצא מימין לו. מהצד השמאלי של המפה ארגונים נרדפים ומוקעים כבוגדים. מהצד הימני ארגונים, גופים ודעות שבעבר לא היו לגיטימיים קיבלו חותמת כשרות מהמדינה. אם כהנא היה בחיים ומתמודד לכנסת, תהיו בטוחים שהיום, בניגוד לשנות השמונים, הרשימה שלו לא היתה נפסלת. סביר יותר להניח שהיא היתה פופולרית מתמיד. אחרי הכל במה הדעות שלו שונות כל כך מאלו של סמוטריץ (סגן יושב ראש הכנסת להזכירכם)? הפיתרון של סמוטריץ' לנוכחות של הפלסטינים בשטחים דומה באופן חשוד לרעיונות של כהנא. כהנא אמנם התכוון ליישם את אותו הרעיון גם על הערבים אזרחי ישראל אבל תנו לסמוטריץ' עוד קצת זמן וגם זה יגיע. כל דבר בעתו.
מתישהו התנועה הזו של מרחב הלגיטימיות תשנה כיוון. משטר גזעני שבראשו עומד אדם מושחת שהחקירות נגדו הולכות ומצטברות לא יכול לשרוד ללא סוף. אבל עד שזה יקרה שריינו לעצמכם שעתיים שלוש אחרי הנחיתה בארץ למקרה שתדרשו לשיחה קלה על ענייני היום. בקרוב זה אצלכם, השם של חלקכם הרי כבר מופיע ברשימה כלשהי. זה אולי נראה מופרך אבל אם יש משהו שביבי לימד אותנו זה שמופרך הוא עניין זמני. תנו לו שנתיים-שלוש והמופרך כבר יהפוך לשגרה.
