ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2017 היוותה 7.5% מהתמ"ג ועלתה ב-3.8%, במחירים קבועים, לעומת 2016. 24% מההוצאה הלאומית לבריאות מומנו על ידי מס בריאות, ו-39% מומנו מתקציב המדינה כך שאחוז המימון הציבורי המצטבר בישראל עומד על 63% מההוצאה, נתון נמוך לעומת ממוצע ה-OECD העומד על 74%. השוואה לארצות ה-OECD לשנת 2017 מראה כי אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.3%) היה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD (8.9%). על פי הנתונים, ההוצאה בישראל נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD מאז שנת 2000.

השוואה בינלאומית

השוואה לארצות ה-OECD לשנת 2017 מראה כי אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת (ללא השקעות) לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.3%) היה נמוך מאשר ממוצע ההוצאה לבריאות במדינות ה-OECD (8.9%), ובמיוחד מארה"ב (17.2%). יחד עם זאת, אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל, היה גבוה יותר מאשר ב-10 מדינות אחרות ב-OECD. השיעור הנמוך ביותר היה בטורקיה ובמקסיקו (5%-4%).

היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים אסף הרופא (צילום: דבר ראשון)

בשנים 2017-2000 אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות מהתמ"ג בישראל נשאר יחסית יציב (7.3%-6.9%), לעומת האחוז הממוצע במדינות ה-OECD שנע בין 7.2% ל-8.9% באותן השנים.

עוד עולה מההשוואה הבינלאומית כי אחוז המימון הציבורי של ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל (63%), נמוך מאחוז המימון הציבורי הממוצע בארצות ה-OECD (74%). בנורווגיה ובגרמניה אחוז המימון הציבורי (הכולל הוצאות ממשלה וביטוחי בריאות חובה) הוא הגבוה ביותר, ומממן 85% מההוצאה השוטפת לבריאות. בישראל, אחוז המימון הציבורי דומה לזה שבשווייץ ובצ'ילה.

ההוצאה הלאומית לבריאות, לפי מגזר מממן

בשנת 2017 מימנו תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ושירותים רפואיים (כגון רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים) 22% מההוצאה הלאומית לבריאות. 13% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך כל המימון הפרטי – משקי בית ואחרים עמד על 35% מסך ההוצאה ב-2017.

המימון מתקציב המדינה, שהוא 39% מסך ההוצאה, כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים.

קופת חולים מאוחדת (ללא קרדיט)

בשנת 2017 חל גידול של 7% בהוצאות על ביטוחי בריאות פרטיים, ו-2% בהוצאות על ביטוחי בריאות משלימים. ביטוחי הבריאות הפרטיים כוללים ביטוחי הוצאות רפואיות, מחלות קשות, שיניים, עובדים זרים, ביטוח חו"ל ואחר. כמו כן, בביטוחים אלו נכללים הן ביטוחי פרט והן ביטוחים קבוצתיים.

ההוצאה הלאומית לבריאות, לפי מגזר מבצע

קופות החולים סיפקו בשנת 2017 33% משירותי הבריאות. "יצרני שוק" – בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים, סיפקו 57% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2017. החלק שסופק על ידי מוסדות ממשלתיים (בתי חולים לחולי נפש ובתי חולים למחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) היה 6% מההוצאה הלאומית לבריאות, זאת בדומה לשנים 2016-2003.

תרופות. (צילום אילוסטרציה: אידאה).

ההוצאה השוטפת לבריאות (ללא השקעות בבנייה וציוד) לפי סוג שירות

התפלגות ההוצאה השוטפת לבריאות (ללא השקעות בבנייה וציוד) לפי סוג השירות מראה שבשנת 2015 ההוצאה לשירותי בתי החולים ומחקר הייתה 35% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לשירותי מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת הייתה 44% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לרפואת שיניים ולרופאים פרטיים הייתה 13% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאות לתרופות וציוד רפואי שנקנו על ידי משקי הבית נשארו ברמה של 4%, כמו בשנים הקודמות. הוצאות מינהל כוללות מינהל ממשלתי ותשלום דמי ניהול לביטוחים פרטיים.