דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ג' בתמוז תשפ"ב 02.07.22
28°תל אביב
  • 23°ירושלים
  • 28°תל אביב
  • 25°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 25°באר שבע
  • 31°אילת
  • 29°טבריה
  • 22°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

החיים עצמם / נתניהו הוכיח שהגדלת התקציב אפשרית - אבל רק בשם 'צרכי הבטחון'

המסקנה החשובה מהנכונות של נתניהו 'לפרוץ' את מסגרת התקציב היא שמגבלת ההוצאה ויעד הגרעון אינם תורה מסיני, אלא החלטה של בני אדם שניתן לשנות אותה | אבל מעבר לטילים שיגנו עלינו מתקיפות, גם החולים והקשישים זקוקים לתנאים ראויים

ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ארכיון (צילום: אריאל ג'רוזולימסקי / POOL / פלאש 90).
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

קמפיין חדש ומסקרן עלה השבוע לאוויר: בתקשורת הכלכלית החלו להישמע הדלפות ממשרד האוצר על 'חששות' לפיהם השנה עלולה להסתיים בחריגה מיעד הגרעון בתקציב המדינה. על מה מבוססים אותם חששות, אם לפי דוחות ביצוע התקציב עד כה עוקף קצב הכנסות המדינה ממסים את התחזיות, וגם משרדי הממשלה הוציאו פחות ממה שיועד להם? באוצר מצביעים על כך שהנתונים הגבוהים על עודפי הגבייה ב-12 החודשים האחרונים מושפעים משני חודשים חזקים במיוחד – אוגוסט וספטמבר 2017, בהם נערך מבצע גביה של דיבידנדים שהניב עודפי גבייה משמעותיים. ברגע שחודשים אלו יצאו מהספירה, הנתון של הגירעון ב-12 החודשים האחרונים יקפוץ. אך מעבר לטענה הזו, באוצר כנראה מרגישים איום על המסגרות הפיסקליות, ומייצרים את קו ההגנה. מאיפה מגיע האיום? ממשרד ראש הממשלה.

לאחרונה הצהיר נתניהו כי בכוונתו להגדיל את תקציב הביטחון בכארבעה מיליארד שקלים. זו כמובן עקיפה רצינית של שר האוצר כחלון, שחתם עם שר הביטחון הקודם יעלון על הסכם שאמור לרסן את תקציב הביטחון לשנים הקרובות. מדוע החליט נתניהו שיש צורך להגדיל את תקציב הביטחון? כנראה שהוא הפנים את דבריו של שר הביטחון ליברמן מנובמבר 2017, שהתריע כי בתכנית הרב-שנתית 'גדעון', שנוצרה בצה"ל כדי להתמודד עם הקיצוץ בתקציב הביטחון, חסרים מענים לאיומים רבים שנוצרו מאז. ליברמן דרש אז להגדיל את תקציב הביטחון ב-4.8 מיליארד שקלים בשנה

"לפני שנתיים, כשהחלה התוכנית, לא היתה נוכחות מסיבית רוסית על אדמת סוריה, לאזור נכנס נשק מדויק ואיכותי יותר שגם עלותו גבוהה יותר, ולא היה פיתוח מואץ של טילים בליסטיים איראניים. לכל אלו אנחנו צריכים לתת מענה בטווח הזמן של תר"ש גדעון", כך אמר ליברמן בתדרוך מיוחד לכתבים הצבאיים. באותה שיחה התייחס ליברמן גם לנושא מיגון הצפון "כרגע שליש מאוכלוסיית צפון הארץ נותרה ללא מיגון. אנחנו מתמקדים בקו חיפה-טבריה, כולל יישובים ערביים, דרוזים ובדואים", והוסיף כי "אם יפרוץ עימות יבואו בטענות אלינו ולא למשרד השיכון. אנחנו דוחפים את זה, זה מדאיג אותנו". ליברמן צדק: דו"ח מבקר המדינה שפורסם בחודש שעבר התריע על היעדר כמעט מוחלט של מיגון ביישובים הערביים והדרוזים הסמוכים לקו העימות.

המסקנה החשובה מהנכונות של ראש הממשלה 'לפרוץ' את מסגרת התקציב בשביל צרכי הביטחון, היא שאפשר לעשות זאת. חוק מגבלת ההוצאה ויעד הגרעון אינם תורה שירדה מסיני, אלא החלטה של בני אדם. החלטה שניתן לשנות אותה. השאלה אם כן היא, בעבור מה מוכנים קברניטי הצמצום להגדיל את ההוצאה הציבורית? נראה כי שיקום מערכת הבריאות הקורסת, חיזוק מערכת החינוך הישראלית שבעבר הייתה מקור לגאווה והיום משתרכת מאחור בכל המבחנים הבינלאומיים או שיפור מצבם של הקשישים והנכים המתקיימים עדיין מקצבה מבישה – כל אלו אינם מצדיקים חריגה מכלל ההוצאה ה'מקודש'. טילים מדויקים, וטילים מדויקים יותר – דווקא כן. כמו שאמר נתניהו בזמנו, אלו "החיים עצמם".

בניגוד למה שטוענים בעקביות חלק מחברי הכנסת המשתייכים לשמאל, אין שום בעיה עם העלאת תקציב הביטחון. האמריקאים הבינו כבר מזמן שהגדלת תקציב הביטחון שלהם מניעה את גלגלי המשק. זאת, כמובן, בתנאי שהתקציב הזה מופנה לתוך המשק שלהם. זו הסיבה שאת תקציב הסיוע האמריקאי יכולה ישראל לממש רק ברכישה מחברות אמריקאיות. כשאומרים 'סיוע אמריקאי' הכוונה היא בעצם לסיוע למשק האמריקאי. אם הגדלת תקציב הביטחון אותה דורש נתניהו תזרום חזרה למשק הישראלי, היא לא רק תוסיף עוד מיני טילים מדויקים לארסנל הצה"לי, אלא גם תשרת את הצמיחה של המשק.

המתווה שהציג נתניהו השבוע קבע כי תקציב הביטחון צריך לעלות עם הצמיחה בתוצר ולעמוד על לא פחות מ-6% מהתוצר. ליברמן דרש בזמנו 7% תוצר. האמת היא שיש צדק מסוים ברעיון להצמיד את תקציב הביטחון לתוצר, אם יוצאים מנקודת הנחה שביטחון הוא צורך כמו כל צורך שהממשלה צריכה לתת לאזרחים שלה, ברמה הגבוהה ביותר המתאפשרת. גם בתקופות רגועות וגם בעתות מלחמה. ברור לכל שכדי לשמור על מוכנות, אי אפשר לחכות למלחמה כדי להתחמש בציוד הדרוש. תקציב ביטחון גדול יכול, אם משתמשים בו נכון, גם למנוע מלחמה. למה דווקא 6%, ולא 5% או 8%? קשה לקבוע. אין מדינה אחרת, עם תוצר ופריון דומים, שיש עליה גם איומים דומים לאלו של מדינת ישראל.

לעומת זאת, אם מניחים את אותו ההיגיון על מערכת הבריאות, אפשר לקבוע ולנמק מדד דומה עבורה – השוואה לממוצע המדינות ב-OECD לדוגמה, שם ממוצע ההוצאה הציבורית על בריאות עמד ב-2017 על קצת יותר מ-6.5% מהתוצר. בישראל הנתון הזה עומד על קצת פחות מ-4.6%. כמו תקציב הביטחון, גם תקציב הבריאות הוא דאגה לחיים עצמם – וטוב יעשה ראש הממשלה אם יחליט על שיעור ההוצאה הציבורית על בריאות כאחוז מהתוצר, והצמדה של תקציב הבריאות לצמיחת התוצר.

הבעיה בכל המתמטיקה הזו היא מאוד פשוטה, נתניהו, במהלך שנות כהונתו כשר אוצר וכראש ממשלה, הוביל בדיוק את המדיניות ההפוכה – צמצום ההוצאה הציבורית כאחוז מהתוצר. בשנת 2002 עמדו הוצאות הממשלה בישראל על כ-52% מהתוצר, ועד שנת 2014 צמצמה הממשלה את מעורבותה במשק לכדי 39% מהתוצר. הקטנת מעורבות הממשלה לא פסחה כמובן על תקציב הביטחון: בשנת 2002 הוא עמד על קרוב ל-9% מהתוצר וב-2017 הוא היווה רק 5% מהתוצר. כשבתמונת המאקרו גוזרים על צמצום הממשלה, קשה להצליח לשמור על רמת ההוצאה הראויה בכל אחד מהתחומים החשובים הללו.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!