ב-12 בנובמבר 2018 תסיים ד"ר קרנית פלוג את תפקידה כנגידת בנק ישראל. נתניהו וכחלון נערכים להחלפה ובימים האחרונים ראיינו מועמדים לתפקיד. נתניהו רוצה פרופסור בעל שם עולמי שתפיסותיו תואמות את תפיסותיו הכלכליות הימניות (צמצום תקציבי והתערבות מועטה של המדינה במשק) ובתקווה שלא ימצאו שלדים בארונו. כחלון רוצה מישהו נוח שלא יערער על מדיניותו. עם פרישתו של הנגיד הקודם סטנלי פישר בשנת 2003 העדיף נתניהו למנות את פרופסור פרנקל לתפקיד אך נאלץ לוותר על המינוי ולמנות במקומו את פלוג לאחר שנחשפה פרשת החליפה של פרנקל. כחלון מצדו, סבל מהביקורת שפלוג הטיחה לא פעם במדיניות שהוביל ברופרמה בבנקים ובשוק הדיור.

המועמד הראשון שרואיין על ידי נתניהו וכחלון לתפקיד הוא פרופ' בן ציון זילברפב המשמש כיום כדיקאן בית הספר לבנקאות ושוק ההון במכללה האקדמית נתניה וכפרופסור באוניברסיטת בר אילן. זילברפרב ונתניהו מכירים מקרוב מהתקופה בה שימש זילברפרב כמנכ"ל משרד האוצר בסוף ממשלת נתניהו הראשונה תחת השר יעקב נאמן. בנוסף זילברפרב שימש כדירקטור בחברות רבות במשק ביניהן: פרטנר, כלל, פריגו, בית ההשקעות אינפינטי ובקבוצת דלק. אגב, מינויו של זילברפרב לדירקטור בקבוצת דלק לאחר ששימש כמנכ"ל משרד האוצר נתפס כחלק מהדלת המסתובבת במסגרתה בכירים בשירות הציבורי עברו לשרת את האימפריה של תשובה לאחר סיום תפקידם. מסקירה של התבטאויותיו הציבוריות, זילברפרב יכול להיות מועמד נוח לנתניהו וכחלון. זילברפרב התבטא בזכות השמירה על מדיניות פיסקלית מרוסנת, בביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות ובתמיכה במדיניות שהנהיג נתניהו להקטנת הקצבאות.

פרופ' בן ציון זילברפרב (צילום: סער יעקב/ לע"מ)

המועמד השני שהגיע לראיון הוא הפרופ' אפרים צדקה הוא פרופ' בגמלאות באוניברסיטת תל אביב וחבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל. בין השנים 2005-1989 שימש צדקה כיו"ר הדירקטוריון של שיכון ובינוי אחזקות והיה שותף מרכזי להפרטת החברה לידיו של טד אריסון. בין השנים 2015-2006 שימש צדקה כדירקטור חיצוני בבנק לאומי. בימי ועדת הריכוזיות הגיש צדקה לוועדה מסמך שחיבר יחד עם פרופ' שיניין בו טענו השניים כי הריכוזיות במשק הייתה נמוכה באותה התקופה.

פרופ' אפרים צדוק (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

המועמד השלישי להתראיין, וככל הנראה המוביל מבחינת נתניהו, הוא הפרופסור היהודי ארגנטינאי מריו בלכר. את הדוקטורט שלו עשה בלכר באוניברסיטת שיקאגו – כור מחצבתו של הניאוליברליזם השמרני. בלכר נחשב עד היום לאחד הנציגים הבולטים בעולם לתפיסות של אסכולת שיקאגו. לזכותו של רקורד עשיר בזירה הבינלאומית לאחר שבתחילת שנות התשעים שימש כיועץ בכיר לקרן המטבע והוביל באותה תקופה את מדיניות הקרן כלפי ברית המועצות המתפרקת. בלכר הוביל אז קו מדיניות של הפרטה מהירה של נכסי השלטון הקומוניסטי ויש מי שרואים בו כאחד מהאחראים ליצירת מעמד האוליגרכים הרוסים שרכשו את אותם נכסים במחירי ריצפה. בהמשך הקרירה שלו שימש בתחילת שנות האלפיים כנגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה. עוד סיבה שבגינה מעדיף נתניהו את בלכר היא שלתפיסתו של בלכר תפקידם של הבנקים המרכזיים צריך להצטמצם לשמירה על יעד האינפלציה ולהימנע ממעורבות יתרה בפיקוח על המערכת הבנקאית. נתניהו רצה את בלכר כנגיד בנק ישראל כבר ב-2013, אז סירב האחרון לתפקיד.

פרופ' מריו בלכר (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

שלושת המועמדים שרואיינו לתפקיד תואמים את הדרישות של נתניהו. פרופסורים בכירים מהאקדמיה, מוכרים בזירה הבינלאומית ובעלי תפיסות עולם ימניות. אחרי כהונתה המאולצת (מבחינת נתניהו) והמתנגחת (מבחינת כחלון) של ד"ר קרנית פלוג, נתניהו וכחלון נחושים למנות נגיד שיתאים לתפיסותיהם הכלכליות וכזה שלא יפגין עצמאות ציבורית. את שלב הראיונות הם התחילו מוקדם מספיק על מנת לאפשר לוועדה למינוי בכירים לסרוק את עברם של המועמדים בחיפוש אחר שלדים בארון וכדי להימנע מחזרה על אירועי פרנקל והחליפה ב-2013.

מלבד זילברפרב, צדקה ובלכר, שרואיינו על ידי נתניהו וכחלון, עלו בבורסת השמות בשבועות האחרונים גם שמותיהם של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון והחשב הכללי רוני חזקיהו. עם זאת נראה כי מדובר במועמדויות סרק שהובאו לשולחן הדיונים רק על מנת לרדת ממנו. מי מהשלושה המועמדים המרכזיים שיבחר יספיק לכהן תקופה קצרה בלבד תחת הממשלה ה-34 וסביר להניח שמערכת הבחירות הבאה תתחיל עוד בטרם יכנס הנגיד החדש לתפקיד. את מרבית תפקידו יבצע הנגיד החדש תחת ראש הממשלה ושר האוצר הבאים.