בעקבות פנייתו של הרב יובל שרלו לעמותת 'מוקד – המרכז הישראלי לקידום הדמוקרטיה והגנה על זכויות אדם', הגישה העמותה עתירה לבית המשפט העליון נגד משטרת ישראל, בדרישה להסרת השלט שבו הוראות קבועות האוסרות על תפילת יהודים העולים להר הבית.
ההנחייה לאסור תפילת יהודים בהר הבית קבועה מזה חמישים שנים, ללא כל חקיקה הולמת, והעותרים טוענים כי למשטרה אין סמכות לחוקק ולפרסם באמצעות שלט הוראות הפוגעות בזכויות אדם באופן קבוע, כפי שקורה כעת, אלא רק כדי לתת פתרונות זמניים. טענה בעתירה היא שכאשר פעולות גורמי הביטחון פוגעים בזכויות אדם, הם חייבים להצביע על מקור חוקי ספציפי שנותן להם סמכות לעשות כן, והם אינם יכולים עוד להסתמך על ההגדרה הכללית של תפקידם כמי שמופקדים על הביטחון או על הסדר הציבורי. העותרים דורשים כי יחוקק הסדר חוקי מאוזן ומידתי גם ביחס להתנהלות בהר הבית, ומצביעים על כך שהמשטרה לא מקיימת הערכות מצב מעת לעת והם דורשים לקבל רשימה מפורטת מתי נערכו דיונים כאלה.
- התפרעויות בהר הבית (צילום: דיאא חאג' יחיא)
"המשטרה משתמשת בסמכות לא חוקית שנתנה לה למצבי חירום כדי לנהל מדיניות רחבה יותר", אמר שרלו ל'דבר ראשון'. "זהו ניצול כלי שניתן לה למצבים ספורדים לשעת חירום". לדברי שרלו על בית המשפט העליון לאפשר חופש פולחן בהר הבית, "המצב המחפיר שיהודים אינם יכולים לומר מילות תפילה על הר הבית הוא בלתי אפשרי במדינת ישראל". בתשובה לשאלה האם אינו חושש שהסוגיה או התרת תפילת היהודים תביא להתלקחות איזורית אמר שרלו, "אני מסכים שצריך להתחשב בשאלות בטחוניות ולא צריך ללכת עם הראש בקיר, אבל המגמה צריכה להיות חופש תפילה גם ליהודים בהר הבית".
עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין ועו"ד אמיר פוגל המטפלים בעתירה, מסרו בהודעתם כי הם מעריכים שבמצב המשפטי הנוכחי יש סיכוי סביר שבג"ץ יתן בעתירה זו סעד דומה לסעד שניתן בפס"ד עליאן, במסגרתו נקבע כי מאחר והפעולה מבוצעת בחוסר סמכות אך הימנעות מיידית מביצועה עלולה להביא לפגיעה בביטחון, ניתנת אורכה של שישה חודשים לממשלה לחוקק חקיקה המסדירה את הנושא, וככל שלא תהיה חקיקה – לא ניתן יהיה להמשיך לפעול באופן הנוכחי.
סוגיית עליית יהודים ותפילה בהר הבית מצויה בויכוח הלכתי בין הזרמים הדתיים השונים ובתוכם. לדברי הרב שרלו הסוגיה "חוצה קווים ולכן אמיתית" ומוסיף, "לא באופן אוטומטי רבנים חרדים מתנגדים ואחרים תומכים. העמדות חוצות קווים. לא ניתן לדעת מראש שרב מסויים שמשתייך לזרם מסויים מה תהיה עמדתו. המחלוקת הזו אמיתית לא פוליטית ולא אוטומטית והשיקולים הם כבדי משקל, והעובדה הזו משמחת אותי".
"מה שמוסכם הוא שהר הבית הוא מקום קדוש. שיש מקומות בתוך הר הבית שאסור להכנס לשם וגם למקומות האחרים שברמת העיקרון מותר להכנס, ובכל מקרה יש לעשות זאת בצורה הלכתית לאחר טבילה בקדושה וטהרה. על זה אין מחלוקת. המחלוקת היא בעיקר על שני דברים: ראשית עולה השאלה האם אנחנו יכולים לזהות את המקומות אליהם אסור להיכנס, כדי שבפועל לא נטעה ונכנס למקומות האסורים. העמדה השגרתית, המיינסטרים, אומר שאנחנו לא מסוגלים לזהות ולכן אין מה לעלות בגלל הסיכון. מנגד ישנה תנועה אל עבר עמדה האומרת שאנחנו כן מסוגלים לזהות, לפחות את חלקם. השינוי השני הוא של מדיניות. החשש של העולם הרבני הוא שאם אנחנו נתיר כניסה למקומות המוסכמים, אז תהיה גלישה במדרון חלקלק גם במקומות האסורים. גם העמדה הזו משתנית אט אט, אלה שתי הנקודות של ליבת המחלוקת".
