אחד הרגעים המלחיצים בחג הסוכות הוא מזג אוויר חורפי שעלול להעיף את הסכך לשכנים. לעומת היהדות, בה חוגגים כמעט כל חודשיים, באסלאם יש רק שני חגים. החג המוכר הוא ה'עיד אלפטר' שמתקיים בסוף חודש הרמדאן, הוא מכונה החג הקטן. השבוע מקיימים המוסלמים את מצוות החג' – העלייה לרגל למֶכָּה שבסעודיה. בשמונה בחודש ד'וּ אַל-חִגַּ'ה, השנים-עשר בלוח השנה המוסלמי. בסוף העלייה לרגל נחגג 'עִיד אַל-אָדְחַא' המכונה 'החג הגדול' במשך ארבעה ימים.

במהלך השבוע האחרון ביקרו במֶכָּה כשני מיליון עולי רגל מרחבי כל העולם, כולל מעל ל-300 קטריים ויותר מ-86,000 עולי רגל איראניים – למרות שעם שתי המדינות סעודיה נמצאת בעימות חריף.

המקדש המוסלמי הנקרא 'אל-כַּעְבָּה', מבנה קדום בצורת קובייה, נמצא בחצר הפנימית של המסגד הקדוש במֶכָּה. המבנה מתנשא לגובה 15 מטר, רוחבו 11 מטר ואורכו 12 מטר. הוא מכוסה פרוכת שחורה, שעליה רקומים פסוקי קורְאַן בחוטי זהב. הפרוכת מוחלפת מדי שנה ביום השני של החג'. הכיסוי המיוחד הזה, שנקרא 'כִּסְוַה', עשוי מכמעט 670 ק"ג של משי טבעי, 120 ק"ג של זהב ו -100 ק"ג של כסף. המשקל הכולל של ה'כִּסְוַה' הוא מעל טון וכ-160 אנשי צוות השתתפו בטקס החלפת הכיסוי.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

טקס החלפת הכיסוי

לטובת המתבלבלים, חשוב לציין כי מבנה הכַּעְבָּה אינו 'האבן השחורה'. היא נמצאת בפינה החיצונית הדרום-מזרחית של המסגד וגודלה כ-30 ס"מ. האִסְלָאם מתאר כי לאבן השחורה כוח על טבעי לטהר את המתפללים על ידי ספיגת חטאיהם לתוכהּ. עוד מסופר כי האבן השחורה הייתה בעבר לבנה, אך השחירה במשך השנים עקב החטאים שהצטברו בה. המוסלמים מאמינים שהאבן נפלה מהשמיים בתקופת אדם וחווה, ונמצאה על ידי אברהם וישמעאל כשחיפשו אבנים לבניית הכַּעְבָּה.

העלייה לרגל כוללת ארבעה מרכיבים: האחד, עוד לפני ההגעה למֶכָּה, הוא כניסה למצב קדושה (אִחְרָאם). השני, ה'טָוָאף', הוא הקפת הכַּעְבָּה, הטקס הראשון בעלייה לרגל. השלישי הוא ה'סָעְי', ריצה בין הגבעות אַל-צָפָא ואַל-מָרְוָה שמסמלת את חיפושהּ של הגר אחר מים לבנה ישמעאל, לפני שמעין הזָמְזָם נתגלה לה על ידי המלאך גבריאל. כל זה מוביל אותנו לטקס המרכזי בעלייה לרגל, הכולל עמידה על הר עָרַפָאת – ה'וֻקוּף'. בהמשך מתקיים טקס ה'רמי' – רגימת 'השטן הרגום'. טקס זה הוא זכר לרגימת השטן, שניסה לגרום לאברהם, להגר ולישמעאל למנוע את עקידת ישמעאל.

חזרה אל הכִּסְוַה, במהלך ליל ראשון האחרון, כפי שאפשר לראות בווידאו שבקישור, הכִּסְוַה התעופפה בשל הרוחות העזות במכה. כמובן שהכיסוי סודר מחדש והכל חזר על מקומו בשלום, אבל זו אחלה הזדמנות להתייחס לחג' – העלייה לרגל המוסלמית שכל מאמין חייב לקיים פעם אחת בחיים.

רגע הגילוי הלא מתוכנן

כמובן שאי אפשר בלי קריקטורה

'מחירי הקרבנות' – כך כותרת הקריקטורה של פאיז א-שמרי בעיתון 'אלשרק' (המזרח). בקריקטורה עצמה אנו רואים עולם הפוך בו הכבש מתכונן לשחיטת האדם.

חג קורבן שמח לכל עוקביי. המעוניינים לדעת האם הקוראן מציין מיהו הבן הנעקד –  הנה טור שכתבתי בנושא לפני שנתיים, הוא רלוונטי גם להיום.

— נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים ובליווי קריקטורות עדכניות מהעולם הערבי תחת הכותרת "חלון למזרח התיכון המתחדש". אפשר לעקוב אחריו בטלגרם, בפייסבוק או באינסטגרם.