נתונים מדאיגים בדו"ח הלמ"ס על הייצור התעשייתי בישראל: ברבעון השני של שנת 2018 (אפריל עד יוני) ירד הייצור התעשייתי בישראל, ללא הייטק וכרייה, ב-5.6%, ויחד אתם ב-0.3%. בהתאם לכך, ירדו גם היקפי התעסוקה של עובדים בכלל התעשייה ב-1.6% באותה התקופה.

ענף הייצור היחידי שמפגין חוזקה ברוב המדדים הוא ההייטק: מדד הייצור בו גדל ב-5.3% ברבעון, ולמרות שמספר משרות השכיר ירד ב-1.2%, שעות העבודה למעשה גדלו ב-2.5%.

התעשייה היא מגזר שמעסיק מספר גדול של עובדים, ולכן לשינוי לירידה ברמת הייצור התעשייתי יש השלכות רחבות על שוק העבודה הישראלי. כך, מספר שעות העבודה בפועל, גם בקרב עובדים שממשיכים להיות מועסקים, ירד בחודשים אלה. בתעשייה בכלל ירד מספר שעות העבודה ב-2.8% בחודשים אלה, ובתעשייה מסורתית (ללא היי טק) מספר שעות העבודה ירד אף ב-4.8%. יש לציין כי מגמת הצמצום בהיקף משרות השכיר בתעשייה התחיל כבר בתחילת שנת 2018.

רמת הייצור התעשייתי משפיע לא רק על המשרות שקשורות אליו באופן ישיר, אלא גם על מגוון רחב של עסקים שמשרתים אותו. כך, ירידה ברמת היצור התעשייתי עשוי לפגוע גם ברווחיותם של עסקים נוספים כמו הובלה, ייבוא וייצוא ועוד.

לעומת זאת, בענפי היי טק חלה עלייה של 5.3% בתקופה זו. בהיי טק דווקא עלו מספר שעות העבודה ב-2.5% בתקופה הזו.