נייר עמדה שפרסם הבנק המרכזי של צ'כיה מציג גישה רדיקלית להתמודדות עם מיתון: חלוקת כסף בחינם למשקי בית במדינה. זה אולי נשמע כמו בדיחה, אבל בכירים בבנק המרכזי הצ'כי, ביניהם סגן הנשיא, פרסמו נייר עמדה שקורא להעביר תשלומים "בחינם" לכל משק בית בזמן מיתון, כדי לתמרץ את הכלכלה. "בנקים מרכזיים התמודדו עם המשבר האחרון באופן טוב" כתבו אנשי הבנק, "אבל אנחנו יכולים לעשות זאת אפילו טוב יותר".

אנשי הבנק המרכזי של צ'כיה מתמודדים עם בעיה שמעסיקה את כל עמיתיהם ברחבי העולם. כשהריביות נשארות אפסיות, גם עשור אחרי המשבר של 2008, וכשמרבית הממשלות מסרבות להגדיל את ההוצאה הציבורית גם בזמן משבר, למעשה לא נשאר בידי ההנהגה הכלכלית שום כלי להתמודדות עם המשבר והמיתון שעוד יבואו על הכלכלה העולמית.

הרעיון שמוצג בנייר הוא פשוט מאד: כדי למנוע מהמשק להיכנס למיתון, יש לדאוג שלאנשים יהיה מספיק כסף להוציא, ולכן על הבנק המרכזי לתת להם אותו. בזמן מיתון הפסדי החברות גוררים פיטורי עובדים, במטרה לחסוך בהוצאות. אותם עובדים סובלים מירידה בהכנסותיהם, ונמנעים מהוצאות מיותרות. הימנעות זו מביאה להפסדים נוספים לחברות, שנאלצות לפטר עובדים נוספים. כך, נוצר מעגל שמזין את עצמו, ודוחף את משק למיתון חריף עוד יותר.

כדי למנוע תופעה מהסוג הזה, הציע עוד בתחילת המאה ה-20 הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס שדווקא בזמן מיתון ישקיעו ממשלות במשק, ובכך יגבירו את רווחי החברות וימנעו את מעגל המיתון. עם זאת, במרבית מדינות העולם, כולל ישראל, הממשלות שבויות באידאולוגיה של צמצום תקציבי, פעמים רבות גם בצורה חוקית על ידי הגבלות פיסקליות. כך, גם בזמן המשבר של 2008, שהיה החמור ביותר בעשורים האחרונים, סירבו מרבית ממשלות העולם להגדיל את ההוצאה הממשלתית.

בנוסף, גם עשור אחרי המשבר נותרו שיעורי הריבית במרבית העולם אפסית, מה שמונע מהבנקים המרכזיים להוריד את הריבית כדי לעודד השקעות ומעלים עוד כלי מהארגז של הבנקים המרכזיים להתמודדות עם משבר.

אנשי הבנק המרכזי של צ'כיה מציעים פתרון יצירתי למצוקה, אותו כינו "תמיכה ישירה לביקוש". במילים פשוטות, מדובר בהעברות קבועות מהבנק המרכזי לכל משקי הבית במדינה, עד ליציאה מהמיתון. למעשה, בבנק המרכזי הצ'כי טוענים כי במשבר הבא זו עשויה להיות המדיניות בה ינקטו.

על פי הנייר, לכל משק בית יפתח חשבון בנק מקביל לחשבון הקבוע, שישמש רק להעברת כסף מהבנק המרכזי בזמן מיתון, ושהגישה אליו תתאפשר רק באישור הבנק המרכזי. כך, כאשר מזהה הבנק המרכזי צורך בתמרוץ המשק, הוא יוכל לפתוח את הגישה לאותם החשבונות, ולהעביר אליהם סכום חודשי קבוע, שיהווה תוספת להכנסה של משקי הבית. כך, יוכלו אותן המשפחות להמשיך ולהוציא כסף במשק, וימנעו נפילה למיתון עמוק.

חלופה טובה להרחבה הכמותית?

כותבי נייר העמדה מתחו ביקורת על המדיניות שהונהגה על ידי הבנקים המרכזיים בעקבות המשבר האחרון, שידועה כ"הרחבה כמותית". לטענתם, במסגרת ההרחבה הכמותית, אין הבטחה שההון אכן יגיע לכלכלה הראלית, וקיים חשש שלמעשה יבחרו החברות הגדלות שנהנות ממנו להשתמש בהלוואות כדי לנפח את הדיבידנדים לבעליהן. לעומת זאת, בסיוע ישיר למשקי בית, טוענים בבנק המרכזי של צ'כיה, יש וודאות בכך שהכסף יגיע לכלכלה הראלית.

באופן בסיסי, ההרחבה הכמותית היא השקעה ציבורית בשוק. עם זאת, היא שונה מצורות ההשקעה המוכרות, שכן היא איננה הוצאה ישירה של הממשלה, אלא נעשית בכלים הנתונים בידי הבנק המרכזי. במקום לעודד צמיחה במשק על ידי השקעה ישירה בכלכלה הראלית, מטרת ההרחבה הכמותית היא להוריד את הריבית שמשלמים אזרחים וחברות על הלוואות, ובכך לעודד אותם לבצע השקעות נוספות במשק, שיביאו לצמיחה כלכלית.

במסגרת תכנית ההרחבה הכמותית, הבנק המרכזי "מדפיס" כסף, באמצעותו הוא רוכש אג"ח ממשלתיות ממוסדות פיננסיים כמו בנקים. כשהבנק המרכזי רוכש כמויות גדולות של אג"ח, הוא בעצם מעביר כמויות גדולות של כסף למוסדות הפיננסיים. כתוצאה מכך, כמות ההון הנזיל בו מחזיקים הבנקים גדלה. ככל שהבנקים מחזיקים בכמות גדולה יותר של כסף, כך הם מעוניינים להלוות יותר – מה שמגדיל את היצע ההלוואות, ומוזיל את הריבית עליהן. הריבית היא בעצם "מחירה" של ההלוואה, או מחיר הכסף. כמו כל סחורה בשוק, כשהיצע הכסף גדל, מחירו יורד. כך, ככל שהבנק המרכזי רוכש כמות גדולה יותר של אג"ח, הריבית תקטן.

עם זאת, אותן חברות מחליטות בעצמן על מדיניות השימוש באותו הכסף, והן רשאיות להשתמש בו כרצונן. השימוש של אותן חברות בכסף נקבע לפי מדיניות ההשקעה של בעליהן, ופעמים רבות הכסף מנותב להגדלת רווחי בעלים על חשבון ההשקעה הישירה. במקרה כזה, הכנסותיהם של בעלי החברות עשויות לעלות, אבל לא להשפיע על מצבם של מרבית האנשים, ולכן לא ישפיע על הכלכלה כולה. הבנק המרכזי הצ'כי טוען שדווקא הזרמה ישירה של כסף לכיס של כל אזרח הוא דרך אפקטיבית הרבה לדאוג לכך שהכסף אכן יגיע להגברת הפעילות הכלכלית.