הנהלת בנק מזרחי טפחות מאיימת בתביעת דיבה כנגד יו"ר ועד העובדים במקום. איום התביעה בא אחרי שזה התייחס לחשדות כנגד הבנק בארה"ב ואמר לעיתון גלובס כי "מי שנהנו מאותם פירות באושים וגרפו לכיסם מיליוני שקלים – הן כשכר והן כבונוסים שמנים וכבדים – הם אלה שצריכים לשלם את הקנס או לפחות את חלקו".
דבריו של יו"ר הוועד דניאל דהן נאמרו בביקורת על החלטת דירקטוריון הבנק לדחות את הצעת הסדרי התשלום שהציג בפניו משרד המשפטים האמריקאי. דהן הביע חשש כי דווקא העובדים, שלדבריו לא עברו על שום איסור ולא סייעו להעלמת מיסים, יהיו אלה שעלולים לשלם את מחיר הפרשה בסופו של דבר.
במכתב ששלח הבנק באמצעות עו"ד שרון בן חיים ממשרד זאב שרף ושות', נטען כי בדבריו "הכריע כבר דהן את דינם" של הבנק ומנהליו בעבר ובהווה, וזאת עוד טרם סיום החקירה. לטענתם יש בדבריו משום הוצאת דיבה ולשון הרע, אין בהם שמץ של אמת, והם פוגעים בשמם הטוב ומסבים להם נזקים ש"טרם ניתן לכמתם".
לפיכך דרשו מדהן להתחייב שלא לפרסם פרסומים דומים בעתיד, ואף לפרסם התנצלות "בנוסח, במקום, במועד, ובמידת ההבלטה כפי שיוסכם על ידי הבנק". במידה ולא יעשה כן, הובהר, ישקול הבנק לנקוט צעדים משפטיים.
במכתב תגובה ששלח דהן לבנק באמצעות עורכי דינו, עו"ד אשר חלד ועו"ד רוית קוטק, נטען כי הנהלת הבנק מבקשת להלך אימים על יו"ר הועד, הפועל להגן על העובדים כנדרש מתפקידו הציבורי. עוד הבהירו כי העובדה שעל פי דיווחי הבנק לבורסה, הוא הפריש 46.1 מיליון דולר (שהם 13% מגובה הקנס שביקשו להטיל האמריקאים בהצעה להסדר טיעון) "לטובת העניין", מעידה כי הבנק עצמו מעריך שיידרש להוצאות כבדות בעקבות הפרשה.
עוד חידדו כי הם סבורים ומאמינים בתום לב כי עובדי הבנק מהשורה לא לקחו חלק בפעילות לא חוקית, וכי הארגון מניח, בזהירות, כי החקירה אינה מתנהלת על יוזמה מקומית של פקיד פלוני, וכי החשדות הנחקרים מתייחסים ככל הנראה להתנהלות מוסדית.
"מרשינו בדעה כי האנשים שעמדו בראש הבנק בזמנים הצריכים לחקירה, היו חייבים לנהל את פעילותו באופן חוקי" הבהירו, "הם גם היו חייבים למנוע מהבנק בניהולם לפעול בניגוד לחוק. עבור קיום חובותיהם כלפי הבנק, שולמו להם סכומים גדולים, ועבור הצלחתם גמלו להם בבונוסים עצומים. אם מדובר באי-הצלחה, או בהתנהלות שלהם שגורמת לבנק נזקים גדולים (כלכליים ותדמיתיים) עליהם לשאת בעלויות. טענה ודעה אלה של מרשינו אינם 'נגד הבנק' כי אם 'לטובתו'!".
במסגרת חקירה שניהל הממשל האמריקאי ב-2001, שבדקה האם בנקים הפועלים במדינה סייעו לאזרחים אמריקאים להעלים מס בחסות הסודיות הבנקאית, הטיל משרד המשפטים האמריקאי קנס בסך של 342 מיליון דולר קנס, זאת במסגרת הסדר ועל רקע הממצאים שהעלו סיוע מצד הבנק להעלמות מס של לקוחותיהם האמריקאים החל מראשית שנות האלפיים. למרות שתשלום הקנס היה מסיים את החקירה, הודיע הבנק בתחילת חודש אוגוסט כי הוא מסרב לעשות זאת טענה שמדובר בהצעה "לא מפורטת" ש"אינה כוללת עקרונות תחשיב המבססים סכום זה".
מזרחי טפחות הוא לא הבנק היחיד שנבדק במסגרת החקירה. עד כה הפריש בנק הפועלים לרשויות בארה"ב כ-1.3 מיליארד שקל, אך הפרשות אלו נוגעת רק לרכיב אובדן המס לרשויות והבנק צפוי לשלם קנסות נוספים עד לסגירת התיק נגדו. ואילו בנק לאומי הגיע להסדר מול הרשויות בארה"ב במסגרתו שילם הבנק 400 מיליון דולר בדצמבר 2014 בתמורה לסגירה סופית של התיק נגדו.
