נתוני שנת 2018 מצביעים על ירידה משמעותית בקטל בכבישים, 25% פחות הרוגים בהשוואה לשנה שעברה. הירידה בהרוגים ניכרת במיוחד בציבור הערבי, והיא מהווה ירידה של 38% לעומת אותו תאריך בשנת 2017. חלק מהירידה מוסברת בשיפור איכות הכבישים, לצד שיפורים בכלי הרכב עצמם, אך גם החרפת פקקי התנועה עשויה לתרום למגמה.
נתוני הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) חושפים שינוי מגמה משמעותי – ירידה משמעותית של 25% במספר ההרוגים במשך השנה, בהשוואה לאותו מספר הימים בשנה שעברה. ב-365 הימים שהסתיימו ב-19.8 נהרגו 304 אנשים, כאשר בשנה שקדמה לה נהרגו 380 אנשים. מנתוני השבוע שעבר נהרגו בשנת 2018 184 בני אדם. לפי הרלב"ד, בעקבות בדיקותיהם, בחודש יולי לבדו הורדו 353 כלי רכב מהכבישים בשל ליקויי בטיחות.
עליה חדה בפגיעה ברוכבי אופניים
לצד הירידה בנתונים הכללים, ניתן להבחין בעלייה במספר ההרוגים קיימת בקרב רוכבי אופניים חשמליים – כבר 13 בני אדם נהרגו השנה, לעומת 7 בכל שנת 2017. הנתונים משקפים את העליה בשימוש בכלי רכב זה, כמו גם עליה יחסית במספר ההרוגים רוכבי האופניים באופן כללי (11 השנה לעומת 7 באותו תאריך בשנה שעברה).
בתגובה לנתונים מסר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "184 בני אדם קיפחו את חייהם מתחילת השנה בתאונות דרכים, שאת חלקן ניתן היה למנוע ולהציל חיים. יחד עם זאת, הירידה במספר ההרוגים בחודשים האחרונים מוכיחה שתאונות דרכים הן לא גורל משמים, וכי ניתן להצליח במאבק הזה כפי שמדינות רבות עושות בהתמדה שנה אחר שנה. את הירידה בהרוגים יש לייחס לחיזוקו של אגף התנועה במשטרה על ידי השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שהבטיח בכנס אור ירוק בתחילת שנת 2017 להכפיל את מספר הניידות, ועמד בהבטחתו. בתאונות דרכים אין מקום לחגיגות ולשמחות ואסור שבמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יכנסו לשאננות כפי שקרה לאחר הירידה בהרוגים בשנת 2012".
תקועים בפקקים, וחוזרים הביתה בשלום
גיל מלמד, מאתר THE CAR, מסכים עם הדברים רק באופן חלקי: "כדאי לשים לב שתוספת הניידות היא בעיקר לניידות סמויות. הם רושמים הרבה דו"חות, אבל אחרי שנהגים מבצעים עבירות, לא מונעים אותן. אפשר למצוא עבירות תנועה כמעט אצל כל נהג שתיסע אחריו במשך שעה, לא כל העבירות הללו גורמות לתאונות". מלמד לא מקבל את הטענה שמתן הדו"חות יוצר אפקט חינוכי, "כשיש ניידת גלויה בכביש היא מייצרת הרתעה, היא מונעת עבירות. ניידת סמויה מבצעת אכיפה, לא הרתעה ולא מניעה".
לפי נתוני הלמ"ס (ללא שטחי יו"ש), בחודשים ינואר-יולי התרחשו 7,344 תאונות בשנת 2016, 7,643 תאונות ב-2017 ו-6,842 תאונות ב-2018, ומכאן שלא רק שיש ירידה בקטל, אלא גם במספר התאונות עצמן. מלמד דורש לקחת את הנתונים בפרופורציה, בהתחשב בגורמים חיצוניים: "בכל העולם אתה רואה ירידה עקבית במספר התאונות והנפגעים מסיבות של התחלפות הרכבים. רכבים חדשים הם בטיחותיים יותר וקטלניים פחות, ורכבים ישנים ומסוכנים יותר יורדים לאט לאט מהכביש. רק בישראל ראית עליה גדולה בנתוני הנפגעים משנת 2012 עד השנה", לטענתו הנתונים צריכים להמשיך בירידה דרמטית, עד אשר יגיעו ל"יישור קו" עם המגמה העולמית.
לטענת מלמד, העומס הרב בכבישי ישראל, הוא אחד הגורמים העקיפים לירידה במספר ההרוגים. "מי שתקוע בפקק, בדרך כלל עושה פחות תאונות. המדינה די סתומה בפקקים וזה גם משפיע על מספר ההרוגים", אומר מלמד. מהירות הנסיעה ידועה כגורם שלא בהכרח משפיע על מספר התאונות, אלא שחומרת הפגיעה בתאונות גוברת ככל שכלי הרכב המעורבים נסעו במהירות גבוהה יותר. הירידה בשיעור ההרוגים בדרך בין עירונית (33%) משמעותית יותר מהירידה בדרך עירונית (11%), והיא תואמת את ההשערה של מלמד לגבי האפשרות שהפקקים תורמים לשיפור הסטטיסטי. "יש משהו נכון שעושה משרד התחבורה, לגבי החידוש של כבישים קיימים. כביש מחודש גורם לפחות תאונות".
הכשרה לנהגי רכב כבד
בשנת 2016, מסר בכנסת מרדכי בהיר דואני לשעבר מנכ"ל הרלב"ד: "בעוד כלי הרכב הכבדים מהווים רק 5% מצי הרכב הם מעורבים ב-30% מהתאונות". כעת אמורה להיכנס לפעולה תכנית פיילוט להכשרה לנהגי רכב כבד, בהובלת מועצת המובילים, בתחום ריתום המטענים. יו"ר מועצת המובילים גבי בן הרוש מסר: "לראשונה תתקיים הכשרה שיעברו קציני בטיחות, סדרנים, נהגים ושוטרים לגבי ריתום מטענים ברכב כבד. למרות ריבוי התאונות אין הכשרה לנהגים בנושא ריתום והעמסת מטען וגם בתקנות אין הגדרות כיצד מעמיסים. בשלב ראשון נתחיל פיילוט לאחר החגים במסגרתו יעברו כ – 500 איש את ההשתלמות שכוללת גם קבלת חוברת שמסבירה את כל חוקי הטעינה והריתום. לאחר מכן תיקון תקנה 118 תחייב כל נהג לעבור את ההכשרה כתנאי לחידוש הרישיון."
