מריו בלכר הוא כנראה המועמד המוביל לתפקיד הנגיד הבא של בנק ישראל. מבחינת ראש הממשלה נתניהו הוא עונה על כל הדרישות: כלכלן בעל שם עולמי, בוגר אסכולת שיקאגו למוניטריזם, בעל השקפות ניאו-ליברליות אותן תיקף במעשיו בעבר, ואולי הנכס החשוב מכל שהוא מביא איתו להתמודדות: הצלחתו לעבור את ועדת המינויים (כבר בסיבוב הקודם) מבלי שנתגלה שלד בארונו. אך על אף כל זאת, שמו של בלכר, שקרוב מאוד לאייש את אחד העמדות הבכירות במשק הישראלי, כמעט ואינו מוכר לרוב הציבור בארץ.

בלכר הוא מעין 'פורסט גאמפ' של הכלכלה העולמית. הוא שיחק תפקיד, משני או מרכזי, כמעט בכל אירוע כלכלי עולמי משמעותי בשלושים השנים האחרונות. מאז 2008 הפך בלכר לפרשן כלכלי המרבה להופיע בטלוויזיה. בנוסף נכנס בלכר לשמש כדירקטור בשורה של חברות, ביניהן גם IDB שבבעלות ידידו מארגנטינה, אדוארדו אלשטיין.

פורסט גאמפ (TM & COPYRIGHT © 1994 BY PARAMOUNT PICTURES. ALL RIGHTS RESERVED.
)

את משנתו הכלכלית גיבש באוניברסיטת שיקאגו, והיה שותף למהלכים שהתבססו על רעיונות האסכולה המוניטארית שצמחו שם: ליברליזציה של מטבעות ומסחר בין לאומי, תוך כדי הקטנת ההתערבות הממשלתית במשק. במרבית הקריירה שלו הוא ייעץ למדינות אחרות לאמץ את המדיניות הזו או חייב אותן לפעול לפיה, מבלי שנאלץ לשלם בעצמו את מחירה ההרסני עבורן. במובן הזה הוא בן דמותו של הנגיד הקודם אותו ייבא נתניהו לישראל – סטנלי פישר, רק בתוספת יידישקייט.

משבר #1: קריסת ברית המועצות

בשנת 1980, כחמש שנים לאחר שסיים את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת שיקאגו, הצטרף בלכר בן ה-32 לקרן המטבע העולמית כיועץ לשערי חליפין ומדיניות פיסקלית. משם עתידה להמריא הקרירה של הדוקטור הצעיר לכלכלה למסלול שעתיד להקיף את כדור הארץ. לתפקיד מפתח ראשון מגיע בלכר בתחילת שנות התשעים, כשהוא ממונה כיועץ בכיר לאירופה ומרכז אסיה. רצה הגורל ובאותה עת עובר האזור עליו מופקד בלכר טלטלה כלכלית קשה – המדינה הגדולה בעולם, ברית המועצות, מתמוטטת.

את קריסת ברית המועצות ניתן להכתיר כאחד האירועים הכלכליים המשמעותיים ביותר במאה העשרים, אם לא המשמעותי מכולם. לא מדובר רק בקריסתה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם באותה עת, אלא גם בקריסתה של מדינה שהחזיקה באופן ריכוזי את כל אמצעי הייצור בה – אנטיתזה קומוניסטית למערב הקפיטליסטי. השאלה מה יקרה עם כל אותם מפעלים, מכרות, תחנות כוח ואוצרות טבע שהיו עד לפני רגע בשליטת המדינה שמתפרקת הופכת את השטח שמהים השחור ועד לסיביר הרחוקה לבעיה עולמית, ולשדה הניסוי הכלכלי הגדול ביותר אי פעם.

יחד עם כלכלנים נוספים מקרן המטבע, בלכר לקח חלק בקבוצה ששיחקה תפקיד מכריע בתכנית הפירוק של הכלכלה הסובייטית. חבר אחר בקבוצה היה המשנה לנשיא הקרן דאז ובהמשך נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. הקו שהובילה הקרן היה הפרטה מהירה של כלל הנכסים שהיו בבעלות הממשלה. הכסף ממכירת הנכסים הללו נועד לשמש לבנייתן מחדש של מדינות ברית המועצות כמדינות עצמאיות. אבל בדרך נוצרה בעיה קלה: לא היה מי שיקנה את אותם נכסים וישלם את שוויים האמיתי. בסופו של התהליך הזה נמכרו אותם נכסים בנזיד עדשים לקבוצה קטנה של מקורבים לשלטון, שהפכו בן לילה לאוליגרכים. הכסף שנדרש לשיקום הכלכלה לא הגיע, והכלכלה של מדינות הגוש הסובייטי לשעבר המשיכה לדשדש במקום תוך כדי שממשלת רוסיה צוברת חובות עצומים.

ב-1998 היכו ברוסיה תוצאות הפירוק הכושל של ברית המועצות בצורה של משבר כלכלי חריף שכלל ריבית של 150%, קריסה של הרובל, אבטלה גואה לרוחבה של המדינה הענקית וחדלות פרעון. אבל כשכל זה התרחש, בלכר כבר היה במקום אחר.

משבר #2: דרום מזרח אסיה

ב-1997 שימש בלכר כיועץ קרן המטבע לאזור אסיה והפסיפיק. בניגוד לרוסיה הקרירה של ילצין, דרום מזרח אסיה היה הדבר החם בכלכלה העולמית של אז. כלכלות של מאות מיליוני אנשים מתחברות לגלובליזציה, והופכות למה שנהוג לכנות 'שווקים מתעוררים'. בלכר מרבה לבלות במזרח, ורואה מקרוב את הנס של הנמרים האסייתים. הרבה כסף זורם מזרחה, ובקרן המטבע מעודדים את ממשלות תאילנד, אינדונזיה ודרום קוריאה להסיר הגבלות על המסחר, ובעיקר לאפשר מסחר חופשי במטבעות המקומיים.

הממשלות המקומיות נענו להמלצות של בלכר ושותפיו לקרן. המטבעות של תאילנד, אינדונזיה ודרום קוריאה קורסים, החובות הלאומיים מטפסים לרמות של 180%, וכאוס מתחיל לשלוט ברחובות אינדונזיה ותאילנד. בקרן המטבע מופתעים מהעובדה שחשיפת השווקים המתעוררים לזרם ההון העולמי מסכנת את יציבותם, ומבשלים חבילת הצלה של 40 מיליארד דולר. כנהוג בקרן המטבע, התנאי לקבלת הסיוע הוא ריסון פיסקלי אגרסיבי, שמשמעותו קיצוץ מובנה בהוצאות הממשלה, והעלאת ריבית.

התוצאה של 'חבילת ההצלה' של הקרן לא איחרה לבוא, כשהקטנת הביקושים מושכת לתוך המשבר גם מדינות אחרות באזור. את המדיניות הזו של קרן המטבע כינה בציניות הכלכלן זוכה פרס נובל פרופ' ג'וזף שטיגליץ "רושש גם את שכניך". אגב, אחת ההשפעות העקיפות של המשבר בדרום מזרח אסיה הייתה ירידה דרסטית במחירי הנפט – אותו נפט שהחזיק את הכלכלה הרוסית מעל למים בין 1992-1998. כשמחיר הנפט קורס, הוא לוקח איתו למטה גם את הרובל. דרום קוריאה תתאושש יחסית מהר מהמשבר, לתאילנד ולאינדונזיה זה יקח קצת יותר זמן. בינתיים מפליג מריו לעבר היעד הבא – ארגנטינה.

משבר #3: ארגנטינה

לארגנטינה מולדתו הגיעה בלכר במרץ 2001, בעת שהמדינה שרויה במשבר מהחמורים שידעה בתולדותיה. הצמיחה היתה בנסיגה מתמשכת, הממשלה טבעה עמוק בחובות, שתי תוכניות חילוץ של קרן המטבע נכשלו, והממשלה הנהיגה קיצוץ אגרסיבי שהביא להעמקת האבטלה והמשבר. בלכר, שחזר לבואנוס איירס עם רזומה של 21 שנה בקרן המטבע, מונה לסגן הנשיא של הבנק המרכזי. שמונה חודשים אחר כך הוא מצא את עצמו בתפקיד נשיא הנק המרכזי, לאחר שקודמו בתפקיד, רוקה מקרונה, התפטר.

מריו בלכר (מימין), נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה בתקופת המשבר הכלכלי במדינה, בפגישה במשרד האוצר של ארה"ב עם מזכיר האוצר פול אוניל (משמאל) ושר הכלכלה הארגנטינאי ג'ורג' רמז לניקוב,19 באפריל 2002 (AP Photo/Stephen J. Boitano)

גם בלכר לא האריך ימים בתפקיד. במהלך חמישה חודשים בין ינואר ליוני ניהל בלכר קרב שוחות על הישרדותה של המערכת הבנקאית בארגנטינה, כשמצדו אחד המשקיעים שמנסים למשוך את הכסף ולברוח מהמדינה, ומצדו השני הממשלה שמנסה לבלום אותם בהטלת סנקציות שונות, ביניהן הגבלה על משיכת פקדונות. במקביל ניהל בלכר מדיניות של התערבות מאסיבית בשוק המט"ח. באותה התקופה הגיע המשבר הכלכלי בארגנטינה לרחובות בהפגנות אלימות, שכללו גם הרוגים ופצועים. חמישה נשיאים הוחלפו בזה אחר זה, והציבור הפנה את האצבע המאשימה לממסד הבנקאי ולשלטון. ביוני 2002 התפטר בלכר מתפקידו.

משבר #4: בריטניה

ב-2003 מונה בלכר להיות יועץ בבנק המרכזי של בריטניה. הוא החזיק בתפקיד עד 2008, שנת משבר האשראי העולמי, במסגרתה קרסו מספר בנקים באי הבריטי שאילצו את הממשלה הבריטית להלאים אותם.

התפכחות?

על אף ההיסטוריה הענפה של בלכר בתפקידי מפתח בעת משברים שונים, קשה להעריך כיצד ינהג אם ייבחר לנגיד בנק ישראל. מאז ימיו בקרן המטבע ובעיקר מאז המשבר הכלכלי של 2008, נראה כי חל שינוי מסוים בתפיסותיו – לפחות כך על פי הצהרותיו. בשנים האחרונות התבטא במספר מקרים דווקא בזכות צעדים מרחיבים ובעד התערבות ממשלתית כשהיא נדרשת.

בלכר אף הצהיר כי ייתכן והעידן של בנקים מרכזיים עצמאיים חלף מן העולם, וטען שכיום יש לנהל מדיניות פיסקלית ומוניטרית משולבת יותר. בכנס של מכון פרידברג שהתקיים ביוני 2016 בלכר תיאר כיצד הבנקים המרכזיים לקחו לעצמם תפקידים נרחבים מידי: "הבנקים המרכזיים בעולם לקחו על עצמם תפקידים בעלי השלכות פוליטיות. הבנקים המרכזיים משפיעים היום על חלוקת ההכנסות. הריביות הנמוכות משפיעות מאוד על הפנסיות של האנשים. אלו לא החלטות מוניטריות אלא החלטות פוליטיות, שאנשים שלא נבחרו על ידי הציבור מקבלים. זו הסיבה שהעצמאות של הבנקים המרכזיים נמצאת בסכנה, כי הם מבצעים פעולות החורגות מהעצמאות הזו", אמר.

באשר למדיניות הריבית, בראיון שנתן בלכר לסוכנות בלומברג ביולי 2015, הוא תיאר את הסכנות הטמונות בהעלאת ריבית כשהשווקים לא ערוכים לכך. אומנם עברו מאז שלוש שנים, ונראה כי מלחמת המטבעות שהצמידה את שערי הריבית בעולם לקו האפס נמצאת בשלביה האחרונים, אך מדבריו של בלכר באותו ראיון בדבר חוסר הסימטריות שבסכנות הטמונות בהעלאת ריבית מוקדמת לעומת השארתה נמוכה ניתן להבין כי אם ייבחר לתפקיד נגיד בנק ישראל, הוא לא ימהר לדחוף את הריבית כלפי מעלה.

עדות נוספת לשינוי שאולי חל בתפיסותיו של בלכר ניתן למצוא באמירותיו ביחס למשבר ביוון. בראיון שנתן לבלומברג כבר ב-2011 אמר בלכר כי "אם מסתכלים על המצב באמת, רואים שבעצם גרמניה מלווה כסף ליוון כדי שיוון תוכל לשלם לבנקים הגרמניים. מה שלמעשה צריך לעשות זה הפחתה מאסיבית של החוב של יוון, ושגרמניה תציל את הבנקים שלה שלקחו סיכון". במסגרת דיון ששודר באלג'זירה באותה השנה ביקר בלכר את מדיניות הצנע שהנהיגה קרן המטבע ביוון, כשהוא טוען שמדיניות זו רק תחמיר את יחס החוב-תוצר של יוון. באותו דיון ביקר בלכר גם את פעילות קרן המטבע ובעיקר את מועצת הקרן, בטענה שהיא מופעלת על ידי אינטרסים פולטיים.

השאלה המעניינת ביותר בסיפור הזה היא מדוע בלכר מעוניין בכלל בתפקיד המכובד של נגיד בנק ישראל? לאורך הקריירה שלו הוא עמד בצמתים מרכזיות יותר בכלכלה העולמית. קשה להאמין שהפרופסור בן השבעים מאמין שמדובר במקפצה לקראת תפקיד אחר, וברור שמדובר עבורו בירידה בתנאי השכר. בלכר כל כך מעוניין בתפקיד הזה, שהוא מוכן לחזור ולהתמודד עליו לאחר שלא נבחר אליו בסיבוב הקודם. התפקיד של נגיד בנק ישראל נחשב ליוקרתי מאוד, אבל האם לבלכר יש מדיניות וסדר יום שהוא רוצה ליישם כנגיד בנק ישראל? אם כן, הוא כמעט ולא התבטא בנושא הזה מעולם.

בשורה התחתונה קשה להעריך כיצד ינהג בלכר בבנק ישראל אם ייבחר לנגיד על ידי נתניהו וכחלון. או כמו שאמר את זה פורסט גאמפ, החיים הם כמו קופסת שוקולד – אתה אף פעם לא יודע מה תקבל.