דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דבר השבוע

דוגמניות 18+ / ב'ווג' העלו ל-18 את גיל המינימום לדוגמניות, בישראל הדעות חלוקות

דוגמניות בשבוע האופנה הישראלי בתל אביב. 11 במרץ 2018 ארכיון. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלטשר/ פלאש90)
דוגמניות בשבוע האופנה הישראלי בתל אביב. 11 במרץ 2018 ארכיון. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלטשר/ פלאש90)

גורמים בתעשייה המקומית בירכו על ההחלטה, שנובעת מקמפיין #metoo ומדרישה להסדרת הענף | ב'את' ישקלו להעלות את גיל המינימום להפקות | הסוכנת רותם גור, המייצגת ילדות ונערות: "לא רואה הגיון בהחלטה, אף נערה לא הולכת לבד להפקה"

מור הופרט
מור הופרט
סביבה ואופנה
צרו קשר עם המערכת:

האם ההחלטה הדרמטית של מגזין האופנה המוביל בעולם להציג רק דוגמניות מעל גיל 18 תשפיע גם על תעשיית האופנה בישראל? לאחר שבסוף השבוע שעבר הכריז מגזין ווג כי יפסיק להציג דוגמניות קטינות מתחת לגיל 18 בכתבות ובשערי שלל המגזינים השונים שלו וקרא לשאר תעשיית האופנה ללכת בעקבותיו, פנה 'דבר השבוע' למגוון גורמים בתעשיית האופנה המקומית בבקשה להתייחסות להחלטה. מרבית הגורמים אליהם פנינו השיבו כי מדובר לדעתם בהחלטה חיובית, שייתכן ותשפיע גם על השוק בישראל. אחד משלושת המגזינים המרכזיים בישראל, 'את', אף השיב לפניית דבר ראשון כי ישקול להעלות את גיל המינימום לדוגמניות בהפקות שלו מ-16 ל-18.

כשמגמה עולמית פוגשת שוק מקומי

בתקופה האחרונה החל בעולם האופנה גל של התעוררות בנושא תנאי העסקתן של הדוגמניות בתעשיית האופנה במסגרתו דורשות דוגמניות רבות להכיר בעובדה כי דוגמנות היא עבודה לכל דבר ועניין, בעלת מאפיינים סוציולוגיים ייחודים וכמו כל עבודה אחרת היא כוללת קשיים פיזיים ונפשיים, כישלונות, אכזבות, ואף ניצול לעיתים לצד הצלחות, פרנסה ופרסום. מעל הכל דורשות דוגמניות רבות כי עבודת הדוגמנות תוסדר ככל עבודה, וייקבעו לה סטנדרטיים להעסקה הוגנת הכוללים הסדרה של חוזי העסקה, והגנה מפני ניצול והטרדות מיניות וכמובן גיל מינימום לעבודה.

דוגמניות רבות מעידות על עבודה אינטנסיבית, לעיתים עד ל-30 תצוגות אופנה בעונה אחת. במהלך כל תצוגה כזו הן עובדות שעות רבות, לעיתים יותר מעשר ברצף. בכך מבקשות הדוגמניות לנפץ את התדמית ה'זוהרת' של עבודתן, שכביכול מסתכמת בעשר השניות של ההליכה על המסלול. בנוסף מעידות חלק מהדוגמניות כי הן אינן מסוגלות לסרב לעבודות משום שהן בחובות לסוכנויות שלהן או תומכות במשפחותיהן. "חייבים להכניס תודעה מעמדית לאופנה", אמרה למגזין ווג הדוגמנית שרה זיף, מייסדת ברית הדוגמניות, "דוגמניות הן לא מי שאת מדמיינת כשאת חושבת על זכויות עובדים, אבל העובדה היא שאנחנו מבצעות עבודה וזכאיות לקבל יחס הוגן, כמו כל אחת ואחד שעובדים למחייתם" הוסיפה זיף.

גם קמפיין #metoo לא פסח על תעשיית האופנה: דוגמניות רבות העידו על הטרדות מיניות ופגיעות אותן חוו בעבודתן. לפי מחקר שבוצע על ידי ברית הדוגמניות, בעוד ש-40% מהנשים חוות הטרדה מינית במקום עבודתן, מספר חמור ובעייתי בפני עצמו בקרב דוגמניות הנתון מזנק עד למעלה מפי שתיים מכך ומגיע ל-86.7% מהדוגמניות שמתארות כי חוו הטרדה מינית במקום עבודתן. גם לנתונים אלה ולאווירה שבה נתפס עולם האופנה כ"מיני" תרמו רבות להתגברות הקריאות להגבלת גילן של הדוגמניות.

המגמות האלו לא פוסחות גם על תעשיית האופנה הישראלית, שאמנם נחשבת לשוק קטן מבחינה עולמית, אך בעלת מעמד נחשב ביותר בקרב התעשייה הגלובלית. באוקטובר האחרון דורג בית הספר לעיצוב 'שנקר' במקום השישי ברשימת בתי הספר לאופנה הטובים בעולם, על ידי אתר האופנה הנחשב The Business of Fashion. לאורך השנים צמחו בישראל מספר רב של דוגמניות שזכו להצלחה ולהכרה בעולם. שתיים מהודמניות הישראליות המפורסמות ביותר, מיכאלה ברקו וגלית גוטמן, החלו את הקריירה שלהן כשהן מתחת לגיל 18.

דוגמנית על סט צילומים. ארכיון למצולמים אין קשר לכתבה (Greg Doherty /Getty Images IL)
דוגמנית על סט צילומים. ארכיון למצולמים אין קשר לכתבה (Greg Doherty /Getty Images IL)

ובכל זאת, תעשיית האופנה הישראלית הקטנה יחסית יוצרת משוואה מעט אחרת כאשר מתייחסים להעסקת ילדות ונערות כדוגמניות. ראשית, התעשייה מורכבת ממספר קטן יחסית של גופים – מיעוט של מותגים, אירועים בולטים ומגזינים, שבתוכם הצגת נערות היא תופעה קיימת, אך לא נפוצה מאוד. בנוסף, חלק מסוכנויות הדוגמניות 'משווקות' אותן לחו"ל, ולכן גם מבלי אימוץ סטנדרט ישראלי כלשהו, מגמה עולמית של גיל מינימום לדוגמניות יכולה בכל מקרה להשפיע על השוק הישראלי.

מוטי רייף: "אני שמח שהעולם מתחיל להבין שזה בעייתי"

אמרתן אופנה ישראלית – אמרתן שבוע האופנה הישראלי. מוטי רייף, שמפיק את אירוע הדגל של תעשיית האופנה בארץ בשש השנים האחרונות, שיבח את החלטת המגזין 'ווג'. "אני מברך את ההתעוררות בנושא. זה בהחלט משהו שהוא מקודש בעינינו, ואני שמח שהעולם מתחיל להבין שזה בעייתי" אמר רייף ל'דבר השבוע'. ביחס למדיניות של שבוע האופנה בניהולו, השיב רייף כי "אנחנו בשבוע האופנה לא משתמשים בבנות מתחת לגיל 17 כבר כמה שנים, כך שבשבילנו זה לא דבר חדש". עוד מוסיף רייף כי בשבוע האופנה הישראלי יש דגש על דברים נוספים מלבד גיל הדוגמנית: "הגבלה נוספת על ההשתתפות בשבוע האופנה מלבד הגיל היא המשקל", ציין. ואכן, שבוע האופנה הישראלי נחשב למגוון מאד במידות ודימוי הגוף אותם הוא מציג, דבר הזוכה להכרה רבה בעולם. "עכשיו זו הגבלת הגיל, אני מקווה שזה ימשיך לנושא של גיוון במידות ובגבהים, ואז העולם יהיה מתוקן." מסכם רייף.

דוגמניות ודוגמנים באחורי הקלעים של שבוע האופנה הישראלי בתל אביב, 11 במרץ 2018 למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלטשר/ פלאש90)
דוגמניות ודוגמנים באחורי הקלעים של שבוע האופנה הישראלי בתל אביב, 11 במרץ 2018 למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלטשר/ פלאש90)

אחת הדוגמניות הישראליות הבולטות בעולם כיום היא סופיה מצטנר בת ה-17 וחצי מחולון. סופיה התפרסמה כאשר ב-2015, כשהייתה בת 14 בלבד, פתחה עבור המותג דיור את תצוגת אופנת הסתיו של מותג היוקרה, כשלבשה שמלה לבנה שקופה. בהמשך נבחרה מצטנר לשמש כפרנזטורית של המותג. לצד הפרסום הרב עוררה התצוגה ביקורת רבה בשל גילה הצעיר של מצטנר, והשמלה הפרובוקטיבית שנבחרה עבורה. הפרשה עוררה תשומת לב רבה לנושא דוגמנות של ילדות מתחת לגיל 18. מאז הספיקה מצטנר להופיע בתצוגות וקמפיינים למותגים נחשבים כגון מיו מיו, שאנל ואף הופיעה השנה בשבוע האופנה הישראלי.

הסוכנת של סופיה מצטנר: "אם אפשר לעשות את זה כבר בגיל צעיר, אז למה לא?"

"כל הבנות שלי הן מתחת לגיל 18. יש לי בסוכנות עשר בנות שכולן מתחת ל-18, ואם יש מישהו שייפגע מההצהרה הזאת (של ווג – מ.ה) זו הסוכנות שלי. מה גם שאני פונה בעיקר לשוק הבינלאומי, אז מבחינתי זה החלטה ממש מבאסת שיכולה לתקוע אותי." אמרה ל'דבר השבוע' רותם גור מסוכנות R&R' המייצגת בין היתר את מצטנר, "אני ידעתי הרבה לפני שהם יצאו עם זה לתקשורת, הם בנו את זה במשך שנה."

"יש לי דוגמנית שעשתה בגיל 14.5 דיור ולא קרה לה כלום. הכל בסדר איתה. אז מבחינתי אני לא רואה בזה משהו לא נכון ולא טוב. זה מאפשר לבנות לעזור להורים שלהן עם הכסף. אם היא (סופיה) לא הייתה עושה את דיור בגיל 14.5 היא לא הייתה דוגמנית עכשיו, כי היא הייתה צריכה לעזור בפרנסת הבית. אם אפשר לעשות את זה כבר בגיל צעיר, אז למה לא?", אמרה.

עוד טוענת גור כי "אם ל'ווג' כל כך אכפת מהבנות והם רוצים להגן עליהן, הם יכולים לעשות נוהל כמו שיש בשאנל או דיור ושאר המותגים, שכל דוגמנית מתחת לגיל 18 מחויבת לבוא בליווי מבוגר – סוכן, חבר, אבא, אמא, מישהו שמכיר וקרוב אליה שיהיה איתה על הסט או במאחורי הקלעים של התצוגה."

מבחינתה של גור, היא אינה רואה בעיה בדוגמנות של ילדות ונערות מתחת לגיל 18 אם הן מגיעות עם מלווה, ומדגישה את התנאים וההגנות שהיא מספקת לנערות החתומות אצלה: "אני מלווה את הבנות שלי לכל מקום, ואם לא אני אז העוזרת שלי, או אחד ההורים. לא משנה מה, אנחנו לא שולחים אף אחת לבד", מדגישה גור, "אני לא רואה יותר מדי הגיון בהחלטה על הגבלת גיל. אם הבחורה באה בליווי של מישהו מבוגר שהוא קורב אליה והיא מרגישה איתו נוח אז אין סיבה שיהיה איזה משהו שהיא תרגיש איתו לא בסדר ולא בנוח"

דבר נוסף שמחדדת גור הוא החופש שהיא מספקת לדוגמניות שלה לבחור את העבודות: "כמובן שזה תלוי בדוגמנית, עם מה היא מרגישה בנוח ומה היא רוצה לעשות. אם היא מתחת לגיל 18 אז אנחנו פחות בעד חוטיני והלבשה תחתונה שקופה ודברים כאלה, אבל שוב, מה שהיא מרגישה בנוח. אם תבוא ילדה בת 17 ותגיד לי 'אני רוצה לעשות הלבשה תחתונה, זה סבבה לי' ובאמת אני ארגיש שזה נכון והיא לא סתם אומרת, אז שתעשה את זה בכיף".

"אני מכירה את הבנות שלי מספיק טוב בשביל לדעת מתי הן אומרות משהו סתם כדי לרצות ומתי הן מרגישות בסדר לעשות את זה", משיבה גור לשאלה כיצד היא מבדילה בין הרצון הכן של הדוגמנית הצעירה, לבין הלחץ או הרצון לרצות. "אנחנו לא נוהגים לעשות איתן הלבשה תחתונה בדרך כלל. בסוף יש גם הורים בתמונה, ואם זה בסדר גם מצדם וגם מצד הילדה, אז אני בתור סוכנת עושה מה שהם רוצים ומה שהם מרגישים בנוח לעשות".

גור מזהירה כי המגמה של העסקת דוגמניות מגיל 18 ומעלה בלבד עלולה לפגוע במיוחד בישראליות, שנדרשות להתגייס לצבא בגיל הזה "זה יחסום לנו את כל האפשרות שאי פעם יהיו לנו דוגמניות ישראליות מצליחות בעולם. להתחיל קריירה בגיל 20 זה מאד בעייתי. בגיל 18 את צריכה כבר לבוא עם רזומה, כדי להגיע בגיל 20 לטופ."

לטענת גור, "גם ככה היה לי מאד קשה להכניס בנות צעירות, כי גם לפני ש'ווג' אימצו את המדיניות הזאת הם לא כל כך התלהבו מלקחת בנות צעירות. הם תמיד העדיפו שהדוגמניות תהיה מעל 16 או מעל 18, אבל לפחות זו לא היתה מדיניות רשמית, אז אם הם היו מתלהבים ממישהי הם היו לוקחים אותה". גור מסכמת את השיחה בנימה אופטימית: "לא נורא, קצת סבלנות והן יקבלו הכול".

סוכנות הדוגמנות R&R אינה הסוכנות הישראלית היחידה המחתימה ומעסיקה ילדות ונערות מתחת לגיל 18, והדבר נפוץ במרבית סוכנויות הדוגמנות בארץ, שמנסות לגלות ולהחתים כישרונות כבר בגיל צעיר ולפתח אותן אצלם. דוגמא לכך ניתן לראות בראיון שנתנה בטי רוקאויי לרגל השקת הסוכנות החדשה שלה 'איימג' לאתר XNET במרץ 2016, בו דיברה על התגלית החדשה שהחתימה בסוכנות במטרה לטפח אותה – תותי בר, בת ה-12 בזמנו. חשוב לזכור שעקב קוטנו של שוק האופנה הישראלי והסכומים הקטנים שניתן להרוויח בו לעומת בחו"ל, רוב העבודות של הדוגמניות הישראליות ועיקר פרסומן הוא מעבודות בחו"ל.

סוכנויות איימג' ויולי בחרו שלא להשיב לפניית דבר ראשון.

מגזין 'את': נשקול להעלות את גיל המינימום להפקות

ההשפעה של הכרזת מגזין ווג ניכרת גם בשוק המגזינים בארץ: בתגובה לפניית 'דבר השבוע' השיבה עדי עוז, העורכת הראשית של מגזין 'את', כי במגזין ישקלו להעלות את גיל המינימום להשתתפות בהפקות האופנה של המגזין מ-16 ל-18. "המדיניות שלנו כרגע היא להציג דוגמניות מעל גיל 16 בלבד, אלא אם כן זו הפקת ילדים ייעודית. רוב הדוגמניות שאנחנו מצלמים הן בוגרות יותר, אבל הרף התחתון שלנו כרגע הוא 16, לא 18" הסבירה עוז את מדיניות 'את' שכאמור עשויה להשתנות בקרוב, "זה היה הסטנדרט שהיה מקובל עד עכשיו בעולם האופנה, ועד עכשיו הרגשנו שהוא בסדר, ושהחברה יכולה להכיל דוגמניות בנות 16 בשמחה ובלי קושי. אבל זו נקודה מעניינת למחשבה, ואנחנו ננצל את השינוי הזה כדי לחשוב האם יש בו צורך גם עבורנו". ביחס לתנאי העבודה של הנערות, הדגישה עוז כי "בכל מקרה, הסטים בצילומים שלנו הם לא מאתגרים במיוחד. אנחנו לא מטיסים אותן לחו"ל, הן לא נוסעות מרחקים גדולים. זה ישראל, אז הלוקיישנים של הצילומים הם בדרך כלל קרובים."

מגזיני אופנה ותרבות בדוכן עיתונים במכולת. ארכיון. (צילום: נתי שוחט/ פלאש90)
מגזיני אופנה ותרבות בדוכן עיתונים במכולת. ארכיון. (צילום: נתי שוחט/ פלאש90)

גם במגזין 'לאשה' השיבו לפניית דבר השבוע כי באופן עקרוני המגזין מקפיד על צילומי דוגמניות שחצו את גיל 18, אך הוסיפו כי "עם זאת, לעיתים, כשיש הצדקה מבחינת התוכן אנחנו כן מצלמות צעירות יותר להפקה, כמובן באישור הוריהן. כך היה לפני מספר שבועות, בגיליון שבו הופיע פרויקט חזרה ללימודים, שבו היוטיוברית אנג'ל ברנס הצטלמה למדור 'בית ספר לאופנה' והדגימה איך להישאר קולית גם בחולצת בית ספר. כך גם היה כשעשינו כתבת אופנה על שמלות נשף לפרום, וצילמנו אותן על כוכבות רשת צעירות"

"כמו כן, אנחנו לא מתעלמות מדוגמניות ישראליות צעירות שזוכות להצלחה בינלאומית, כמו סופיה מצ'טנר ודורית רבליס, שכיכבו בהפקות אופנה גם ב'לאשה'. עם זאת, כשהמצולמות הן צעירות, אנחנו מקפידות הקפדה יתרה על לבוש שתואם את גילן וליווי צמוד ביום הצילומים." הדגישו ב'לאישה'.

הדוגמנית קאיה גרבר בת ה-16 בשבוע האופנה בפריז. מרץ 2018 (צילום: Photo by Vianney Le Caer/Invision/AP).
הדוגמנית קאיה גרבר בת ה-16 בשבוע האופנה בפריז. מרץ 2018 (צילום: Photo by Vianney Le Caer/Invision/AP).

"שינוי כיוון מבורך"

שחקן נוסף בתעשיית האופנה המעסיק דוגמניות רבות הוא מותגי האופנה המקומיים. כלל המותגים שיצרנו קשר איתם סירבו להשיב באופן ישיר, אך גורמים בתעשייה עימם שוחחנו מסרו כי מרבית הדוגמניות שמעסיקים המותגים הן מעל גיל 18, מלבד קולקציות ייעודיות לילדות ונערות. הגורמים הסבירו כי בדרך כלל המותגים משתמשים בפרזנטוריות מפורסמות כדי לפרסם את המותג, שרובן מעל גיל 18. עם זאת, חלק מאותם גורמים התייחסו בחיוב לקריאה של ווג וכינו אותה "שינוי כיוון מבורך" ו"החלטה ראויה שהגיעה סוף סוף".

החוק מגן על הילדים

החוק הישראלי מכיל הגנות רבות לילדים ונוער העובדים בהופעות, פרסומות, סרטים ובכלל זה גם הפקות אופנה. 'חוק עבודת הנוער' אוסר על העסקת ילדים מתחת לגיל 15 במופעים ובצילומים, אלא בהיתר מיוחד של שר העבודה והרווחה. קבלת ההיתר מותנית בהסכמת הילד עצמו, באישור הוריו של הילד ובאישור רפואי, וכן בקבלת חוות דעת של מנהל המוסד החינוכי שבו לומד הילד. המעסיק צריך לפרט את פרטי המופע ושעות העבודה הנדרשות, להעביר אישורים על היעדר רישום פלילי ולהתחייב למלא אחר הוראות החוק. השר רשאי להוסיף תנאים מיוחדים לפי שיקול דעתו, ובמקרים מסוימים הוא גם רשאי לבטל את ההיתר.

התקנות כוללות רשימה רחבה של הגבלות על מופעים בהם משתתפים ילדים. מבחינת התוכן נקבע כי ההופעה שבה משתתף הילד לא תכלול "אלימות, עידוד לאלימות, תיאורי אלימות או הצגת דברים באופן העלול להפחיד או ליצור מתחים אצל הילד". בנוסף נקבע כי בהופעה לא נעשה שימוש בעירום או ברמזים מיניים, ואין בה מסרים גזעניים.

מבחינת התנאים הפיזיים, קובעות התקנות כי בהופעה לא יהיה משום סיכון או עידוד לנטילת סיכון בטיחותי, בריאותי או גופני, כי מקום ההופעה עומד בתנאים בטיחותיים וננקטו כל האמצעים הדרושים למניעת נזקי גוף, וכי ההופעה נערכת בתנאי אקלים נאותים וננקטים בה אמצעים למניעת חשיפת הילד לקרינת שמש ישירה. על המעסיק לספק לילד שתיה במשך כל שעות ההופעה ובזמן ההפסקות, ובהעסקה של יותר משלוש שעות, חובה לספק לילד ארוחה חמה או קרה. בנוסף, במקום ההופעה צריכים להיות מצויים, בכל עת, מיתקן לטיפול עצמי, תיק עזרה ראשונה וערכה ניידת המיועדת לטיפול בעזרה ראשונה למי שעובד במקום פתוח. במקום ההופעה צריכה להימצא פינת מנוחה.

מי שמעסיק ילדים מחויב על פי התקנות לתת לילד "יחס של כבוד, סובלנות והתחשבות במגבלותיו ובצרכיו, לרבות כיבוד בקשותיו להפסקות". בנוסף נקבע כי "לא ננקטת כלפי הילד או כלפי המשתתפים האחרים בהופעה אלימות פיסית או מילולית, או לשון שיש בה יסודות של פגיעה והשפלה". המעסיק או אותו אדם מטעמו חייב להימצא כל זמן ההופעה במקום ההופעה.

התקנות גם קובעות כי הילד יועסק בהתאם לתנאים בדבר שעות העבודה המרביות, ההפסקות בעבודה וההפסקות בין יום עבודה אחד למשנהו. על המעסיק לדאוג להסעת הילד בתנאי בטיחות הולמים ממקום מגוריו למקום ההופעה וחזרה ממנו למקום מגוריו; ולהסעה יתלווה ההורה או בן המשפחה הבגיר של אחד הילדים המשתתפים בהופעה. המעסיק גם ידאג, במידת הצורך, ללינה נאותה של ילד שבתום ההופעה אינו יכול לחזור לביתו של אחד מהוריו או בן משפחה בגיר אחר הנלווה אליו.

יש לציין כי בנוסף לחוק עבודת הנוער קיים גם חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, המכונה גם 'חוק הפוטושופ', הקובע מהו המשקל המינימלי הדרוש לעיסוק בדוגמנות. החוק אף אוסר שימוש בפוטושופ להצרת היקפי הגוף של הדוגמנים או הדוגמניות, וזאת במטרה להתמודד עם דימוי הגוף הבעייתי שמציגה תעשיית האופנה, ועלול לעודד הפרעות אכילה.

'סחר בחלומות להתפרסם'

לירון אשל, רכזת פרויקט ליווי ילדים נפגעי עבירה במועצה הלאומית לשלום הילד, סיפרה ל'דבר השבוע' כי במהלך השנים טיפל הארגון בפניות רבות שעסקו בפגיעות במסגרת העסקת ילדים, בין היתר בהקשר של עולם הדוגמנות והאופנה. "פניות בנושאים כמו מגע בהקשר מיני לא תואם גיל, טשטוש גבולות וניצול הכמיהה של הילדים האלה להתפרסם. כמו שבית המשפט תיאר את זה באחד מהמקרים – 'סחר בחלומות של ילדים להתפרסם'."

אשל הוסיפה כי "לצד הפניות האלה, שהגיעו לפעמים מההורים ולפעמים האוכלוסייה הכללית, הגיעו אלינו במהלך השנים גם פניות מאנשי מקצוע, הן מתחום הדוגמנות והן מתחום הבריאות, שנגעו  לפגיעות הנגזרות לפעמים מהעבודה, כגון דימוי הגוף שנגזר ממודל היופי כפי שהוא מוצג. כל אלה, לצד הצורך של הגנה על קטינים בהקשר הזה, הביאו אותנו במהלך השנים לפעול מול גופים שונים וגם לקדם מספר חוקים בהקשר של העסקה של קטינים. כמובן שככל שילד צעיר יותר, ככה היכולת שלו להתמודד עם סכנות היא נמוכה יותר והוא 'קרקע פורייה' יותר לניצול".

לא על הגבלת הגיל לבדה

כשם שעולם העבודה עסק בשאלת עבודת ילדים במפעלים התעשייתיים בראשית המאה ה-20, כך לכך כיום נדרשת תעשיית האופנה בשאלת דוגמנות ילדים ובני נוער. לצד השאלה החשובה של הגבלת הגיל, והיכן עובר הגבול חשוב מאד שהתעשייה לא תתעלם משאלות הנוספות אותן מבקשות הדוגמניות להציף, ביניהן, היחסים הכלכליים והחוזים האישיים שלא מגנים על הדוגמניות. ההטרדות והתקיפות המיניות הנפוצות מדי בתעשייה והיבטים נוספים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!