הודעת מחלקת המדינה מיום שישי על קיצוץ אמריקאי בכספי הסיוע (USAID) לרשות הפלסטינית מעוררת סימני שאלה לגבי האסטרטגיה בה נוקט ממשל טראמפ במטרה להניע תהליך מדיני בין ישראל והפלסטינים והאם היא אכן מקדמת יציאה מהקיפאון. "החלטה נוראית", כתב דן שפירו, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל, בחשבון הטוויטר האישי שלו והוסיף כי הסיוע אינו מופנה ישירות לרשות הפלסטינית אלא, "תומך בתכניות הומניטריות פלסטיניות ועוזר להבטיח סביבה בטוחה יותר לישראלים ולפלסטינים". שפירו הוסיף כי בעקבות החלטת הקיצוץ, תנאי המחיה של הפלסטינים יורעו וכי "ישראל תצטרך למלא יותר את הפערים וכולם יהיו פחות בטוחים".

A terrible decision. This aid does not go to the PA. It supports Palestinian humanitarian programs and helps ensure a more secure environment for Israelis & Pals. Palestinian conditions will worsen, Israel will need to pay more to fill the gaps, and everyone will be less secure. https://t.co/yJ5eHakoDE

— Dan Shapiro (@DanielBShapiro) August 24, 2018

תשובתו של שפירו לשאלת כתב מדוע כספי הסיוע לפלסטינים מנוהלים מהשגרירות בת"א ולא באמצעות הקונסוליה בירושלים, חשפה כי הסיוע האמריקאי לפלסטינים מתואם עם גורמי הביטחון הישראלים, דבר המעלה שאלה אם קיצוץ הסיוע עולה בקנה אחד עם האינטרס הישראלי. "הסיבה העיקרית לכך היא שהסיוע האמריקאי בגדה המערבית ועזה פועל רק אם יש תיאום מלא עם מערכת הביטחון הישראלית, המאשרת כל פרוייקט (כתומכת נלהבת)" (הסוגריים במקור – ש.נ.). מאוחר יותר כתב שפירו כי יש לו ספק שהמהלך האמריקאי אכן יביא את הפלסטינים לשולחן המשא ומתן. "אם זו המטרה, אני מניח שבכך יהיה המבחן אם המהלך הצליח או לא", כתב שפירו והוסיף, "בינתיים מספר בכירים במערכת הביטחון אמרו לי כי המהלך מעמיד בסיכון את הביטחון והיציבות עבור שני הצדדים".

I don’t believe this move will bring the Palestinians to the table. If that’s the goal, I guess that will be the measure of whether this policy succeeds. Meanwhile, as numerous Israeli security officials have told me, this move puts stability & security at risk for both sides. https://t.co/aHaX1Mbbsm

— Dan Shapiro (@DanielBShapiro) August 25, 2018

ג'ואל בראונולד, מנכ"ל "הברית לשלום במזרח התיכון" (ALLMEP), ארגון גג של ארגוני חברה אזרחית לקירוב בין ישראלים לפלסטינים כתב בחשבון הטוויטר שלו כי הקיצוץ בסיוע האזרחי האמריקאי לפלסטינים אינו מהווה כלל מנוף לחץ על הרשות הפלסטינית. "מהו הקיצוץ של 200 מליון דולר הסיוע הבילטרלי? בעיקר תכניות סיוע הומניטרי שאינם מתקרבות לרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית קיבלה את מה שהיא רצתה לפני מספר שבועות בסיוע הביטחוני" כתב בראונולד, "זה כסף שאינו מהווה מנוף לחץ נגד הרשות הפלסטינית. זהו באמת סיוע הומניטרי נצרך המועבר ישירות מחבילת הסיוע האזרחי האמריקנית לקבלנים. דוחות הביקורת האחרונים של הממשל מראים כי הסיוע הוא המפוקח ביותר בעולם ועומד בכל המבחנים".

לדברי בראונולד, בין התכניות שעתידן אינו ברור הן תכנית רשת בתי החולים במזרח ירושלים והתכנית לניהול והקטנת הסכסוך (CMM), תכנית משותפת לחבילת הסיוע האמריקאי ולשגרירות ארה"ב בישראל. אונר"א אינה נכללת בקיצוץ זה.

עידו זלקוביץ, ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל ועמית מדיניות במכון "מיתווים", אמר ל'דבר ראשון' כי במהלכיה מפעילה ארה"ב לחץ ישיר על הרשות הפלסטינית, ובראשה היו"ר אבו מאזן, בשל הקיפאון, החשדנות והאיבה בין הצדדים וכי הלחץ הכלכלי בא על מנת להביא לכך שהרשות תיישר קו עם עיקרי המדיניות האמריקאית האזורית. "המהלך הזה רק ירחיב את הקרע הרחב ממילא בין הממשל האמריקאי לאבו מאזן. המערכת הזו אינה מערכת של יחסי אמון. בין הנשיא טראמפ לאבו מאזן יש מערכת בעלת מימד מאוד מאוד שלילי", אמר זלקוביץ והוסיף כי "אבו מאזן רואה את התכנית האמריקאית כחד צדדית המוטה רק לטובתה של ישראל ואינו רואה את האמריקאים כגורם הוגן המתווך בין הצדדים. האמריקאים עושים מהלכים על הראש של אבו מאזן מתוך מטרה ליצר מציאות בשטח שתחייב לאחר מכן את התייחסותם של המדינאים בעידן שלאחר אבו מאזן".

לצד הודעת הממשל על הקיצוץ בכספי הסיוע הפלסטיניים, נחשף במוצאי שבת במהדורה המרכזית כי בכוונת הממשל לפרסם בחודש הבא מדיניות חדשה כלפי ארגון הפליטים הפלסטינים אונר"א – שתכלול מספר צעדים: פרסום דו"ח לגבי מספר הפליטים הפלסטינים – האמריקאים מדברים על כחצי מיליון פליטים פלסטינים לעומת יותר מחמישה מיליון לפי אונר"א – כלומר רק כעשירית. ממשל טראמפ צפוי להודיע כי הוא שולל את ההגדרה של ארגון אונר"א שמיוחדת רק לפליטים פלסטינים ומעבירה את מעמד הפליט בירושה וצעד נוסף בעצירת התקציב לארגון אונר"א בגדה. למרות שההתפתחות היחידה היא פרסום כוונות הממשל והעובדה שהקיצוצים לא קרו בפועל, חשוב להדגיש כי אם ביטול אונר"א יתממש, מדובר בשינוי משמעותי ביחסה של הקהילה הבינלאומית בנוגע למעמד הפליטים הפלסטינים כמקרה ייחודי.

משפחה פלסטינית בארחות ערב לאור נרות בביתם במחנה הפליטים ברפיח, עקב מחסור בחשמל, 15 בפברואר 2018 ( Abed Rahim Khatib/ Flash90)

לדברי זלקוביץ, המהלך האמריקאי לביטול המעמד המיוחד של אונר"א נועד להביא לכך שהרשות הפלסטינית תצטרך להפוך לגורם שלוקח אחריות על ניהול החיים במחנות הפליטים. "עד היום במחנות הפליטים יש מערכת אוטונומית של מערכות חינוך, רווחה ותשתיות ולמעשה כל הצדדים האזרחים מנוהלים ע"י אונר"א", אומר זלקוביץ ומוסיף, "ברור שלרשות יש אמירה בניהול מחנות הפליטים אך למעשה היא משילה מעל עצמה את האחריות הישירה. אם אונר"א לא תוכל לפעול בגלל יבוש התקציבים או ביטול מעמדה המיוחד, אז לרשות לא תהיה ברירה והיא תצטרך לקחת אחריות ישירה. הפליטים גם הם יאבדו את מעמדם ויהפכו לאזרחים לכל דבר ועניין במסגרת הרשות הפלסטינית".

מה צפוי לקרות לחברה הפלסטינית אם המהלך של קיצוץ אונר"א יתממש?
"הביטול של מעמד הפליטות הוא זעזוע, לא פחות מרעידת אדמה, מבחינת האתוס הפלסטיני. הפליטות היא אחת הרגליים המרכיבות את הנרטיב הפלסטיני. בשלילת הפליטות, המסר של הקהילה הבינלאומית אומר בצורה ישירה ולא עקיפה שלא תהיה שיבה לתוך מדינת ישראל והם צריכים לעבוד לבניית מוסדות המדינה שלהם. גם ליצור מנגנון של אזרוח מלא של הפליטים".

אשה פלסטינית ותינוקה בבדיקה במרפאת אונר"א במחנה הפליטים שאטה הסמוך לעזה, 14 בינואר 2018. (AP Photo/ Khalil Hamra)

"במהלך הזה, למרות הזעזוע בתפיסה הזהותית והנרטיבית הפלסטינית, יש גם הזדמנות. מהרגע שהממשל האמריקאי אומר לפלסטינים שאלה הם כללי המשחק החדשים ואתם חייבים לאזרח את הפליטים, הוא עושה צעד נוסף קדימה להכיר במדינה הפלסטינית ויהיה מחוייב להפנות את התקציבים המקוצצים שיופנו לסייע ולהחזיק את אותם אזורים עניים וקשים לשליטה במקומה של אונר"א. אין ואקום. אם יווצר ואקום אז האמריקאים פועלים נגד האינטרס של כל הצדדים.

הנחת העבודה היא שלא ייווצר ואקום כי אם הוא ייווצר והרשות לא תכנס במקום אונר"א, החלופה היא אנרכיה. גם כך ישנם במחנות הפליטים כיסים עצמאיים שנשענים גם על זהות מפלגתית אבל גם על זהויות משפחתיות ואזוריות. יש במחנות הפליטים נשק רב והמהלך האמריקאי מתבצע במהלך התקופה שהיורשים העתידיים של אבו מאזן לוטשים עיניים ומגייסים צעירים מהפתח כבסיסי כוח במאבק העתידי שלהם הכולל חלוקה של כספים ונשק. כך שהמתכונת הזו של נטישת מחנות הפליטים יכולה לייצר אנרכיה עתידית. ביטול אונר"א חייב להיות מתואם עם הרשות הפלסטינית. היא גם לא יכולה להרשות לעצמה שייווצר שם ואקום כי זה יאיים על היציבות השלטונית שלה".

פלסטינים מקבלים את מנת המזון החודשית במרכז הסיוע של אונר"א ברפיח, 8 במאי 2018 ( Abed Rahim Khatib/Flash90)

ההודעה האמריקאית על קיצוץ בכספי הסיוע במקום הרחבתם עשויה להעיד כי הולך להיווצר פער כלכלי וכי זה לא מבטיח כניסה של כסף אמריקאי תחת הפסקת הסיוע של אונר"א. האם ניתן לצפות לגל אלימות במחנות הפליטים בעקבות המהלך האמריקאי?
"כשאני מדבר על אנרכיה אחד הביטויים, אולי ה-ביטוי של האנרכיה, זו אלימות. צריך להבין שמבחינת המערכת הפוליטית הפלסטינית, מחנות הפליטים נמצאים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי והכי קל להניע אותם לפעולה. צריך לקחת בחשבון שיש שם נשק רב ואולי רצון להרחיב את היכולת של תשתיות הפתח לגלות שם יכולת פעולה עצמאית. כל זה בהחלט מהווה סימן מדאיג. אם במחנות הפליטים לא יזכו לשירותים חברתיים ותברואתיים בסיסיים, הזעם שיתפרץ משם יכול להיות מנותב נגד הרשות הפלסטינית ומדינת ישראל. לטובת כולם צריך למצוא את המסגרת האלטרנטיבית לקיום שגרת חיים תקינה במחנות הפליטים".