הם היו בבית (לפחות) 60 ימים, אכלו את כל המקרר, את כל זמן הטלווזיה שהוקצה להם ועוד, אכלו לכם את הראש ואכלו את החסכונות שלהם ושלכם, וממש עוד כמה ימים יחזרו למערכת החינוך, ואנחת רווחה הורית משותפת תשמע ברחבי ישראל. אם להיות רציניים לרגע, לרוב ההורים שבנינו הרגעים האלו של הפרידה הם לא כיף גדול, ומלווים בהרבה חששות ולא מעט דאגות לגבי מכלול הקשיים איתם הן והם יתמודדו במהלך שנת הלימודים הקרובה.
גם להם ולהן המעבר הזה מהחופש נטול העכבות למסגרת חינוכית, נוקשה פחות או יותר, קשה לא פחות מאשר לנו. כדי להקל את המעבר הזה נועצנו בטלי ארגר, "כשנפגשים", מדריכת הורים מוסמכת, שתסייע לנו להכין את הילדים לחזרה למסגרות.
"לך לישון!"
ארגר מתייחסת להכנה בשלושה רבדים: הגופני, הרגשי והמנטלי, "הדבר הכי חשוב שכדאי לעשות מראש זה להחזיר את הגוף לשעות שינה רגילות. לעשות איזשהו דירוג שינה שהם יוכלו בתחילת ספטמבר להיות במצב שהוא מותאם למסגרות. ליצור חזרה מדורגת לשעות הירדמות והתעוררות שמותאמת למסגרת אליהם הילדים ייכנסו. אם הם נרדמים עכשיו כל יום ב-22:00 לא להרדים פתאום בשעה 19:30 אבל לשאוף לשם לאט לאט".
ארגר מוסיפה שהחזרה לשגרת ערות ושינה היא נושא דרמטי יותר משעות השינה עצמן, וממליצה לחזור לשגרה שבה "ביום פעילים ובלילה ישנים. אני חושבת שזה הכי חשוב כי כל שאר ההתרגלות יכולה לקרות גם בתוך השגרה החדשה". לדבריה כל חודש ספטמבר הוא חודש של הסתגלות למסגרות, "במיוחד השנה עם כל החגים. אז את כל שאר הדברים יש זמן לעשות גם תוך כדי ספטמבר. אבל לחזור למצב של 8-14 כשעות פעילות זה ייקרה מההתחלה וזה הכי חשוב – על זה הייתי מקפידה הקפדה יתירה".
ברמה הרגשית ארגר מדגישה את החשיבות שביצירת הסמלה לסיום החופשה ותחילת שנת הלימודים. "זה לא משהו שמתרחש עלינו, זה משהו בידינו, שאנחנו מסיימים אותו ונכנסים לשלב חדש". היא ממליצה ליצור 'אירוע סיום חופש', זמן איכות משפחתי, או הורה וילד, שמסכם את החופשה במספר שאלות. "הייתי מבקשת מכל ילד להתייחס לדבר שהוא הכי נהנה ממנו בחופשה, מה למד בחופש, מה היא לוקחת איתה מהחופש, שאלות מותאמות לגיל של הילדים".
להתרגש ולהכיר
לאחר השאלות המסכמות, ארגר מציעה להפנות את תשומת הלב לעבר השלב החדש אליו נכנסים, "מה אני מצפה מהשנה הקרובה, מה הייתי מאחלת לעצמי, מה אני מצפה מהגננת החדשה, מה אני צריך מהמשפחה. חשוב להגיד תודה למקטע שהיה, לתת לזה מילים וביטוי. ומנגד לשים לב לדבר החדש שמזדחל ומתקרב אלינו, הראשון בספטמבר, ולהבין שאנחנו מתכוננים אליו, מתאמים ציפיות לקראתו. זה דבר איכותי להתייחס ולתת תשומת לב לדברים שמתחילים ומסתיימים. ההסמלה הזו, שההורה מוביל אותה, אומרת לילדים שהולך להיות שינוי ואנחנו מגיעים אליו מוכנים, אנחנו יכולים להתמודד איתו ביחד. זו גם פשוט שיחה כיפית וזה מעודד שיח רגשי במשפחה, שזה תמיד דבר טוב".
במובן המנטלי ארגר ממליצה על הכנה פרקטית, על למידה דרך התנסות עם הילדים. "לארוז את המחברות, לעשות את הדרך לבית הספר". אם יש ילדים בשכונה או ביישוב שהילד לא פגש כל הקיץ כי הם היו במסגרות שונות, כדאי להפגיש מחדש. אם מדובר על מעבר מסגרת, כדאי לנסות למצוא מישהו שקצת מכירים ולקבוע מפגש ראשון בטרם תחילת השנה, שלא כולם יהיו חדשים בכיתה. "בדרך כלל, ממה שאני רואה, להורים קל לעשות את השופינג ואת ההתרחשות שקשורה בזה. זה בסדר, אנחנו חברה צרכנית אז זה יותר קל לנו, אבל יותר חשוב להכין את הארון או לסדר את הקלמר. להוציא לקדמת הארון את חולצות בית הספר. לארגן את ספרי הלימוד בספרייה. כדאי שהילד יחד עם ההורה יעשה את ההכנה".
ארגר מדגישה שהפעולות האלו יעזרו לילד לפתח עצמאות ביחס ליכולת שלו להתנהל במרחב, "זה משהו שאומר, זה המרחב, אנחנו מאופסים עליו. אם קודם דיברנו במובן הרגשי פה העניין הוא התאפסות על הפרקטי, שאנחנו מסוגלים להתמודד איתו".
בין הלו"ז המשחקי – ללו"ז ההורי
בנוגע לקופסאות האוכל במסגרות החדשות, ממליצה ארגר לא לעשות הכנות מיוחדות, "יש עכשיו 10 חודשים, בגן יש אלמנט מאוד חזק של 'זה מה שקורה עכשיו. מגיעה השעה עשר וכולם מוציאים את האוכל מהקופסאות'. יש כאלה שבהתחלה זה קשה להם, אבל הילדים לא ירעבו למוות ויתנו להם איזה פרי אם הם יצטרכו, והם יסתדרו. הם יגידו לך אם הם צריכים משהו אחר בקופסא או אם לא טעים להם".
בגיל מאוחר יותר ארגר ממליצה להעצים את עצמאות הילדים, וללמד אותם איך להכין לעצמם את קופסת האוכל. "לא כמטלה. כהעברת האחריות אליהם, כמשחק, כמו שמבשלים ביחד. סדנאת הכנת סנדוויצ'ים, בהתאם ליכולת של הילדים להתנהל במטבח, אבל לתת להם את ההזדמנות להיות עצמאיים ויצירתיים בתחום הזה. לא 'עד עכשיו זה היה המטלה שלי עכשיו זה שלך', אלא משהו כיפי". ארגר מזהירה גם מפני התעסקות מיותרת עם ההתעקשות על מזון "בריא", "אווירה שזה 'עניין', שזה 'אישו'. ברור שהם צריכים לדעת מה מחכה להם בקופסא אבל אין מה להתעסק בזה מראש. הם ירצו משהו אחר הם יבקשו".
הסוגיה המאיימת ביותר על ההורים היא ההתארגנות בבוקר, בנוגע אליה מציעה ארגר אופן חשיבה רגוע יותר, "לנצח יהיה קונפליקט בין הלו"ז המשחקי של הילדים, ללו"ז ההורי, עם שעון קצר זמן, כשצריך להגיע לעבודה". ארגר ממליצה לא לצפות שהבקרים יהיו לחלוטין הרמוניים, ולא לעשות התמודדויות לא הכרחיות בבוקר, "התמודדויות צריכות זמן ובבוקר אין זמן. אם היא לא מתלבשת לבד אז בבוקר לא כדאי לעשות את כל האג'נדה של העצמאות וכו'. התמודדויות כאלו אפשר לעשות אחרי המקלחת, בערב כשיש זמן". כדאי לאפשר את הבוקר כך שבזמן הלחוץ הזה כולנו נהיה מגויסים לצאת בשלום מהבית.
אחרי שטיפלנו בהכנות לשנת הלימודים בשלושת הרבדים, הגופני, הרגשי והמנטלי, כדאי גם לזכור שתוך שבוע אנחנו חוזרים ללו"ז חגים, ושבעצם כל ספטמבר הוא סוג של חזרות קטועות לשגרה, כך שיש לנו הרבה זמן לשכלל עם הילדים ולטפל בהיבטים השונים של החזרה למסגרות החינוכיות. כך שחשוב להתחיל כבר השבוע, אבל יש עוד זמן להשתפר.
