בסוף השבוע האחרון נפגשו מובילי המדיניות הכלכלית בעולם בוויומינג שבארה"ב, לכנס השנתי בשם "ג'קסן הול". מדי שנה מתכנסים נגידי בנקים מרכזיים מרחבי העולם, ומקבלי החלטות כלכליות נוספים, לשלושה ימים של דיונים.

הנושא שמטריד את מנוחתם של נגידי הבנקים המרכזיים בעולם המערבי הוא תופעת האינפלציה הנמוכה ממנה סובלות כל הכלכלות המפותחות מאז המשבר הכלכלי. מאז 2008 "תקועות" הכלכלות המפותחות באינפלציה נמוכה, בדרך כלל אפילו מתחת ליעד האינפלציה הנמוך שמציבים הבנקים המרכזיים.

אכסניית ג'קסון לייק, בה מתקיימת מדי שנה הוועידה (צילום: Daniel Mayer, מתוך ויקימדיה)

הכלכלנים ואנשי הבנקים המרכזיים דנו במספר סיבות תיאורטיות לרמת האינפלציה ועליות השכר הנמוכות אבל "שכחו" לדבר על אחד הנושאים הקריטיים ביותר לשאלה – החולשה של העבודה המאורגנת, שנמצאת בארה"ב תחת מתקפה פוליטית, אולי החמורה מזה כמה עשורים.

אפקט "אמזון"

אחת הטענות שהעלו נגידי הבנקים הופנתה כלפי מה שנקרא "אפקט אמזון". נציגי הבנק המרכזי של קנזס הציגו טענה לפיה בשנים האחרונות, בגלל העלייה בהיקף המכירות באינטרנט, רמת הביקוש למוצרים במשק לא מעלה את רמת האינפלציה.

על פי התיאוריה הכלכלית המקובלת, בזמנים של צמיחה כלכלית, כשהביקוש למוצרים במשק גדל, יעלו גם המחירים בהתאם. עם זאת, לטענת כותבי המחקר, העלייה בהיקף המכירות באינטרנט משנה את המשמעות של הביקוש המצרפי להעלאת רמת האינפלציה.

חבילות אמאזון מחכות למשלוח (צילום: AP Photo/Ben Margot, File)

במילים פשוטות, על פי המחקר, המכירות באינטרנט של חברות כמו אמזון הופכות את השוואת המחירים, ואת יכולתו של הצרכן לרכוש את המוצר הזול ביותר, לפשוט מאד. כיום, צרכן שמעוניין לרכוש מוצר יכול לעשות השוואת מחירים ולרכוש את הזול ביותר, גם אם זה מיוצר בסין ולא בישראל. כך, על פי המחקר, לרמת הביקוש בישראל יש השפעה מוגבלת יותר על קצב עליית המחירים. בנוסף, התחרות של חברות מערביות עם יצרניות סיניות זולות יותר מונעת מעליות מחירים על ידי אותן החברות.

כותבי המחקר טוענים כי חברות המכירות האינטרנטיות הגדולות עושות שימוש באלגוריתמים מורכבים לקביעה אוטומטית של מחירי מוצריהם. אותן החברות משתמשות באלגוריתמים דומים יחסית שמגיבים לאותם השינויים בכלכלה העולמית, ויכולים לגרום לעליות וירידות מחירים חדות, פתאומיות ורחבות. "ככל שאסטרטגיות קביעת המחירים הופכות לקשורות יותר, מספר מצומצם של חברות שמשתמשות באלגוריתמים מהסוג הזה יכולים לשנות את קביעת המחירים של תעשיות שלמות", נכתב במחקר.

גם אותן חברות שאינן אינטרנטיות נאלצות "להתיישר" למחירים של חברות כמו אמזון, דבר שמונע מהן העלאות מחירים. למצב זה יש משמעות מעבר לשאלה הטכנית של רמת האינפלציה. עליות המחירים משקפות במידה מסוימת את רווחיותן של אותן החברות. רווחים גדולים יותר עשויים להיות מתורגמים לעליות שכר – דבר שהולך ונעשה נדיר יותר בשביל מרבית העובדים בכלכלות המפותחות מאז המשבר הכלכלי.

ריכוזיות

סברה נוספת שעלתה בכנס, בניסיון להסביר את רמות האינפלציה הנמוכות, היא רמת ריכוזיות הולכת וגוברת בכלכלות המפותחות. על פי טענה נוספת של בנק הפדרלי של קנזס, הירידה ברמת התחרותיות בכלכלות המפותחות גורמת לירידה ברמות השכר, ובביקוש למוצרים במשק בכלל.

העיירה ג'קסון (תמונה מתוך ויקימדיה)

החוקרים הראו כיצד בעשורים האחרונים, ריכוז ההון בידי מעט שחקנים במשק האמריקאי הוביל לגל רכישות והשתלטויות ששינו את מבנה השליטה במשק. על פי החוקרים, ב-75% מהתעשיות האמריקאיות חלה עליה משמעותית ברמות הריכוזיות, ועל פי מדד "הרפינדל-הירשמן", שמודד רמת ריכוזיות, הריכוזיות בתעשיות האמריקאיות בכלל עלתה ב-48% מאז שנת 1996.

"לנגידי הבנקים המרכזיים צריך להיות עניין בשינויים מהסוג הזה, היות ויש להם קשר לשינוי מבני בכלכלה העולמית שכולל רמה נמוכה יותר של השקעות, ירידה ברמת ההכנסה של העובדים, צמיחה איטית ברמת הפריון ועוד"’ כתבו אנשי הבנק בדברי ההסבר לקראת הדיון.

במילים אחרות, כשריכוז ההון מוביל לריכוז הבעלות על חברות, לאותם הבעלים יש מוטיבציה נמוכה יותר להשקיע בעובדים ובחברה עצמה. בלי הצורך לשפר את השירות, אין סיבה להשקיע בפיתוח החברה. בלי תחרות על העובדים, אין סיבה להעניק העלאות שכר. תופעות אלו מפחיתות את הפעילות הכלכלית במשק, ופוגעות במרבית האנשים. במצב זה, בעלי החברות עשויים להרגיש חופשיים יותר לנתב את הרווחים לדיבידנדים גדולים יותר בשביל עצמם, על חשבון הכלכלה כולה.

על מה לא דיברו? עבודה מאורגנת

מה שבלט בהיעדרו מהדיונים של נגידי הבנקים המרכזיים, היה כמובן חשיבותה של העבודה המאורגנת. את שאלת האינפלציה הנמוכה ועליות השכר הנמוכות אי אפשר להבין בלי התייחסות לכך שמרבית העובדים בכלכלות המפותחות אינם מיוצגים על ידי איגוד, וחסרים להם הכלים לדרוש העלאות שכר.

חברים בארגון המורים הפדרטיבי מפגינים מחוץ לבית המשפט העליון עם השלטים על הקשר בין דויד קוך לשרת החינוך בטסי דאבוס. 26 בפברואר 2018 (AP Photo/Jacquelyn Martin)

את העמדה הזו דווקא ביטא בשנה שעברה אנדרו הולדיין, מהבנק המרכזי של בריטניה. רבים מהכלכלנים ואנשי הבנקים המרכזיים רואים בשאלת ההתאגדות שאלה "פוליטית", ולא "כלכלית", ולכן אינם עוסקים בה. עם זאת, לכוח היחסי הנמוך של העובדים מול מעסיקיהם יש השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה, שעליהם כאמור לא דובר בכנס ג'קסון הול.

על פי נתוני משרד העבודה האמריקאי, חלקם של העובדים בהכנסות הלאומיות בארה"ב הולך וקטן מאז שנות ה-80. בעוד שבשנת 1980 עמד שיעור ההכנסות של העובדים מתוך כלל ההכנסות בארה"ב על כ-63%, כיום הוא עומד על כ-56%. זאת במקביל לעלייה אדירה ברווחיות החברות האמריקאיות בשנים אלו. במילים אחרות, החברות מרוויחות יותר, ומפרישות פחות מאותם הרווחים לעובדים.

הפגנות בארה"ב בלייבור דיי (תמונות באדיבות ארגון Fight for 15)

לירידה זו ברמת ההכנסות לעובדים יש קשר ישיר לירידה בשיעור ההתאגדות בכלכלות המפותחות. שיעור ההתאגדות הוא עניין כלכלי מכריע. כשיורדת רמת ההכנסות של העובדים, שמהווים את הרוב המוחלט של הציבור, כך יורד הביקוש למוצרים בשוק. במילים אחרות, כשלאנשים יש פחות כסף, הם קונים פחות. כשאנשים קונים פחות, החברות היצרניות מרוויחות פחות, ונדרשות להוריד מחירים. כך, גם אם נגידי הבנקים המרכזיים רוצים להתעלם מההשלכות החברתיות החמורות של התופעה, כדאי שיתייחסו לפחות להשפעה שלה על היכולת לעמוד ביעדי האינפלציה.