בניגוד להבטחות, דיירי דיור ציבורי שדירותיהם נמצאות בהליך התחדשות עירונית, עלולים להיזרק מדירותיהם בשל עלויות נוספות. לאחרונה גילו דיירי דיור ציבורי במתחם במתחם 'אמציה' של חברת 'אלמוג' בשכונת נווה דוד שבחיפה, כי הם עלולים לעמוד בפני עלויות נוספות, לאחר שיושלם פרויקט פינוי-בינוי במקום. התושבים קיימו אתמול (ראשון) הפגנה כנגד הפגיעה בהם, בזמן טקס הנחת אבן הפינה בפרויקט.

טטיאנה, תושבת שהשתתפה בהפגנה אמש מספרת שעמידר לא מגיבים לא למכתבים של עורכי הדין ולא למכתבים של תושבי הבתים העומדים להיות מפונים "בשלב מסוים עמידר קבעו להיפגש אתנו אבל ברגע האחרון ביטלו", אמרה ל'דבר ראשון'. "עמידר היו צריכים להגיע להסכם עם הקבלנים שיבנו את הדירות החדשות שלא יבנו דירות גדולות ויאפשרו למשפחות מעוטות יכולת להשכיר דירה במחיר שפוי, הגיעו להסכמה ש 4-5 דירות יגיעו לידיים של עמידר, אבל הן דירות מאוד גדולות ואנשים שמקבלים עמידר גם ככה חיים מפרוטה לפרוטה והם משלמים בין 1,500-2,000 ש"ח לחודש לדירה. איך אנשים נכים, מבוגרים, אמהות חד הוריות עם ילדים שגרות בדירות האלו יוכלו לממן דירות יקרות יותר? יוצא שזרקו את האנשים, פשוט ככה ומה שהכי נורא זה שכבר אמרו שבאוקטובר הולכים להרוס את הבתים שלהם. אף אחד לא רואה אותם, לא ראש העיר, לא העירייה, לא עמידר".

הפגנת דיירי הדיור הציבוריבנווה אליעזר, חיפה (צילום: רבנים למען זכויות האדם).

חוק הרשות להתחדשות עירונית קובע כי לא יהיו עלויות נוספות לדיירי דיור ציבורי, אך משרד השיכון מנצל פתח בחוק, לקביעת תנאים שבפועל יביאו לעלויות כאלו. רבנים למען זכויות אדם, המלווים את דיירי הדיור הציבורי בנווה דוד, אמרו: "התחדשות עירונית ללא שמירת זכויות בדיור הציבורי היא הליך של פגיעה במוחלשים ביותר".

החוק קובע כי דיירי דיור ציבורי המתגוררים במתחם שיעבור התחדשות עירונית לא ישלמו עלויות נוספות, אם הדירות שיחזרו אליהן הן בגודל של עד 75 מ"ר. בפרויקט ההתחדשות העירונית בנווה דוד, בו כלולות תשע דירות דיור ציבורי, הדירות יהיו בגודל של 83 מ"ר ומעלה. המשמעות היא שדיירי הדיור הציבורי יאלצו לשאת בעלויות נוספות – מדובר בשכר דירה נוסף לכל מטר מרובע מעבר ל-75 מ"ר וכן לשאת בעלות מחצית מעלויות התחזוקה הנוספות של הבניין המחודש (על פי דו"ח של משרד השיכון העלות הצפויה היא כ-500 ש"ח לדירה בחודש). המשמעות היא שהדיירים לא יוכלו לחזור ולגור בשכונה בגלל עלויות הגבוהות של דירות במגדלים.

"תנו לאנשים משהו כתחלופה"

"אני ועוד משפחות רבות שחיות בשכונה הזו, גרים בדירות עמידר", מספרת טטיאנה. "בקרוב הולכים להוריד שני בתים, שמאוכלסים רק במשפחות יוצאות ארצות דוברות רוסית, שלא מציעים להם שום חלופה למה שיקרה להם, מהלך שהם מחויבים לעשות.
עמידר אומרים שהם יתנו דירה להחלפה אבל לא נותנים כלום. הם אומרים לנו שאנחנו צריכים לפתור את העניין הזה עם עורכי דין, אבל אנחנו לא מבינים למה אנחנו צריכים לשלם לעורכי דין כאשר עמידר עצמו הוא שנתן את הדירות, ואם החליטו להרוס אותם – תנו לאנשים משהו כתחלופה, לא יכול להיות מצב שאנשים יישארו בחוץ."

דיירי דיור ציבורי מוכרים כמי שלא מסוגלים לרכוש או לשכור קורת גג לגמרי בכוחות עצמם בשל מצוקה כלכלית. תוספת עלות כזו של עלות עבור המצרך הבסיסי – קורת גג, עשויה לדחוק אותם מביתם וסביבתם. מלבד הנישול של זכאי הדיור הציבורי בפועל מביתם, עולה הסכנה שיקומו בפאתי הערים שכונות-סלאמס, של אנשים שנדחקו מדירותיהם בשל העלויות שנוספו בעקבות התחדשות עירונית.

בדיונים בוועדת הכנסת להתחדשות עירונית עלו מספר פעמים הבטחות לפיהן דיירי דיור ציבורי לא ישאו בעלויות נוספות בשל מיזמי התחדשות עירונית ("פינוי-בינוי", תמ"א). עם זאת, חוק הרשות להתחדשות עירונית, שעבר ב-2016, נוסח כך שיש בו פתח להשתת עלויות נוספות על דיירי דיור ציבורי, והחשש ממהלך כזה מתממש כעת בחיפה.

העניין הוא שהאנשים לא מבינים כלום בנוגע למה שקורה" סיפרה נטליה, אחת התושבות שדירתה מועדת לפינוי והיא עצמה נכנסה לדירה לפני שנתיים עם בעלה, ל'דבר ראשון'. "אין שום הסכמות מתי אנחנו צריכים לצאת מהדירות כי לא ברור אם מתכוונים להזיז אותנו ולאן להזיז אותנו, כמה המדינה מתכוונת להוסיף כסף בשביל השכירות החדשה שלנו, אנחנו לא יודעים כלום. דירות עמידר חדשות אין, לכן אנחנו לא יודעים אם יתנו לנו דירה שלמה או שילחקו דירה לשני חלקים ויתנו חלק. בכל מקרה אנחנו לא יודעים כלום, לא על מתי, איך ומה יהיה בכלל".

האבסורד של משרד השיכון

לדברי עו"ד בקי כהן קשת, "זהו תקדים מסוכן של עקיפה של לשון החוק ואי שמירה על זכויות דיירי הדיור הציבורי. עמידר/משרד השיכון היו חייבים לדאוג לבנייה של דירות קטנות במתחם ואם לא הצליחו עליהם לקבוע נשיאה בעלויות נוספות עד לגודל דירה שמתאים לסטנדרט הבנייה בישראל של 2018".

ארגון רבנים למען זכויות אדם שלח מכתב בעניין זה אל שר השיכון בדרישה ברורה: לדאוג כי יכללו בהליכי התכנון בנייה של דירות קטנות לטובת דיירי הדיור הציבורי במתחם, או לקבוע גודל דירה העומד בממוצע של דירות במתחמי התחדשות עירונית כבסיס לפטור מעלויות נוספות. עו"ד בקי כהן קשת: "המצב הוא אבסורד: משרד השיכון אומר שיותר מ-75 מטר זו דירה גדולה מידי לדיירי דיור ציבורי (ולכן ישולמו עליה עלויות נוספות) ובו בזמן וועדת התכנון אישרה דירות בגודל מינמלי של 83 מ"ר במתחם נווה דוד. אחד מהשניים: או שמשרד השיכון והאוצר יפעלו על מנת להבטיח היצע של דירות  עד 75 מ"ר בכל פרויקט או שמשרד השיכון לא ידרוש תוספת תשלום על הגודל דירות המינימאלי במתחם".

תגובת משרד הבינוי והשיכון: "משרד הבינוי והשיכון פועל לטובת דיירי הדיור הציבורי גם בתהליכי התחדשות עירונית. המשרד ייצר מנגנון מסודר שמטרתו להקטין את הנטל הכלכלי אשר מוטל על משפחה בעקבות הליך של פינוי בינוי וקבלת דירה גדולה יותר, לפיו המשרד מסבסד כלל או חלק מההפרשים הנובעים משכר דירה וועד בית. זאת בהתאם למספר הנפשות המתגוררות בדירה.

משרד הבינוי והשיכון ער למצבים בהם לעיתים אילוצים תכנוניים מכתיבים תנאים לפיהם הדירה אליה משפחה חוזרת גדולה יותר ונגזרות  מכך עלויות תחזוקה נוספות וועד בית. כאמור, המשרד מסבסד חלק מההפרשים או כולם בהתאם לנתוני הדיירים.

כדי לבדוק את עומק הסבסוד, התבקשה עמידר להעביר את הפרטים למשרד לבחינת סיוע למשפחות. נציין כי במקרה זה בו מיעוט דירות דיור ציבורי בבניין, יכולתה של עמידר להכתיב את גודל הדירות החדשות מוגבלת,  ככל מיעוט בבניין. קל וחומר שהרשות היא  זו שמגדירה את הדרישות התכנוניות. עם קבלת הפרטים נוכל לבדוק פרטנית על דירות האלה ולתת מענה."