כרבע מהתלמידים העולים לכיתה א' נמצאים במצב של אי ביטחון תזונתי, כך מעריך ארגון לתת על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמוסד לביטוח לאומי. עוד מעריך הארגון כי מעל חצי מיליון תלמידים עניים, מתוך סך כולל של כ-1.7 מיליון,  תלמידים, ילמדו במערכת החינוך בשנת הלימודים הקרובה ולא יקבלו את התמיכה הבסיסית הנדרשת כדי למצות את הפוטנציאל האישי שלהם.

להערכת הארגון, 239,628 ילמדו במערכת החינוך כאשר הם מצויים במצב של אי ביטחון תזונתי חמור. מתוך 161,854 תלמידים שיעלו לכיתה א', כרבע (41,272) יימצאו במצב של אי ביטחון תזונתי ו- 22,821 באי ביטחון תזונתי חמור.

אי ביטחון תזונתי, הסממן החמור ביותר של עוני, מתבטא בהיעדר יכולת כלכלית ונגישות סדירה לתזונה בסיסית הנדרשת לקיום מאוזן ותקין. ביטחון תזונתי מוגדר כמצב בו לכל בני האדם, יש כל העת, נגישות סדירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, המתאים להעדפותיהם וצורכיהם התזונתיים, ומאפשר להם קיום חיים פעילים ובריאים.

ישנה קורלציה גבוהה מאוד בין נתוני העוני לבין נתוני אי הביטחון התזונתי, אולם בקרב משפחות חד הוריות ומשפחות המקבלות קצבת נכות, שיעורי אי הביטחון התזונתי גבוהים בהרבה משיעורי העוני.

במסגרת מחקר שנערך בקרב נתמכי הסיוע של ארגון לתת עולה תמונה של אי שוויון הזדמנויות בחינוך אותו חווים הילדים במשפחות עניות, הנתמכות על ידי עמותות הסיוע. על פי ממצאי המחקר, 49% מנתמכי הסיוע לא סיימו תיכון; 72% מנתמכי הסיוע מעריכים שלא תהיה להם אפשרות לרכוש את כל הציוד הבסיסי וספרי הלימוד לבית הספר עבור ילדיהם לקראת שנת הלימודים הקרובה; 81% מנתמכי הסיוע מעריכים כי לא יוכלו לעמוד בכל התשלומים הנלווים לבית הספר לקראת שנת הלימודים הקרובה; 57% מנתמכי הסיוע מעידים כי אחד או יותר מילדיהם לא השתתף בפעילות חברתית מטעם בית הספר כמו מסיבה, טיול או הופעה עקב מצבם הכלכלי; ו-31% מנתמכי הסיוע מעידים כי אחד או יותר מילדיהם עבדו בשנה האחרונה עקב המצב הכלכלי של המשפחה.

הסקר נערך בקרב אלף נזקקים המקבלים סיוע מעמותות המזון השותפות של ארגון לתת, נערך במילוי עצמי על ידי המרואיינים ובמקרה הצורך באמצעות עזרה של נציג העמותה. הנתונים נאספו במהלך החודשים יוני-יולי 2018.

בארגון לתת טוענים כי מערכת החינוך בישראל לא ממלאת את תפקידה בהענקת שוויון הזדמנויות, ולמעשה, מנציחה את הפערים בין מרכז ופריפריה וגוזרת על ילדים עניים להמשיך לחיות במצוקה גם כבגירים, לאור החסמים הגבוהים ליציאה מעוני.

על פי הארגון, במצב בו הילדים העניים אינם זוכים לקבל את הכלים והמיומנויות המתאימים למיצוי הכישרון והפוטנציאל האישי, מצטמצם הסיכוי שלהם לרכוש השכלה גבוהה ומקצוע, וכך, אי השוויון בחינוך מתורגם לאי שוויון בתעסוקה ולפערים שהולכים ומתעצמים. משפחות החיות בעוני נאלצות מדי יום לבצע מגוון גדול של ויתורים כואבים בחיי משפחתם. כחלק ממציאות זו, הן נאלצות לבצע גם ויתורים שונים בתחום חינוך ילדיהן, דבר המשפיע על עתידם, ועלול להנציח את מצבם.

מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב, אמר כי "מערכת החינוך צריכה לשמש כלי לצמצום פערים וכיום היא רק מרחיבה אותם. ילד, שלא מקבל את התמיכה ותנאים הבסיסיים הדרושים להתפתחות, לא יוכל למצות את הפוטנציאל האישי הגלום בו ויגדל להיות גם הורה עני. תקצוב דיפרנציאלי והשקעת משאבים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, כחלק מתפיסה של שינוי סדר עדיפויות לאומי, יוכלו להוות מנוף לחילוץ מעוני, ובמקום לשעתק את המצוקה וליצור דורות חדשים של עניים, לתת תקווה ולסלול את העתיד לילדי ישראל".