מובילת המאבק נגד הדרת נשים במעיינות באזור ירושלים טוענת כי הפסיקה את המחאה מחשש לאלימות נגד המשתתפים בה. בפוסט שפרסמה ביום שני בפייסבוק, טענה אליאנה ברבל כי מובילי התקיפות במעיינות הן ראשי משפחות פשע, ואף על שהמשטרה מודעת לכך היא לא מטפלת במצב.

בחודשים האחרונים אירעה שורת מקרים של הדרת והטרדת נשים במעיינות הסובבים את ירושלים. התנכלויות אלו, הובילו לצמיחתו של מאבק אותו ניהלו נשים ירושלמיות, שמטרתו לאפשר לכל אישה להתרחץ במעיינות ללא חשש. במשך מספר ימי שישי הגיעו משלחות של נשים וגברים למעיין, במטרה לאפשר רחצה בטוחה בו.

לפני מספר שבועות, התקיימה "שיחת גישור" בתחנת משטרת מוריה בירושלים, בסופה הסכימו ברבל ושרון כלימי, אחד ממתנגדי הכניסה של נשים למעיין, אם פסיק את המחאה, כלימי יוודא שלא מתנכלים לנשים המגיעות למעיין. לאחר שפרסמה ברבל את קיומה של הפגישה וההסכמות שהושגו בה, נשים רבות שלקחו חלק במאבק ביקרו את ההסכמות.

ביום שישי האחרון, אחרי הפסקת המחאות, הגיעו לרחוץ בעין איתמר זוג נשוי, כמו גם אב ושלושת ילדיו הקטנים. הרוחצים במעיין הטרידו את האישה ואת הילדים, קראו לעברם קריאות גנאי, והתפשטו אל מול הילדים והאישה. זאת בניגוד להסכמות שהושגו.

לאחר פרסום ההטרדות, חשפה  ברבל בקבוצת הפייסבוק המובילה את המאבק במעיינות, פרטים חדשים על אותה שיחת גישור. "מה שמתבקש הוא שנחזור להוביל מחאה נכון? אבל לא נעשה את זה, והסיבה מבאסת ומפחידה יותר משחשבתם" כתבה, "את מה שקרה בשיחת הגישור שמרתי לעצמי מתוך אמונה שהסכם הפשרה יחזיק. אך במצב העניינים, אספר מה קרה שם. לאט לאט נודע לי, שחלק מהטובלים הקבועים במעיין הם עבריינים של ממש ואפילו ראשי משפחות פשע. בשיחת הפשרה עצמה, שנערכה בתחנת משטרת מוריה בנוכחות מפקד התחנה, הבהיר שרון שאם היינו ממשיכים במחאה, זה היה מגיע לפיצוץ תוך שבוע שבועיים, וש'השם שלי נמצא בפה' של כל אותם עבריינים שמגיעים לשם. אני באותו רגע אמרתי שזה איום, שרון אמר שהוא לא מאיים אלא רק מספר מה המצב, ובמקום שהמשטרה תחקור מה זה אומר (דבר שאולי קרה, אך איך נאמר זאת, מסופקני), היא פשוט הסבירה לו שהצורה שבה הוא מדבר מאיימת ושיפסיק".

עוד הוסיפה כי "לא סתם המשטרה הביאה אותו לשיחת גישור. המשטרה מכירה בכוח שלו על המקום הזה, ובשליטה שלו. המשטרה מכירה ויודעת היטב מי הם האנשים שמגיעים למעיין וזו בדיוק הסיבה שהם באו לאבטח אותנו מידי שישי. ועדיין – הם בוחרים שלא לטפל במצב ולהיכנע".

ברבל האשימה את המשטרה בחוסר טיפול מספק בסוגייה. "כשראיתי את הסרטון הזה, התעצבתי, כעסתי, הרגשתי טיפשה ותמימה. ולמרות כל אלה, החלטתי שאין לי את הזכות לסכן אף אחד בשם מאבק. לא ראוי שאקרא לנשים ולאנשים להגיע בשם איזה אידיאל בלי שידעו שאולי יש סכנה אמיתית. ואני לא רוצה גם לסכן את עצמי. מאבקים וערכים זה חשוב, אבל הביטחון האישי חשוב יותר. וכשהמשטרה יודעת בדיוק מה קורה אבל עוצמת עיניים, זה מרפה את ידיי".

תגובת משטרת ישראל לשאלות דבר ראשון על האופן בו בכוונתה להתמודד עם ההטרדות החוזרות במעיין, לא התקבלה נכון לשעה זאת.