"צה"ל יוסיף לפעול במלוא הנחישות ובמלוא העוצמה נגד ניסיונותיה של איראן להציב כוחות ומערכות נשק מתקדמות בסוריה, ושום הסכם בין סוריה ואיראן לא ירתיע אותנו, וגם שום איום לא ירתיע אותנו. מי שמאיים עלינו בכלייה, מעמיד עצמו בסכנה דומה, ובכל מקרה הוא לא ישיג את מטרתו", כך אמר אמש (רביעי) ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס לקריאת הקריה למחקר גרעיני נגב (קמ"ג) על שם שמעון פרס ז"ל.

עוד אמר נתניהו כי "במישור המדיני, אנחנו נמשיך להפעיל לחצים נגד המשטר המסוכן והקיצוני באיראן. רק אתמול ראינו את פירות הלחץ הזה בדבריו של נשיא איראן, שאמר שרבים בעם האיראני איבדו אמון בעתידה ובעוצמתה של איראן בגלל הסנקציות הכלכליות המתחדשות". והוסיף: "אויבינו יודעים היטב מה ישראל מסוגלת לעשות, הם מכירים את המדיניות שלנו. מי שמנסה לפגוע בנו – אנו פוגעים בו. אינני מפריח סיסמאות באוויר. אני מתאר מדיניות עקבית, ברורה ונחושה. זו המדיניות שלנו. היא מגובה בהיערכות מתאימה, בהצטיידות, במוכנות, ובשעת הצורך בפקודות מתאימות".

שר החוץ האירני מוחמד ג'וואד זריף מיהר לתקוף את נתניהו. "איראן, מדינה בלי נשק גרעיני, מאוימת בהשמדה על ידי מחרחר מלחמה שעומד ליד מפעל של ממש לייצור נשק גרעיני" צייץ ג'אווד, "זה כבר יותר מחוסר בושה".

Iran, a country without nuclear weapons, is threatened with atomic annihilation by a warmonger standing next to an actual nuclear weapons factory. Beyond shameless in the gall. pic.twitter.com/MBoFac8Bvv

— Javad Zarif (@JZarif) August 29, 2018

ראש הממשלה התייחס גם לתהליכים האזוריים בשנים האחרונות היוצרות שותפות אינטרסים בין מדינת ישראל למדינות ערביות עימן לישראל אין יחסים רשמיים. חרף העובדה שבין ישראל למדינות אלה אין הסכמים פומביים ורשמיים, התייחס לכך נתניהו כאל תהליך של נורמליזציה. "התהליך הזה, של נורמליזציה של מדינות מרכזיות בעולם הערבי עם מדינת ישראל החזקה, מתרחש לנגד עינינו בממדים שאי אפשר היה לדמיין אותם לפני שנים אחדות" טען, "תהליך שטומן בחובו תקווה, בסופו של דבר, להשלמת מעגל השלום. אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שנשארו אויבים רבים, במרחב הזה ומעבר לו".

הטקס בדימונה התקיים אתמול במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, שר האנרגיה יובל שטייניץ, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית זאב שניר, מנהל הקמ"ג גיל דגן, בני משפחת פרס: ילדיו, חמי פרס, פרופ' ציקי (צביה) ולדן ויוני פרס ובני משפחותיהם, ראש עיריית דימונה בני ביטון ואורחים נוספים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס קריאת קרית המחקר הגרעיני בדימונה על שם שמעון פרס
(צילום: קובי גידעון/לע"מ)

בהודעת לשכת ראש הממשלה נמסר כי ההחלטה על קריאת הקריה למחקר גרעיני נגב על שם נשיא המדינה התשיעי התקבלה על ידי ראש הממשלה לאור תפקיד המפתח שמילא מר פרס ז"ל בהקמתה "וכאות הוקרה של מדינת ישראל על תרומתו הייחודית, המשמעותית והחיונית לקידום מדעי הגרעין במדינת ישראל ולביצור ביטחונה". באירוע הוסר הלוט מעל שלט הנצחה שנקבע בכניסה לקריה למחקר גרעיני נגב בו מצוטט דברי פרס ז"ל לפיהם "אנשים שאין להם פנטזיה לא עושים דברים פנטסטיים".

הקמ"ג או בשמו האחר הכור הגרעיני בדימונה הוא מתקן בו מתבצעת עבודת חקר באנרגיה גרעיני ומלבד זאת, על פי פרסומים זרים, ישראל גם מפתחת ומייצרת נשק גרעיני. בנאומו הודה נתניהו וברך את עובדות ועובדי הקמ"ג, "שמגשימים יום יום בעבודתכם המסורה והעלומה את החזון של ביטחון ישראל, שהוא חזונו של שמעון פרס זכרונו לברכה".

"שמעון פעל מתוך ראיית הנולד, בתושייה, בתעוזה. לימים הוא אמר, תקשיבו: 'דימונה אפשרה לי לקיים את השבועה שנשבעתי בצעירותי לסבי – להבטיח את קיומנו  כעם עולם'", אמר ראש הממשלה, והוסיף באופן מרומז ההולם את מדיניות העמימות הגרעינית של מדינת ישראל, "שמעון חתר לשלום, אבל הוא ידע ששלום אמת יכול להיות מושג רק אם ידנו תאחז בחוזקה בנשק המגן. במזרח התיכון, ובחלקים רבים של העולם, יש אמת פשוטה: אין מקום לחלשים. החלשים קורסים, נטבחים, נמחקים מן ההיסטוריה, והחזקים, לטוב או לרע, הם אלה ששורדים. את החזקים מכבדים, עם החזקים כורתים בריתות, ובסופו של דבר עם החזקים עושים שלום".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס קריאת קרית המחקר הגרעיני בדימונה על שם שמעון פרס
(צילום: קובי גידעון/לע"מ)

חמי פרס הודה  לנתניהו על ההחלטה לקרוא לקמ"ג על שם אביו והוסיף כי, "זהו צדק היסטורי, זה המפעל הביטחוני הגדול ביותר שאבי היה גאה בו כל כך ,זה המקום שנותן לנו להתקיים כעם וכמדינה ומוביל אותנו לעתיד. מכאן מדימונה אני רוצה לשלוח מסר לילדים שלנו שהמקום הזה משקף יותר מכל את העבודה שאין מקום לחלומות קטנים, צריך להעיז, להאמין, לפעול, לשרת דבר גדול גם כשכולם מתנגדים מבית ומחוץ. אבא אמר בכל הזדמנות  שדימונה אפשרה את הצעד הראשון לשלום".

פרופסור צביה ולדן אמרה כי "ביום שישי הקרוב, נציין שנתיים למותו של אבינו והנה המקום הזה הולך להיקרא על שמו. הכור הזה מבוסס בראש ובראשונה על ידע, על חדשנות, על חשיבה נועזת ועל דבקות במטרה. עבור אבינו הוא היה כמו ילד יקר. אין שם ראוי יותר למקום הזה מאשר שיקרא על שמו של שמעון פרס שברוחו הצליח להציע לנו חלופה לחייל ולכוח. כשהייתי ילדה הכור היה המתחרה המרכזי שלי על הזמן של אבא שלי ביקשתי מאבא כילדה שייקח אותי איתו לעבודה שלו, לצערי הוא לא יכול היה לקחת אותי לעבודה שלו אבל הנה היום, בפעם הראשונה אני בעבודה של אבא כאן בדימונה. בכור נצרפה הערבות לביטחוננו, הגרעין שיבטיח את הפריחה שלנו והבטחת קיומה של מדינת ישראל".