השבוע לפני 52 שנה הוצא להורג אחד ההוגים המשפיעים שקמו באסלאם של המאה ה-20. כתביו היו לאבן יסוד בעיני אִסְלַאמִיסטיים רבים עד ימינו. סַיְד קֻטְבּ, בן למשפחה דתית מוסלמית, נולד במצרים והחל את דרכו כסופר ואיש חינוך בעל השקפה ליברלית בתקופה בין מלחמות העולם. הוא דיבר נגד הפערים החברתיים והשחיתות במשטר הישן, בתקופת המלך, לפני "מהפכת הקצינים החופשיים" של 1952.

במהלך שליחותו בארצות הברית כמפקח, נחשף קֻטְבּ לתרבות המערבית, כשמטרתו היתה להתרשם וללמוד משיטות הלימוד המערביות ולהתרשם מהטכנולוגיה שלה, אך לעומת אחרים שהוקסמו ממנה, קֻטְבּ הזדעזע ואף נגעל מהמתירנות המינית שם. הוא ראה את התרבות המערבית כחברה ללא ערכים וכשהם משועבדים לכסף ורכוש. דווקא בארצות הברית חזר סַיְד קֻטְבּ להתפלל באדיקות ובקביעות. עם שובו למצרים, הצטרף לאחים המוסלמים, אירוע שהגדיר כ"לידה מחדש". תוך מספר חודשים היה לאחד האידיאולוגיים המובילים של התנועה.

הגורם המרכזי לתהליך ההקצנה שעבר על קֻטְבּ היה היחס הקשה שנקט גַמָאל עַבְּד אלנַאצֶר, נשיא מצרים, כלפי "האחים המוסלמים". כחלק מביסוס שלטונו עצר אלנַאצֶר מאות ואלפי פעילים של התנועה הדתית שעברו עינויים ואף הוציא את בכיריו להורג. קֻטְבּ שוחרר במהלך 1966, אך נעצר מחדש תוך חודשים בלבד והוצא להורג בסוף באוגוסט באותה שנה.

בעיניו הבסיס להגדרת האומה המוסלמית אינו שטח פיזי, עבר משותף או קרבה משפחתית, אלא החיים על פי האסלאם. מדובר בקונטרה לרעיונות הלאומיות והפאן-ערביות החילוניים. קֻטְבּ לקח את מושג ה'גַ'אהִלִיַה' שמתייחס באופן שלילי לתקופה שקדמה לאסלאם, בה הערבים לא ידעו את האל והיו שקועים במלחמה בין-שבטית. קֻטְבּ סבר כי גַ'אהִלִיַה לא היתה ונעלמה, אלא מדובר על מציאות שחוזרת כל פעם כשהחברה המוסלמית סוטה מדרך הישר.

למה העולם הנוכחי נמצא בגַ'אהִלִיַה?

כי החברה המוסלמית לקחה לעצמה תרבות וחוקים מערביים, במקום השריעה, ההלכה המוסלמית – הוכחה לבחירתן בדרך הכפירה.

קֻטְבּ חילק את העולם בין ממלכת האל לממלכת בני האדם. כלומר בין המכירים בריבונות האל ומצייתים לשריעה, ובין החברה הגַ'אהִלִית בה האדם הוא שקובע את הערכים והחוקים בלי להתייחס לאל.

קֻטְבּ סבר שיש לשלוח "כוח חלוץ" שיגור כגרעין דתי, שיקים קהילה בתוך אזורים חלשים מבחינת אמונה. הרצון הוא שהאמונה תעורר גם פעילויות פוליטיות. כאשר קהילה זו תצליח להתגבש ולפעול היא תארגן את חיי החברה המוסלמית על בסיס השריעה. הוא ציין כי אי אפשר להישאר ניטרלי במאבק זה – בין חברה זו לחברה הג'אהלית, מאבק זה יוכרע בסופו של דבר ביום הדין בלבד.

הדרך העיקרית לפתרון הבעיה הוא הגִ'הַאד, בפירושו המילולי – מאמץ. הוא הכריז על החברה הערבית-החילונית ככופרת, התיר הרג מוסלמים (אמירה קיצונית אפילו בתנועת האחים המוסלמים) במטרה להקים ממשל אִסְלַאמִי במדינות האסלאם ואף קרא למאבק נגד מדינות לא מוסלמיות, למען הקמתה מחדש של הח'ליפות בעולם כולו. קֻטְבּ חילק את העבודה לשניים – הבשלה רוחנית פנימית ויציאה נגד החברה הכופרת.

בתקופת עַבְּד אלנַאצֶר, שיטת ההטפה לא התאפשרה בשל היד הקשה בה נקט הנשיא. בשל כך כתבי קֻטְבּ הפכו לקריאה להילחם בגַ'אהִלִיַה החדשה, משטרו של עַבְּד אלנַאצֶר. מתוך כך יצר תוכנית פעולה לצורך השבת האסלאם והשריעה לחיי המוסלמי. כתביו לא רק קראו תיגר על המשטר, אלא גם על הדרך הדתית המוכרת עד אז. חכמי הדת גינו אותו על סטייתו מגישת ה'טַאעָה', האיסור להכריז על שליט ככופר גם אם הוא חוטא ועושק, זאת כדי למנוע פִתְנַה, מלחמת אחים.

ברגע שנתלה והפך לשהיד, זכו ספריו של קֻטְבּ לתפוצה רחבה יותר, גברה ההתעניינות בקרב העולם המוסלמי בו ובתורתו, והוא זכה למעמד של אחד מגדולי המחדשים באסלאם בשנים האחרונות. סוכן ההפצה של תורתו היה אחיו, מֻחַמַּד קֻטְבּ, והוא מהווה אחד מעמודי התווך המרכזיים של השרשת כתביו. מֻחַמַּד ברח ממצרים בשנות ה-50 וקיבל מקלט כמרצה בסעודיה, ואחד מתלמידיו הבולטים הוא אַיְמַן אלטַ'וַאהִרִי, כיום מנהיג אלקָאעִדַה.

לאחר מותו של קטב נותרה השאלה האם יש להיאבק במנהיג הכופר ומשטרו או גם בחברה כולה, שהתדרדרה ערכית ודתית? תורתו זכתה להכרה והערצה רבה ובשנות ה-70 הקימו יוצאי האחים המוסלמים, שאימצו את תורתו את הזרם הקֻטְבּיסטי, שבמסגרתו קמו ארגונים כמו "אלגִ'הַאד" ו"אלתַכְּפִיר וַאלהִגְ'רַה". כך יצא שאידיאולוגיה קיצונית פוֹנְדָּמֶנְטָליסטית, שברקע מצב כלכלי חברתי קשה, קיבלה תרגום לאלימות ולטרור. למעשה עד היום מתחלקים פעילי "האחים המוסלמים" בין מחנה חסן אלבנא (המרכזי יותר) ובין מחנה קֻטְבּ.

אחד הנימוקים שבהם השתמשו רוצחי סאדאת בשנת 1981 כהצדקה לרצח, היה ציטוט מתוך אחד מכתביו של קֻטְבּ. אַיְמַן אלטַ'וַאהִרִי, מנהיג אלקָאעִדַה כיום, מאשר בזיכרונותיו את ההשפעה הרבה של קֻטְבּ על ארגון אלקָאעִדַה ועל תנועות קיצוניות אִסְלַאמִיות. אלטַ'וַאהִרִי מציין כי קריאתו של קֻטְבּ לנאמנות לייחוד האל ולהכרה בריבונותו הבלעדית, הייתה הניצוץ אשר הצית את המהפכה האִסְלַאמִית נגד אויבי האסלאם מבית ומחוץ.

כותרת הקריקטורה של מיכאיל צ'יפטצ'י הטורקי, ביום פטירתו ה-52 זוכרים את סיד קֻטְבּ'. ומוסיף ציטוט של דברי קֻטְבּ. ״הם רוצים אסלאם אמריקאי. הם רוצים לראות פתוות (פסקי הלכה) שמנוגדות לאסלאם. והם רוצים אסלאם שלא מתערב לחיים כלכליים מדיניים וחברתיים". 52 שנים למותו הוא נשאר רלוונטי. רוצחי סאדאת, אלקָאעִדַה, דאע"ש וקבוצות נוספות – כולם היו בניו.

תודה לחי איתן כהן ינרוג'ק על הסיוע בתרגום מטורקית.


נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים ובליווי קריקטורות עדכניות מהעולם הערבי תחת הכותרת "חלון למזרח התיכון המתחדש". אפשר לעקוב אחריו בטלגרם, בפייסבוק או באינסטגרם.