מה הייתם עושים אם הייתם מוצאים אבן מעניינת בעת טיול בנחל, ולאחר שנתיים מגלים שהיא בכלל פסל נדיר שגילו מוערך ב-11,500 שנים? איתמר ברנע בן ה-10 מקיבוץ מלכיה שבצפון גילה אזרחות טובה והעביר את הפסלון הנדיר לידי אוצרות המדינה, וזכה לתעודה על אזרחות טובה.

הפסלון שנמצא (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

איתמר מצא את האבן באזור שבין תל קדש לנחל דישון, הניח אותה בקופסה ושכח ממנו. לפני כחודש, בעת שאימו של איתמר, רעות, ערכה סדר בבית, היא זיהתה את החפץ המעניין והציגה אותו לארכיאולוגית ד"ר רנטה רוזנטל-הגינבוטום. זו, העבירה את הממצא לזיהוי ברשות העתיקות.

לדברי ד"ר יניר מילבסקי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, "הופתענו כשהוצגה לנו צלמית נדירה, מעין פסלון -ככל הנראה השלישי מסוגו המוכר בארץ, ובן כ-11,500 שנה. הפסלון, שבמבט ראשון קשה להבחין שטופל בידי אדם, עשוי על חלוק נחל ומידותיו 37 X 25 X 23  מילימטרים. הוא מייצג דמות של אישה בהריון, ונעשה באמצעות שפשוף וחריטות על שטח חלוק הנחל. הראש המעוגל נבדל מהגוף על ידי חריטה, וגם ציון הרגליים נעשה על ידי חריטות. שתי צלמיות דומות (אך לא זהות לגמרי) נמצאו באתרי נחל אורן שבכרמל וסלביה שבבקעת הירדן. אתרים אלה מתוארכים לתחילת התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית – כ- 11,000 שנה לפני זמננו".

איתמר ברנע מקבל תעודת אזרחות טובה מד"ר צבי גרינהוט ברשות העתיקות. (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

לדברי מילבסקי, "לצערנו אנחנו לא יודעים מה ההקשר הארכיאולוגי של הצלמית שנמצאה בגליל העליון, אבל לפי המחקר, צלמיות אלו היו סמל לפיריון אנושי, ויש חוקרים שרואים בהן את "האלה האם". יתכן שהפסלון שימשו כקמע. מדובר בתקופה שבמהלכה במזרח הקרוב ובדרום הלבנט בני אדם עברו ליישובי קבע, עסקו בחקלאות והתחילו לביית בעלי חיים. בתקופה זו, נושא הפוריות בחברה האנושית היה חשוב מאוד".

מילבסקי מוסיף, ש"משפחת ברנע והילד איתמר הפגינו אזרחות טובה במסירת הצלמית לאוצרות המדינה. נראה שלאיתמר יש עתיד מבטיח בחקר הטבע וההיסטוריה של התרבויות הקדומות בארץ ובאזור". מילבסקי ביקש להזכיר לציבור, ש"ברגע שנמצא ממצא במהלך טיול, חשוב לדווח לרשות העתיקות ממקום המציאה עצמו, וזאת על מנת שהארכיאולוגים יוכלו להפיק את מירב המידע מהשטח בעת הגילוי."