בזמן האחרון החליטה ממשלת הרפובליקה של סיישל שהיא צריכה להוות דוגמא לאוכלוסיית המדינה במאמציה להיפטר משימוש במוצרי פלסטיק חד-פעמיים כדוגמת כוסות וצלחות מפלסטיק. למרות שבינואר 2017, אסרה הממשלה על ייבוא צלחות, כוסות וסכו"ם חד פעמיים מפלסטיק ומוקדם יותר השנה היא גם הטילה איסור על ייבוא של קשיות מפלסטיק, היא לא הצליחה להפחית את רמת השימוש במוצרים אלה במדינה. לכן, במסגרת האמצעים החדשים בהם נוקט המשרד לאיכות הסביבה במדינה, הוא גם פרסם המלצות לפיהן על כל משרדי הממשלה להפסיק להשתמש במוצרי פלסטיק במסגרת הפעילויות שלהם. ואכן, הממשלה משתפת פעולה עם מדיניות זו ובכל ישיבות הממשלה נעשה כעת שימוש בכוסות מזכוכית במקום בכוסות מפלסטיק.
ממשלת סיישל מהווה מופת לא רק לאזרחיה אלא גם לעולם כולו במדיניותה הסביבתית. כך למשל, בפברואר 2018 הודיעה ממשלת סיישל על הקמת שני פארקים ימיים ענקיים במסגרת מיזם ראשון מסוגו בעולם שמטרתו לשמור על הסביבה הימית בתמורה לכך שארגון Nature Conservancy יקנה 22 מיליון דולר מחובה החיצוני, אותו היא חייבת לבריטניה, בלגיה, גרמניה ואיטליה ושעומד על 406 מיליון דולר. חובות כבדים אלו הם תוצאה של המשבר הכלכלי בשנת 2008. ממשלת סיישל נענתה בחיוב למיזם זה לאחר שחיפשה פיתרון לשילוב של כלכלה המבוססת על תיירות ודייג מצד אחד ושמירה על הסביבה מצד שני. במסגרת מיזם זה ייעדה ממשלת הרפובליקה של סיישל 210,000 ק"מ משטח המים הכלכליים שלה, המכסה כ-1.2 מיליון קמ"ר, להגנה מפני דייג מסחרי, חיפושי נפט ופיתוח.
ואמנם, אחד מהפארקים הימיים מקיף את ארכיפלג אלדברה, המתמודד מול איי הגלאפגוס שבאוקיינוס השקט בחשיבותו האקולוגית ושבו נמצא המגוון הביולוגי העשיר ביותר ברפובליקה של סיישל. במימי הארכיפלג נמצאים דולפינים, manta rays (דג גדול בעל סנפירים דמויי כנפיים ממחלקת דגי הסחוס), לוויתנים גיבנים, כרישים, צבים ירוקים כמו גם פרות ים, שהן מין הנמצא בסכנת ההכחדה הגדולה ביותר באוקיינוס ההודי. ביבשה נמצאים צבים ענקיים נדירים.
חשוב לציין כי הרפובליקה של סיישל היא מדינה באוקיינוס ההודי הממוקמת כ-1,600 ק"מ מזרחית לאפריקה ומורכבת מ-115 איים. איים אלו היו מבודדים עד לפני כשלוש מאות שנה ולכן, זהו ביתם של מיני בעלי חיים וצמחים הנמצאים רק שם. מבין האיים הללו רק 33 מיושבים. אוכלוסיית האי מונה קצת פחות מ-100 אלף איש שרובם יושבים באי הראשי מאהה, בו גם ממוקמת הבירה ויקטוריה. דבר ייחודי נוסף בסיישל הוא ששתי שמורות טבע הוכרזו בתחילת שנות ה-80 כעל אתרי מורשת עולמית. הראשונה היא אטול אלדברה, אטול האלמוגים השני בגודלו בעולם מעל פני הים ושבו חיה אוכלוסיית צבי הענק הגדולה ביותר בעולם המונה 152,000 צבים. השני הוא שמורת הטבע ואלה דה מה במרכז האי פרלין שבו נמצאים כ-6,000 עצי קוקוס הים הגדלים רק בסיישל כמו גם צמחים ובעלי חיים נוספים היחודיים למדינה.
הרפובליקה של סיישל היא בין המדינות המובילות בעולם בהגנה על מינים בסכנת הכחדה ולשם כך הקצתה ממשלתה 42% משטחה, שגם כך רובו אינו מיושב, לשימור הטבע והכריזה על האיים הללו כעל שמורות טבע. כיום, הרפובליקה של סיישל ידועה כסיפור הצלחה בשמירה על הצומח והחי שבה, שרובו אנדמי, קרי ייחודי למקום. דוגמאות טובות לכך הן איסור על שימוש בדינמיט לשם דייג כבר בשנות הששים של המאה הקודמת והכרזה על התוכי השחור הנדיר, הציפור הלאומית של המדינה, כעל בעל חיים מוגן.
באופן זה הופכת השמירה על הסביבה לערך תרבותי ולאומי ברפובליקה של סיישל. עדות לכך ניתן למצוא אפילו בהמנון של המדינה שאומץ באופן רשמי רק בשנת 1995. בחלקו נכתב כך:
"נשמור את יפי מדינתנו
את עושר האוקיינוסים שלנו
מורשת יקרה מאד
למען אושרם של ילדינו"
יש לקוות כי מדינות אחרות ילכו בדרכה של סיישל ואף אם לא ימירו חלק מחובן החיצוני בביצוע מדיניות שמטרתה שמירה על הסביבה היבשתית או הימית יהיו לפחות בעלות מודעות סביבתית מפותחת מספיק כדי לשלב את האינטרסים הכלכליים שלהן יחד עם שמירת הטבע כפי שעושה בהצלחה הרפובליקה של סיישל.
