כששרון אבל באה לרשום את שני ילדיה לקייטנת הקיץ, הציעו לה לפרוס את העלות – 3,000 ש"ח – לשמונה תשלומים שווים באשראי. אך שרון, מפרנסת יחידה, אינה מחזיקה כרטיס אשראי, ולכן היא 'זכתה' לחלופה הרבה פחות מאפשרת: פריסה לארבעה תשלומים בלבד. על שירותים אחרים, כגון טלפון סלולרי, היא נאלצת לשלם סכומים גבוהים יותר, והטבות שעבור מרבית הישראלים נראות בסיסיות, כגון הזמנת חדר במלון, נמנעות ממנה לחלוטין.
שרון לא לבד. מעל מיליון ישראלים אינם מחזיקים בכרטיס אשראי – רובם מנועים מלעשות זאת על ידי הבנקים, ומיעוטם, כמו שרון, בוחרים שלא להשתמש בכרטיס. הם סובלים מאפליה שקופה, יום-יומית, ופעמים רבות בלתי מוצדקת – בנגישות למציאת חניה ותשלום עליה, הזמנת מוניות באפליקציה, רכישת מוצרים מוזלים באינטרנט או בסופר, ואפילו בתשלום חובות לביטוח לאומי. למעשה, שירותים ומוצרים רבים אינם רק נוחים וזולים יותר למחזיקי כרטיס אשראי, אלא נגישים אך ורק לבעלי הכרטיס. אמנם כרטיס 'דירקט' לחיוב מיידי יכול לפתור חלק מהבעיה, אך דווקא האזרחים החלשים ביותר מנועים מלקבל גם אותו.
מה שכרטיס מגנטי משיג
"בלי כרטיס אשראי אי אפשר לשלם ביטוח רכב לסוכן, אי אפשר להזדהות בשירותים ממשלתיים באינטרנט, ובחלק גדול מאתרי הקניות אי אפשר לקנות", מספרת גילה זמיר. "במשך שנים הייתי צריכה לשלם לחברת הסלולר דרך כרטיס אשראי של מכר, כי בחברה לא הסכימו לקבל ממני הוראת קבע. אפילו בביטוח הלאומי, כשאני רוצה לשלם חוב, אפשר לשלם באשראי בלבד", מספרת ריקי כהן בן לולו, ממנהיגות מאבק דיירי הדיור הציבורי.
יהודה סולובייצ'יק, לשעבר הדובר של המכון החרדי למחקרי מדיניות , סיפר ל"דבר ראשון" כי השימוש בכסף מזומן הוא האמצעי המרכזי לתשלומים בעבור חרדים, "ויש משקי בית חרדים שאפילו נמנעים מהחזקה של חשבון בנק מסיבות הלכתיות. אני מכיר חרדי כזה שבמשך שנים רבות היה משלם במזומן את חשבון הסלולר שלו, אך בחברת הסלולר החליטו להפסיק לקבל שיטת תשלום כזו".
שרון אבל נמנעת מכרטיס אשראי משום ש"צריך להיות מאוד מחושבים כדי לא לקרוס. פלסטיק בארנק יוצר ניתוק כזה". היא מתלוננת על עלות של 9.90 בכל חודש על שימוש בהוראת קבע לתשלום חשבון הסלולר. "בארבעה קווים זה 40 ₪ בכל חודש. למה זה צריך להיות?". לעיתים אם מתעקשים, אפשר לשכנע חברות להסכים לקבל הוראת קבע, אך לטענת המרואיינים בכתבה זה נעשה יותר ויותר קשה. "יש כאן מגמה של המדינה להקשות על אנשים להשתמש במזומן", אומרת אבל.
היתרון מבחינת נותני השירותים הוא די ברור – שימוש באשראי הוא נח וזול יותר לתפעול, אפילו יותר מהוראת קבע, אלא שבישראל יש מעל מליון "מודרי אשראי", כך לפי הנתונים שמציג רן מלמד מעמותת "ידיד", המסייעת לאזרחים במיצוי זכויות חברתיות וכלכליות. "אותו ציבור לא יכול לקבל הלוואות מהבנק, או רק הלוואות בסכום נמוך ובריבית גבוהה ובדרך כלל גם לא מורשה לקבל כרטיס אשראי. יש כמליון לקוחות כאלו בבנקים, ועוד כ300,000 איש עם חשבונות בבנק הדואר ולא בבנק."
"אם הבנק לא מוכן לתת לך כרטיס אשראי, הסיכוי שלך להשיג כרטיס חוץ בנקאי אפילו נמוך יותר", מסביר מלמד, "גם במועדון הלקוחות של רמי לוי, שהוא למעשה כרטיס אשראי, אתה צריך להביא תלושי משכורת ולהראות דפי חשבון. בשופרסל מוכנים לתת לך כרטיס אשראי שלהם בתנאי שיש לך כבר כרטיס אשראי אחר. זה לא שכל האנשים האלה לא משתמשים בכרטיס אשראי, אלא שלפעמים הם תלויים בטובות מאנשים אחרים. הצלחתי להפחית חוב של פונה לעמותה לחברה סלולרית מ-15,000 ₪ ל-4,000 דרך האשראי של אבא שלו. אם זה לא היה, היה צריך לשלם את זה במזומן. לאבא יש אפשרות גם לעסקה בתשלומים".
המבצעים והתשלומים שמאפשר כרטיס אשראי לא משכנעים את כולם. זמיר, לאחר שנכפה עליה לחדול מהחזקה בכרטיס בעקבות בעיה כלכלית זמנית, לא מתגעגעת: "יש משהו ממכר בכרטיס. אנשים שמרוויחים 6,000 שקל יכולים לקבל מסגרות אשראי של עשרות אלפי שקלים, ובקלות יכולים לחיות הרבה מעבר למה שיש להם ולהיכנס לסחרור. אני משתמשת היום בכרטיס דביט (כרטיס מגנטי חיוב מיידי, "דירקט", א.ר.), אבל הוא מוגבל מאוד במה שהוא יכול לבצע. אי אפשר לטוס איתו לחו"ל. הצלחתי לשלם איתו במלון, אבל אי אפשר לשריין חדר במלון בעזרתו".
חברות אשראי מאפשרות לבצע עסקת חיוב מותנה, שמתאימה לרכישת כרטיסי טיסה והזמנת חופשות, אך איננה אפשרית בכרטיס חיוב מיידי. מלמד מכיר אדם שהצליח לרכוש כרטיס טיסה באמצעות כרטיס דביט, אך הוא חויב בסכום כפול, והיה צריך לתבוע החזר. בעקבות תלונתו, הרשות להגנת הצרכן אמורה לבדוק את הסירוב של חלק מחברות התעופה לקבל תשלומים בכרטיס חיוב מיידי. החוק לצמצום השימוש במזומן, שייכנס לתוקף ב-2019 יגביל עוד יותר את היכולת לשלם הוצאות גדולות במזומן, כמו רכישת רכב, או תשלום על חופשה או טיסות. הסכום לעסקאות מול בית עסק יוגבל ל11,000 ₪ ואזרחים שאינם בעלי עסק לא יוכלו לשלם זה לזה מעל 50,000 ₪. החוק שנועד להפחית את תופעת "ההון השחור", מסמן את המגמה – מעבר מכסף בנייר ומטבעות לכסף אלקטרוני, אך מבלי שהמדינה מעניקה חלופות מספיק טובות לכסף המזומן
האם כרטיס האשראי הוא כבר מיושן?
באיזורים רבים בעולם השלישי, היכן שלאנשים אין תמיד גישה למים נקיים, רשת חשמל וכבישים או חשבונות בנק, יש לרובם גישה לטלפון סלולרי. אפליקציות תשלום שימושיות במיוחד באיזורים אלו, והן מסוגלות לטפל בהעברות כספים בינלאומיות יותר מהר ובזול מכל שירות מסורתי בתחום זה, תוך דילוג על חשבונות בנק וכרטיסי אשראי. שירותים אלו מאפשרים למהגרים ולעובדים זרים לשלוח כסף למדינות המוצא בקלות, תוך הפחתת העמלות. את הכסף המועבר פודים מהטלפון תמורת מזומן. במערב, אפליקציות התשלום צוברות פופולריות, בייחוד במדינות כמו דנמרק, שבה האפליקציה MOBILE PAY, הפכה לאמצעי תשלום מקובל במיוחד ב5 שנות פעולתה, בנוחות מירבית ובתשלום מאוד נמוך. עם זאת, השימוש בה מותנה בהחזקת כרטיס אשראי.
השימוש בטלפון הנייד כאמצעי תשלום הוא כנראה העתיד, אך שום מדינה בעולם עד היום לא נכנסה לעולם הכסף האלקטרוני באמצעות יוזמה ציבורית. בפשטות, כל המדינות מנפיקות מזומן בשטרות ובמטבעות, והוא למעשה כסף שלא עולה כסף להשתמש בו. עלויות התפעול של מערכת המזומן ממומנת בכספי ציבור. כל שאר אמצעי החזקת הכסף – חשבונות בנק, אפליקציות וכרטיסי אשראי הם אמצעים פרטיים שמהווים מקור לרווח פרטי. המעבר לתשלום אלקטרוני יחסוך למדינות בעלויות התפעול של הכסף המזומן, אך האפשרות ליצור מטבע אלקטרוני באחריות המדינה ובתפעולה היא אפשרות חסרת תקדים בעולם. בנק ישראל בוחן את הרעיונות בתחום ובינתיים מתמקד בלקדם את השימוש בכרטיסי חיוב מיידי, לא תמיד בהצלחה.
הדרת האוכלוסיה מתרחשת גם מחוסר מחשבה
רן מלמד מתלונן על לאקונה בחוק, הפוגעת בעיקר בבעלי תיקים בהוצאה לפועל. "מודרי אשראי מתחלקים לשני סוגים – אנשים בעלי הגבלת חשבון בבנק – וזה פחות מ100,000 איש בישראל. הם גם יוכלו בעתיד לחזור להחזיק כרטיסי אשראי כשמצבם ישתפר. הבעיה הגדולה ביותר היא בחוק ההוצאה לפועל משנת 2009, שמנע מאסר של חייבים אבל פתח אפשרות להטלת מגבלות אחרות, כולל איסור החזקת כרטיס אשראי". לפי מלמד, הבעיה היא חוסר ההבחנה בין כרטיס אשראי לבין כרטיסי החיוב המיידי בחוק, ולכן רשמי ההוצאה לפועל מונעים את שני הסוגים של הכרטיסים מהחייבים. "גם בנק ישראל ניסה לתקן את החוק, ובינתיים זה לא הצליח, אז כעת כשאנחנו בעמותה עוזרים לחייבים, אנחנו כותבים לרשמי ההוצאה לפועל באופן ספציפי לכל מקרה, שלא ימנעו מחייבים להחזיק בכרטיס חיוב מיידי. דווקא אוכלוסיות הכי חלשות שכרטיס חיוב מיידי יכול לעזור להם ושמתנהלים בתיקים עם ההוצאה לפועל נאלצים למצב שבו הם לא יכולים להחזיק אפילו כרטיס כזה".
השימוש באשראי הוא נושא שנמצא במחלוקת, בייחוד ביחס לאוכלוסיות מעוטות הכנסה, כאשר המוחשיות של השימוש במזומן, מחזקת את הקשר הפסיכולוגי בין היכולת הכלכלית האמיתית, לבין ביצוע עסקאות בפועל. אלא שיותר ויותר מדינות מתחילות להגביל את השימוש במזומן. בו זמנית, יותר אפשרויות לחסוך בהוצאות, נעשות דווקא באמצעות כרטיס אשראי. אחת התופעות הצומחות ביותר בכלכלה הישראלית, היא רכישה באינטרנט, בעיקר באתרי קניות מחו"ל ובדרך כלל באמצעות כרטיס אשראי. רכישה זו לעיתים מאפשרת הוזלה משמעותית במוצרי ביגוד, אלקטרוניקה ואפילו תרופות ותוספי מזון. עקרונית, אפשר לבצע זאת גם באמצעות פתרונות אחרים, אך לא בכל האתרים ורבים מהאזרחים אינם מודעים כלל לאפשרות הרכישה ללא כרטיס אשראי. שירות התשלומים PAYPAL, יכול לאפשר במקרים מסויימים זיהוי באמצעות חשבון הבנק, ללא פרטי אשראי, אך בעיקר בעבור סוחרים שרוצים לקבל תשלומים. בנק הדואר מנפיק כרטיסי אשראי נטענים מראש ביורו או בדולר, שניתן לרכוש בעזרתם באתרים בחו"ל, ולהנות גם מהגנה יחסית מפני ניצול, בשל הצורך להטעין כסף מראש. עם זאת, לשיטה זו יש עלויות שימוש יקרה יותר מכרטיס אשראי רגיל.
כמה טיפים לחיים ללא כרטיס אשראי
אף שאין פתרון כולל לתלות הגוברת בכרטיסי אשראי, הרי שבתחומים מסויימים, ניתן למצוא פתרונות חלקיים, המחליפים חלק מהשירותים שניתנים לביצוע בעזרת כרטיס אשראי.
חניה
אפליקציות חניה כוללות כיום שירותים נוחים מאוד כמו איתור מקומות חניה פנויים, חניה בכחול לבן ובחניונים, סיום התשלום באופן אוטומטי כאשר הרכב מתחיל לנסוע ולצאת מהחניון בלי להתעכב בעמדת תשלום. עוד יתרון הוא היכולת להפיק חשבונית למייל, כך שניתן שעובדים יכולים לבקש החזרים לחניות ספציפיות ממקום העבודה. ללא אשראי, אפשר להשתמש בשירות חניה אלקטרוני כמו איזי פארק. שירות מאפשר לחנות בכחול לבן בחלק עיקרי מהיישובים הגדולים בישראל, אך לא בכולם, והוא אינו תקף בחניונים. היתרון הוא היכולת לטעון את ההתקן במזומן, במגוון חנויות ברחבי הארץ ובחנויות הנוחות בתחנות הדלק. הטענה מהבית אפשרית, אבל רק באשראי. מדובר באפשרות פחות נוחה מאפליקציה, אך היא מהווה מענה מסויים, לאחר שכרטיסי החניה והמד-חנים הולכים ונעלמים מהרחובות.
רכישות בבתי עסק בארץ ובעולם
כל הבנקים יכולים להנפיק כרטיס חיוב מיידי, המכונה גם דביט או דירקט. לכרטיס יש עלות קבועה של 6-8 ₪ בחודש. סכום הרכישות היומי מוגבל לכ5,000 ₪. הכרטיס לא תומך בעסקאות של תשלום מותנה, עסקאות תשלומים, או הרשאות חיוב להוראת קבע.
רכישות באינטרנט
כרטיסי האשראי הנטענים המופצים בבנק הדואר, מאפשרים שימוש בינלאומי. כרטיס נטען בשקלים מאפשר שימוש בישראל, אך הוא מוגבל ל1,000 ₪ בסך הכל. כרטיס "סמארטקארד" מאפשר הטענה במקביל בלירה סטרלינג, יורו ושקלים, אך לא בדולרים.
הזמנת מוניות
אפליקציות מוניות כמו גט-טקסי מאפשרת שימוש במזומן, כמו גם באשראי, אך לטענת אחת המרואיינות היא לא עובדת עם כרטיס חיוב מיידי.
שירותי תקשורת – סלולר, כבלים, אינטרנט ולוויין
נותני שירותי תקשורת נוטים להעדיף תשלום באשראי, אך ניתן להירשם לשירותי תקשורת גם באמצעות הוראות קבע.
