שחקן ההתקפה החדש של ברייטון האנגלית,  עלירזה ג'האנבחש,  אמור לכבוש השנה את הליגה האנגלית. מלך השערים של הליגה ההולנדית בעונה הקודמת – 21 שערים ו-12 בישולים במדי אלקמאר – שעושה את צעדיו הראשונים בפרמיירליג, עולה בינתיים כשחקן מחליף במדי קבוצתו החדשה.

באלקמאר ניצלו את המספרים המדהימים ומכרו את הכוכב לליגה האנגלית תמורת סכום מרשים של 19 מיליון אירו, שהפך אותו לשחקן היקר ביותר בברייטון. הליגה האנגלית היא כמובן הרבה יותר חזקה וקשוחה, ולשחקן הכנף האיראני יש הרבה מה ללמוד ולשפר כדי להפוך קודם כל לשחקן הרכב ואח"כ לכוכב במדי הקבוצה.

ג'האנבחש הוא שחקן מאוד מגוון. בעונה הקודמת שיחק בעיקר באגף ימין, ובמהלך המשחק היה עובר לצד שמאל או אפילו לאמצע כחלוץ מדומה. הוא מגביה כדורים מצוינים לרחבה ברגל ימין, אך גם יודע לחתוך לאמצע ולכבוש בעצמו. הוא מסר בעונה הקודמת 2.5 מסירות מפתח למשחק וכבש חלק ניכר משעריו בבעיטות מחוץ לרחבה. אבל אולי הדבר הכי חשוב  שהוא צריך כדי להצליח בפרמיירליג החזקה, הוא שילוב מנצח של נחישות והתמדה, שתי תכונות שהראה במהלך כל חייו ועזרו לו להתגבר על כל מכשול שפגש.

ג'האנבחש גדל בעיר קזבין , בצפון מערב איראן. אביו היה מנהל מפעל מקומי לייצור אופניים והוא גדל בבית בו היה לכדורגל מקום מרכזי. כשהיה ילד, הייתה המשפחה מתכנסת כדי לצפות במשחקים, וכך העבירה לדור הצעיר את החיידק הטוב בעולם.

בראיון לאתר התאחדות הכדורגל האסייתית, סיפר על זיכרונותיו מהתקופה. "אני מגיע ממשפחה שמאוד אוהבת כדורגל. אבי,  הדודים שלי, הבני דודים שלי. כולם ממש אוהבים כדורגל" אמר, "אחד הרגעים שאני הכי זוכר עד היום, הוא משחקי העפלה למונדיאל ב-98'. אני הייתי בן חמש או שש. העפלנו למונדיאל אחרי ניצחון דרמטי על נבחרת אוסטרליה. כל המדינה הייתה בטירוף, כולם היו ברחובות. זה היה מטורף, כולם היו כל כך מאושרים. אני עדיין זוכר את האנשים רוקדים ושרים לנבחרת ברחובות".

כילד, הצטיין ג'האנבחש במספר ענפי ספורט, "ניסיתי קונג פו, אתלטיקה, שיחקתי בנבחרת האיראנית בכדוריד והייתי גם בסגל נבחרת הנוער בכדורגל אולמות", סיפר.

למרות הצטיינותו במספר מקצועות, מורה הספורט שלו בבית ספר שכנע אותו לבחור מקצוע אחד ולהתמקד בו. ג'האנבחש בחר, כצפוי, בספורט האהוב עליו – כדורגל. הוא מספר, שכילד היה רק מחכה שהבית ספר יגמר, כדי שיוכל ללכת לשחק כדורגל עם חבריו ברחובות קזבין.

למרות שלא הגיע ממשפחה עשירה. הוריו השקיעו כספים רבים כדי לאפשר לו להפוך להגשים את חלומו. במקביל, היה חשוב לאביו שיהיה עצמאי, שיידע לעבוד קשה ולהעריך את הכסף שהוא מרוויח. לכן, במהלך חופשת הקיץ, היה לוקח את בנו לעבוד לצידו במפעל האופניים בתיקון צמיגים. הוא היה עובד כל יום משש בבוקר עד שש בערב ולמרות שהיה חוזר מותש הביתה, לא וויתר על כמה שעות של המשחק האהוב עליו עם חבריו.

בגיל 15, אחרי שהצטיין בקבוצות הנערים של עירו, עבר לאקדמיית הכדורגל של דאמש גילאן. לאחר שהצטיין בקבוצת הנוער הוא עלה בגיל 17 לבוגרים. לצערו, באותה התקופה הקבוצה חלמה בגדול וניסתה להפוך לקבוצת צמרת. לכן היא החתימה מספר שחקנים בכירים ונוצצים מהכדורגל המקומי. החתמה הכי יוקרתית שלהם הייתה בעמדה של ג'האנבחש, קשר ימני.

באותה העונה חתם מהדי מהדווי-כיא, אגדה מקומית שכיכב בליגה הגרמנית במדי המבורג, פרנקפורט ובוכום. בהמבורג הוא נבחרת פעמיים לשחקן השנה של הקבוצה ולשחקן המצטיין של הכדורגל האסייתי ב-2003. במונדיאל 98', הוא היה השחקן המצטיין של הנבחרת שסחפה את כל האומה לרחובות. בתחילת העונה לג'האנבחש הצעיר, לא היה סיכוי להתחרות מול הכוכב המזדקן. לכן בקבוצתו החליטו לעשות לנער הסבה לעמדת המגן הימני הבלתי מוכרת.

אחרי מספר משחקים הוא ביקש ממאמן הקבוצה לחזור לעמדה התקפית יותר, גם אם אם במחיר של איבוד מקומו בהרכב. למזלו מהדווי-כיא התקשה לשחזר את היכולת מימי השיא שלו ועד סוף העונה הכישרון הצעיר הפך לשחקן הרכב במקומו. בשני העונות ששיחק במדי דאמש גילאן בליגה הבכירה, הוא כבש 10 שערים ב-44 הופעות.

הצטיינותו בליגה המקומית, העניקה לו מקום בנבחרת הנוער של איראן ,שהשתתפה באליפות אסיה. הוא הצטיין במדי הנבחרת וכבש שני שערים, שיצרו עניין אצל קבוצת ניימכן ההולנדית. ג'האנבחש מיד קפץ על ההצעה והחליט לעבור לקבוצה מהליגה ההולנדית הבכירה. "באיראן יש הרבה שחקנים טובים, בעיקר שחקנים אינדיבידואלים עם יכולות גבוהות" הסביר, "אבל ידעתי שאם אני רוצה להפוך לשחקן טוב יותר, המשתפר בכל יום שעובר. אני חייב לעבור לשחק באירופה, כי יש גבול לכמה אפשר להשתפר באיראן".

המעבר להולנד לא היה פשוט, השפה והתרבות השונה הקשו בהתחלה על ההשתלבות שלו בקבוצה. הליגה ההולנדית טובה ומהירה יותר מזו האיראנית, וסגנון המשחק היה מאוד שונה מזה שהכיר. חוסר הידע שלו באנגלית, הקשה עליו לתקשר עם חבריו במגרש ומחוץ לו. המועדון החליט לשכור לו מורה פרטי שלימד אותו אנגלית וקצת הולנדית ותוך ארבע חודשים בלבד השיפור על המגרש ומחוצו היה מורגש.

בסיום אותה עונה הקבוצה, ירדה ניימיכן לליגה השנייה, וחלק מהשחקנים הבכירים עזבו. בליגה השנייה הוא החל להרגיש בנוח יותר והשתלב נהדר בהרכב הקבוצה. אחרי עונה אחת, ניימיכן  עלתה חזרה לליגה הבכירה, כג'האנבחש נותן עונה אדירה באגף ימין עם שער ו17 בישולים.

העונה המוצלחת הביאה את קבוצת הצמרת  אלקמאר לקפוץ מיד על הכישרון הצעיר ולרכוש אותו תמורת סכום מגוחך של שני מיליון אירו. בשלוש העונות ששיחק במדי הקבוצה הוא המשיך להשתפר מעונה לעונה, שיפר את הסטטיסטיקות וגיוון את היכולות ההתקפיות שלו המגרש. עד הכל התחבר בעונה הקודמת. כעת הוא יצטרך להמשיך להשתפר בכל יום שעובר, כדי גם להפוך את ברייטון לבית החדש בו ממשיך להתקדם ולהצטיין.